תערוכת אגריטך 2018 נפתחה ביום שלישי בגני התערוכה שבתל-אביב. התערוכה, הנערכת אחת לשלוש שנים, מציגה את מיטב הטכנולוגיות החדשניות בתחום החקלאות ומאורגנת על ידי עמותת אגריטך וכנס תערוכות, ובשיתוף משרדי החקלאות, הכלכלה והחוץ, מכון הייצוא, מכון וולקאני ורשות החדשנות. אגריטך נחשבת לאחת התערוכות החשובות בתחומי טכנולוגיות, השקיה, דישון, מיכון חקלאי ועוד שלל טכנולוגיות מתחום החקלאות והגיעו אליה לא פחות מ-49 שרי חקלאות מרחבי העולם. כמו כן הגיעו נציגים מחברות ממדינות שאינן מקיימות קשרים מסחריים עם ישראל, ואפילו משלחת מעזה. התערוכה תהיה פתוחה עד יום חמישי וצפויה למשוך לאורך שלושת ימי התצוגה כ-45,000 איש שיעברו בדוכניהן של למעלה מ-200 החברות המציגות בה.
בין שלל הטכנולוגיות שהוצגו בתערוכה היו טפטפות חדשניות ומערכות לניהול השקיה מתקדמות, רחפנים מסוגים שונים שנועדו לתמוך בחקלאי באיסוף המידע על החלקות השונות וניטורן, מערכות ניהול ועיבוד מידע שמסייעות לחקלאים בקבלת החלטות לאורך תהליך הגידול ולטייב אותו, וכן דשנים וקומופוסטים חדשניים המניבים גידולים איכותיים יותר וציוד מיכון חקלאי וטכניקות אריזה ומיון מתקדמות.
בפתח התערוכה אמר שר החקלאות, אורי אריאל כי "בארץ המדברית הקטנה שלנו, פיתחנו חקלאות מתקדמת, ידע וטכנולוגיות רבות, שאותם אנחנו רוצים לחלוק. בעזרת אגריטך, אנחנו יכולים להמשיך לתרום מהידע הרב שהצטבר בישראל לכדי מאמץ גלובלי ליצירת מזון איכותי ובריא".
שר הכלכלה, אלי כהן הדגיש בדבריו את החדשנות והיצירתיות הישראלית. "ישראל נוסדה על חדשנות חקלאית. כבר בראשיתה קבע בן-גוריון את המטרה 'להפריח את השממה'. המשאבים הטבעיים המעטים שיש לנו כאן, דחפו אותנו לפתח את הטכנולוגיות המובילות בעולם בתחום החקלאות בתנאי מדבר ולשתפם במטרה להפוך את העולם למקום טוב יותר".
קשה שלא לחוש בקיטוב הרב שבין התערוכה המושקעת שחוגגת את פאר הטכנולוגיה החקלאית הישראלית וגוררת תשומת לב רבה בעולם ובארץ והפוליטיקאים שבאים לחגוג אותה לבין מצבה של החקלאות והיחס לו זוכים החקלאים בישראל כיום, החל מהקיצוץ במכסות המים לחקלאות שהוכרז לאחרונה בעקבות שנת הבצורת החמישית, דרך הטרור החקלאי וטרור העפיפונים שפוגעים בפרנסת החקלאים ועד פתיחת השווקים לייבוא פירות וירקות רבים שבעבר נצרכו בעיקר כתוצרת מקומית וכישלון המדינה בסבסוד החקלאים.
