הארגונים קו לעובד ומען הגישו היום (ראשון) עתירה לבג"ץ בדרישה להקמתה המיידית של יחידת החקירה המשטרתית לחקירת תאונות בענף הבניין, לחקירתן הפלילית של כלל התאונות בענף, ובכללן אלו בהן נפצעו עובדים באורח בינוני, ולהגדלת התקנים לפיקוח על ענף הבניין במשרד העבודה והרווחה.

בקו לעובד הדגישו כי מאז תחילת השנה נהרגו 12 עובדים באתרי הבניה, ועוברת אורח אחת, ונפצעו למעלה מ-50 עובדים באורח בינוני ומעלה.

קמפיין מודעות האבל להרוגי תאונות הבניין בשדרות רוטשילד (צילום: אלעד מדן).

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד גדיר ניקולא כנגד משרד העבודה והרווחה, כנגד המשרד לביטחון פנים וכנגד משרד האוצר, וכן כנגד משטרת ישראל. "מזה שנתיים שני בכירי מערכת אכיפת החוק במדינה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מבקשים כי יפעלו לאלתר לייעול הטיפול בתאונות העבודה בענף הבנין, באמצעות הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות העבודה ובאמצעות הגברת הפיקוח באתרי הבניה דרך תוספת תקנים עבור מפקחים וחוקרים במינהל הבטיחות ואיוש תקנים קיימים, אולם המשיבים ממשיכים להתנהל ברשלנות ולהימנע מנקיטה בסעדים הדרושים", נכתב בעתירה. "כך, הקמתה של יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בענף הבניה, מושהית על-ידי המשיבים מזה למעלה משנה וחצי, ללא כל הצדקה עניינית ובשל עלות תקציבית זניחה".

בשבוע שעבר בוועדת העבודה והרווחה בכנסת, התבטאה רפ"ק ליאת לב מאגף החקירות במשטרה ואמרה כי היחידה תתחיל לפעול רק בשנה הבאה. בלשכת השר ארדן הגיבו לדברים והבהירו כי תקנים לטובת הקמת היחידה הוקצו כבר בתקציב 2018, וכי "השר ארדן הנחה את משטרת ישראל להתחיל בהקמת היחידה והוא מצפה שכך ייעשה".

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק ב-22% מתאונות העבודה בבניין בהן מקבלת משטרת ישראל קריאה בעקבות מותו של עובד או פציעה חמורה, נפתחה חקירה פלילית. בין השנים 2015-2011 נפתחו במשטרה 803 תיקים שהוגדרו כתיקי 'תאונות עבודה' שאינם פליליים, לצד 222 תיקי חקירה פליליים בגין חשד לעבירות רשלנות באתרי בניה אשר מחציתם היו גנוזים כבר, נכון לאפריל 2016. 65% מהתיקים הגנוזים נסגרו מחוסר ראיות, ורבע מהם בשל היעדר עניין לציבור. 10% נגנזו כיוון ש'העבריין לא נודע'. רק ב-18% מהתיקים המגיעים בסופו של דבר לפרקליטות, מוגש כתב אישום.

עוד דורשים הארגונים בעתירה כי ייקבעו קריטריונים ברורים ושקופים להקצאת מספר התקנים למינהל הבטיחות, באופן שיאפשר בירור, חקירה, אכיפה ופיקוח יעילים על הענף, וכי המינהל יפיק דו"ח בגין כל תאונת עבודה בענף הבניין, אשר יועבר תוך חודש לכל היותר לידי המשטרה, ואף יחקור בכל מקרה של תאונה כזו את החשד לביצוע עבירות שונות על דיני הבטיחות שאינן תחת טיפול המשטרה.

"משטרת ישראל המופקדת על חקירת עבירות מהתחום הפלילי מפרה את חובותיה על פי חוק, בכך שחלק זעום בלבד מתאונות העבודה בענף הבנין נחקר על-ידה בחקירה פלילית בחשד לגרימת מוות ברשלנות ו/או גרימת חבלה ברשלנות; מעט החקירות שכן מתקיימות מנוהלות באופן רשלני ובלתי מקצועי דבר המתבטא באחוז הגבוה – יותר ממחצית – של גניזת תיקי חקירה, כאשר העילה המרכזית לגניזה היא היעדר ראיות" הסבירו העותרים, "מעט התיקים שכן צולחים ומבשילים לכדי כתבי-אישום מגיעים לפתחם של בתי המשפט לאחר הליך ממושך ורב שנים, דבר הפוגע משמעותית בסיכויים לגזירת עונשים מרתיעים על-ידי בתי המשפט".

