"הצגנו את כאבנו ודרישותינו ומצאנו אצל ראש הממשלה אוזן קשבת", מסרה משפחת מנגיסטו על הפגישה שהתקיימה אתמול (רביעי) עם נתניהו וירון בלום, הממונה על שבויים ונעדרים מטעם משרד רה"מ. המשפחה מדגישה כי במהלך הפגישה הפגין ראש הממשלה גישה פתוחה ואנושית, והבטיח לעשות הכל כדי להביא לפתרון הטרגדיה האנושית של אברה שמוחזק בעזה כבר למעלה משלוש וחצי שנים ולהביא לשחרורו.

"קיימנו עכשיו פגישה מאוד מרגשת ונוגעת ללב עם משפחת מנגיסטו", אמר נתניהו בסרטון. "אנחנו פועלים, מנסים, מתאמצים בכל דרך להחזיר את אברה ושאר נעדרינו ושבויינו. אנחנו עושים את זה באהבה גדולה וגם בידיעה על הסבל הגדול של המשפחה, ואנחנו עושים את זה יחד".

אגרנש ואיילין מנגיסטו עם ראש הממשלה נתניהו, 25 באפריל 2018 (צילום: המטה להשבת אברה מנגיסטו)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומתאם השבויים והנעדרים ירון בלום, נפגשו היום עם בני המשפחה, ומלשכתו של נתניהו נמסר: "הפגישה התקיימה כחלק מהקשר השוטף שמקיים ראש הממשלה עם משפחות החיילים והאזרחים המוחזקים בידי חמאס. במסגרת הפגישה, עדכן ראש הממשלה על המאמצים האדירים, הן הדיפלומטיים והן החשאיים, במטרה להשיב את חיילי צה"ל והאזרחים משבי חמאס. רה"מ הציג למשפחת מנגיסטו את הפעולות של מתאם השבויים והנעדרים וצוותו, המורכב מנציגי זרועות הביטחון, הפועלים בכל עת ובכל דרך אפשרית, על מנת לממש מטרה זו".

"הוא אמר לי 'כל הזמן תבוא'", אמר אביו של אברה איילין. "אני אבקר ואוציא את אברה מנגיסטו. עכשיו כולם ילכו לבית שלי. בעוד שבוע-חודש, אפגש עם ראש הממשלה שלי".

בני המשפחה ציינו עוד שאינם מרגישים כל לחץ או סיוע מארגוני זכויות אדם הבינלאומיים למרות שזה מקרה מובהק של הפרת זכותו הבסיסית של אזרח לחירות. המשפחה מודה על התמיכה הציבורית במאבקה ובטוחה שתמיכה זו רק תמשיך ותגדל עד שאברה יחזור הביתה.

שלושה שבועות מחוץ למעון

למעלה משלושה שבועות מוחה משפחת מנגיסטו מחוץ למעון ראש הממשלה, בדרישה להתערבותו של נתניהו בגורלו של אברה, השבוי בידי חמאס בעזה. האם מאהל המחאה יסגר כעת, לאחר המפגש עם נתניהו או שהפעילות והפעילים ישארו עד לשובו של אברה?

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה האחרון, הזכיר ראש הממשלה את המחויבות להשבת גופות החיילים מעזה בנאומו בטקס ב'יד לבנים', אולם כשהגיע למחויבות ישראל כלפי אברה, טעה בשמו וקרא לו "אבירו". השרים בנט וכחלון, שגם הם שיגרו הודעות במדיה החברתית לקראת ימי הזיכרון והעצמאות, אפילו לא הזכירו את אברה. הפעילות והפעילים השונים זעמו על מחיקתו של אברה מהתודעה הלאומית, דווקא בימים האלו.

הפעילים רצו להכות בברזל כל עוד הוא חם, כל עוד הזכרון מכתבת 'עובדה' לפני כחודשיים טרייה בזיכרון הקולקטיבי שלנו, בין שחיתות, אלימות ומצב בטחוני. כשנפגשו הפעילים לצפות בשידור הכתבה, אמר לנו גיל אליאס, אחד מהפעילים המרכזיים במטה לשחרור אברה, שאם הוא היה יכול למסור משהו לאברה עצמו היה אומר לו "לא לאבד תקווה, שאנחנו נלחמים עבורו".

ביום העצמאות האחרון השתתפו הוריו של אברה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי, לאחר הזמנתה של חברת הכנסת יעל כהן פראן. "עלינו למדינת ישראל כי אנחנו אוהבים אותה, ומקווים שכל ילדינו יזכו להיות חלק מהדור שימשיך להצמיח אותה. בתוך ההתרגשות, קשה לנו לשמוח, לבנו גדוש דאגה לבננו אברה. כל ישראל ערבים זה בזה, ואנחנו מרגישים כי אברה חסר לעם כמו שהוא חסר לנו. צריך להחזיר את אברה הביתה עבורו ועבור הבית של כולנו, ישראל", מסרה המשפחה לפני הטקס.

במהלך שלושת השבועות האחרונים הגיעו חברות וחברי כנסת רבים, רבנים, אישי ציבור, תנועות נוער, פעילות ופעילים חברתיים ואזרחיות ואזרחים מן השורה כדי לתמוך במשפחה, ולחזק את ידי הפעילים העושים הכל בהתנדבות מתוך אהבה ודאגה עמוקה.

כזכור, במסגרת המאבק להשבתו של אברה מנגיסטו קיימו הפעילות והפעילים צעדות, הפגנות ומחאות. המשפחה טסה לארה"ב לסבב בין קהילות יהודיות בנסיון לגייס תמיכה ותרומות להמשך המאבק, ואף הגיעה לאו"ם בדרישה להתערבות הומניטרית עבור אברה.