חגיגות השבעים לעצמאות מדינת ישראל ייערכו בהיעדרו של אחד המספרים הגדולים של סיפור חיינו כאן – חיים גורי. בט"ו בשבט התשע"ח, 31 בינואר 2018, הלך לעולמו מי שלחם בפלמ"ח והיה למשורר, סופר, קולנוען ועיתונאי, שהצליח ללכוד במילותיו אירועים היסטוריים, קטנים וגדולים, ולבטא את רוח התקופה.

לצד 29 ספרי שירה ופרוזה, ומספר סרטים תיעודיים שנצרבו בזיכרון הישראלי, הותיר אחריו גורי מאות מאמרים בעיתונים שונים, בעיקר ב"למרחב" וב"דבר". לצד מאמרים פובליציסטיים, רבות מכתבותיו של גורי התבססו על נוכחות בשטח, בלב האירועים וההתרחשויות, תוך מפגש בלתי אמצעי עם גיבורי ההתרחשות מבחינתו – הישראלים הפשוטים.

"הוא לא היה עיתונאי במובן של מישהו שמדווח, או כתב לענייני משהו שמביא חדשות", מספר חוקר התקשורת פרופ' רפי מן, "הוא היה מה שנקרא באותם ימים פובליציסט, כותב מאמרי דעה. זה היה מאוד מקובל שסופרים ומשוררים כותבים בעיתונים את נקודת המבט שלהם על אירועים אקטואליים. הבולט ביותר במשך הרבה שנים היה נתן אלתרמן, שהיה לו את הטור השביעי ב'דבר' בכל יום שישי. היו גם הרבה אחרים, כמו אהרון מגד ונתן שחם, שכתבו בעיתוני תנועת הפועלים. לעיתונים זה היה חשוב כי הם קיבלו כתיבה איכותית במבט מעמיק יותר, שבנתה רובד נוסף מעל הדיווח החדשותי".

גורי החל לפרסם שירים ב'על המשמר', בטאונה של מפלגת מפ"ם, אליה השתייכו רבים מיוצאי הפלמ"ח. בתחילת שנות החמישים, כשיצא ללימודים בצרפת, פרסם ב'דבר' רשימות תחת הכותרת 'מכתבים מפריס'. ב-1954 החל לכתוב ב'למרחב', עיתונה של מפלגת אחדות העבודה (שהתפלגה ממפ"ם), שם סיקר, בין השאר, את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. רשימותיו של גורי מן המשפט קובצו לספר 'מבעד לתא הזכוכית'.

ב-1971 חזר גורי לכתוב ב'דבר', לאחר ש'למרחב' חדל מלהופיע והתמזג עם 'דבר'. הוא פירסם טור שבועי בשם 'מה אומרים' המבוסס על ביקורים במקומות שונים ושיחות חולין עם אנשים שפגש, וסיקר גם אירועים היסטוריים משמעותיים כגון שיחות השלום הראשונות בין ישראל למצרים, שנערכו בקהיר, והעלייה לסבסטיה, שלוותה בחשש מפני התנגשות אלימה בין הצבא לאנשי תנועת גוש אמונים.

"גורי נשלח גם למשימות וכתב כתבות, דוגמת המרד באלג'יריה בתחילת שנות השישים, כאשר 'דבר' שלח אותו לראות מה קורה שם", סיפר מן, "הם לא במקרה בחרו בו למשימה הזאת, אלא מתוך הנחה שלסופר יש נקודת מבט אחרת, שאיש תקשורת רגיל שעוסק רק בחדשות לא תמיד מזהה אותה. הוא גם היה יכול להביא סיפורים אישיים של אנשים בצורה יצירתית יותר".

"האם אין בהתחברות הזאת עם 'עמך' שמץ של סנוביות?", נשאל גורי בראיון שערך עמו יותם ראובני (והתפרסם אף הוא ב'דבר'). "שמע סיפור", השיב לו גורי, "יום אחד נסעתי לנמל אשדוד לסקר בשביל דבר את השביתה בקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). אחרי שיחה ארוכה עם מנהל המסוף אל"מ (מיל') מישאל שחם, ביקשתי להיפגש עם השובתים, שהצטופפו על סירותיהם בלב ים. הם שלחו סירה והביאוני אליהם. הפגישה נמשכה שעות רבות. בתחילתה שאל אותי אחד מהם, כדרך הישראלים: 'מה אתה עושה?', 'איפה אתה עובד?', נדהמתי. אמרתי להם: 'אתם לא יודעים? אני עובד ב'דבר". 'אנחנו לא קוראים 'דבר', אמרו. שאלתי: 'מה קוראים פועלי ארץ ישראל?'. 'פועלי ארץ ישראל', השיבו, 'קוראים את 'אל קודס', ו-'אל פג'ר' וחלק קורא את 'ידיעות אחרונות'. … לא הייתי אומר כי שוטטות מתמדת זאת, כל חיי, היא בבחינת מסע סנוביסטי, 'ירידה אל העם'. לא ולא. אני זקוק לכך ונמשך לכך ואוהב זאת".

לרגל יום העצמאות ה-70, אנו מפרסמים מחדש שש כתבות נבחרות של גורי מ'דבר':

'הקרע' (8.12.1975) – דיווח מסבסטיה בלב השומרון, עת מאות חברי תנועת 'גוש אמונים' עלו למקום במטרה להקים התנחלות בניגוד להוראות הממשלה, ואיימו להשתמש בכוח אם יפונו על ידי צה"ל. גורי טען כי יש למנוע מלחמת אחים ולמצוא פשרה עם המתנחלים.

'על כמה פגישות' – 'מה אומרים?' בקהיר (16.12.1977) – במהלך שיחות השלום הראשונות בין ישראל למצרים ערך גורי סדרת פגישות עם אינטלקטואלים ואנשי רוח מצרים, אותן הביא בטוריו. פרופ' רפי מן, שהיה באותה עת ראש מחלקת החדשות של גלי צה"ל, שהה בקהיר לצד גורי בביקור ההיסטורי ההוא: "הוא לא היה עסוק בסיקור החדשותי השוטף כמו כתבים כמוני, אלא ניצל את זה לספר את החוויה של ישראלים שמבקרים לראשונה במצרים מאז הקמת המדינה ורוצים להבין מה הלכי הרוח במצרים", אמר.

'כתריאל כתריאל' (16.2.1978) – ביקור ב'שבעה' של כתריאל בלומנפלד ז"ל, יהודי חרדי שנרצח בפיגוע אוטובוס בירושלים, חושף סיפור אישי מדהים ולא-מוכר המגשר על המרחק בין החברה החרדית לחילונית.

'איגרת ירושלמית' (9.2.1979) – שיטוט בעיר העתיקה ושיחות עם יהודים וערבים על המצב החברתי והפוליטי.

'מסע בפולין, קיץ 1981' (14.8.1981) – ביקור בווארשה ובשרידי הגטו, ומחשבות על זכרון השואה – מתוך סדרת כתבות המתארות את אחד הביקורים הראשונים של עיתונאים ישראלים בפולין של שנות השמונים.

'דרך עלאי' (17.6.1983) – מפגש עם חיילי צה"ל ועם נוצרים ודרוזים בדרום לבנון של ראשית תקופת 'רצועת הביטחון' – מתוך סדרת כתבות בעקבות מסע שערך גורי בדרום לבנון.

*

וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ
אַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת
זֶה לֹא מְעַט
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זֹאת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

(חיים גורי, 'עשוי מאותיות', מתוך ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד' – 2015)