חברי כנסת מסיירים באתר בנייה. צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין

לצד זאת הדגישו כי כיום ישנם 22 מפקחים בלבד האמונים על 15-13 אלף אתרי הבניה בישראל וכשבעה חוקרים בלבד המופקדים על חקירת עבירות בטיחות מכלל ענפי העבודה במשק. במשרד העבודה והרווחה אכן שיפרו את תנאי השכר של מפקחי הבטיחות בענף הבניה, באמצעות מתן אפשרות לחתימת חוזי מומחים. אולם בעוד שבעבר טען השר כץ כי מספר המפקחים בענף הבניין עלה ל-34, חשיפת דבר ראשון העלתה כי בניגוד להודעה הרשמית של המשרד, חלק מעובדים אלו הינם עובדי מנהלה שהועסקו כבר קודם לכן במנהל.

בשל המחסור החמור בכוח האדם, קבע מבקר המדינה כי מפקחי מינהל הבטיחות מבקרים רק ב-2% מכלל מקומות העבודה בהן דווח לו על התרחשות תאונות (נתון חמור במיוחד היות והמינהל מקבל דיווחים רק על שליש מתאונות העבודה המדווחות למוסד לביטוח לאומי). גם בענף הבניין, קבע המינהל בנהליו קריטריונים המצמצמים את היקף תאונות העבודה המחייבות בירור וחקירה – בכפוף לזמינות כוח האדם שלו. כך למשל מסר גורם במשרד לאתר דבר ראשון, כי הסיבה האמיתית לכך שהמשרד אינו רואה עצמו אחראי לבטיחות העובדים מעבר לקו הירוק, אינה אי החלת החוק על שטחים אלו – כי אם מחסור בכוח אדם.

מאז תחילת השנה פועל השר כץ בשורה של צעדים לשיפור אכיפת הבטיחות באתרי הבניה, בעיקר באמצעות הטלת קנסות מינהליים על החברות הקבלניות הפועלות בניגוד לחוקי העבודה. לצד זאת החל המשרד גם בפיילוט משותף עם המשטרה והפרקליטות לסגירתם של אתרי בניה מסוכנים ל-30 יום, ובפיילוט נוסף לשימוש באמצעים טכנולוגיים, דוגמת רחפנים ומצלמות, לשיפור האכיפה של חוקי הבטיחות.

בתגובה לטענות העולות בעתירה, ציינו בפנינו במשטרה כי "ככלל, הטיפול בתאונות עבודה מצוי בסמכות ובאחריות משרד עבודה והרווחה. ככל שמובא לידיעת המשטרה על תאונה במהלכה נפגע אדם, המשטרה מגיעה לזירה ופועלת בהתאם לאחריותה ולסמכותה בהתאם להוראות החוק לרבות דיווח למפקח העבודה האזורי כמתחייב בחוק.

"ככל שעולה חשד לקיומה של עבירה פלילית, דוגמת גרימת מוות או חבלה ברשלנות, בהסתמך על ממצאי הזירה ועל חוו״ד של חוקרי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, החקירה הפלילית מנוהלת מטבע הדברים על ידי המשטרה בשת״פ המחוייב והראוי עם גורמי המשרד.

"נציין כי במהלך השנים האחרונות הוכשרו במשטרה למעלה מ-100 חוקרים וקצינים בכל תחנות המשטרה לטיפול בתחום זה."

ביחס להקמת היחידה המשטרתית נאמר כי "נעשתה עבודת מטה מסודרת להקמת יחידה משותפת למשטרה ולמשרד העבודה לחקירת תאונות עבודה. העבודה הועברה למשרד לביטחון פנים שפנה למשרד האוצר להקצאת תקציב להקמת היחידה ולאחרונה התקבל הסיכום התקציבי בין המשרד לבט"פ ובין האוצר לשנת 2019 ובתוכו סיכום גם בנושא זה. הסיכום ילמד ותוכן תכנית עבודה בהתאם".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "המשרד לביטחון פנים הקצה 12 תקנים להקמת היחידה משטרתית לתאונות עבודה. על מנת לאפשר הקמת היחידה הוחלט כי כבר בשנת 2018 יוקצו עוד השנה 9 תקנים ותקציב הקמה. המשרד לביטחון הפנים יגיב לעתירה כמקובל, באמצעות הפרקליטות".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי במשרד טרם קיבלו את העתירה אך יגיבו לה בבית המשפט. במשרד האוצר טרם הגיבו לפנייתנו.