"הכנס הזה הוא אור לגויים והיינו מצפים מהמדינה לראות גם בחקלאים עצמם כאור של ישראל", אמר אופיר ליבשטיין, יו"ר עמותת אגריטך המשמש גם כמנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, שביקש להדגיש בפנינו את הפער הצורם הזה. "כשאני מסתכל על המצב בישראל אני עושה הפרדה בין טכנולוגיות הפיתוח לחקלאות והייצוא שלהן לבין מצב החקלאות עצמה. אני גר בקיבוץ כפר עזה, ולראות אתמול את השדות שנשרפים, ואת הקיצוץ שנעשה במכסות מים לחקלאים, במקום לראות בחקלאות כמודל לאנשים שעובדים את הקרקע עד המטר האחרון ושומרים על הגבולות, אז אנחנו רואים שהמדינה לא מתייחסת לחקלאים כחקלאים ולא מאפשרת להם לעבוד ולגדל ולפתח. ובזה יש משהו מאד מסוכן, ומאד בעייתי וכואב הלב לראות את זה".
על הכנס עצמו אמר ליבשטיין כי "אנחנו מאמינים שככל שנעשה יותר טוב לעולם העולם יכיר תודה ויהיה יותר טוב אלינו, וחקלאות זה לעשות טוב, זה ביטחון במזון, זה לסייע למדינות שאנחנו יודעים לעזור להן באמצעות הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים בארץ, אוכלוסיית העולם גדלה כל הזמן וצריכים יותר ויותר מזון אבל יש פחות משאבים, פחות מים, פחות קרקע. אנחנו מנסים לפתח טכנולוגיות שיעזרו לנו להצליח להאכיל את העולם. זאת המהות של אגריטך".
"יש הרבה הדדיות בין ישראל והודו בכל המובנים, אבל חקלאות באופן מסורתי הייתה נקודת שיתוף הפעולה החזקה ביותר ואנחנו אפילו נרצה להרחיב את זה", אמרה ל'דבר ראשון' ד״ר אנג׳י קומאר, סגנית שגריר הודו בישראל ומנהלת המשלחת ההודית לתערוכה. עוד סיפרה קומאר כי לתערוכה הגיעו נציגים מארבע מדינות בהודו וכן, שר החקלאות של הודו. מלבד הנציגים של הממשלות, הגיעו במשלחת ההודית גם חקלאים רבים. "לישראל יש 22 מרכזי מצוינות של מש"ב בהודו, ואנחנו מתכננים עוד הרבה, הטכנולוגיות הישראלית כגון טפטפות, והשקיה נכונה ועוד טכנולוגיות למלחמה בתופעת המידבור מאד רלוונטיות גם להודו", אמרה קומאר.
באשר לייחודיותה של הודו והצורך שלה בשכלול הטכנולוגיה החלקאית המשמשת את מגדליה אמרה קומאר כי "הודו נמצאת בנקודה גיאוגרפית-אסטרטגית שמושפעת רבות משינויי האקלים ולכן אנחנו צריכים עזרה בכך. יש לנו אוכלוסייה גדולה מאד ואנחנו צריכים לוודא את הנגישות של כולם למזון בשנים הקרובות ולישראל יש יכולות וטכנולוגיות שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין". עוד הרחיבה קומאר על השוק הגדול שיש בהודו וההזדמנויות שהמדינה הגדולה מספקת לשוק הישראלי לצד שיתופי פעולה בייצור משותף בהודו. "אני מקווה שהמשלחת שלי תראה כמה שיותר טכנולוגיות שהן זולות מספיק לחקלאים קטנים", סיכמה קומאר.
![ד"ר אנג'י קומאר משגרירות הודו בישראל בשיחה עם חברי המשלחת ההודית בתערוכת אגריטך 2018 (צילום: מור הופרט)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/05/080518_agritech1.jpg "ד"ר אנג'י קומאר משגרירות הודו בישראל בשיחה עם חברי המשלחת ההודית בתערוכת אגריטך 2018 (צילום: מור הופרט)")
עולם החקלאות מצוי כיום במשבר. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה אך לצד זאת, המשאבים הנחוצים להאכלת העולם, כגון מים וקרקע הולכים ומתמעטים עד כדי סכנה רבה לביטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם. בצורות רבות ברחבי העולם מצמצמות את כמות המים הזמינה לנו לשתייה ולגידול המזון, לצד זאת הולכת וגוברת ברחבי העולם תופעת המידבור כאשר שטחי קרקע שבעבר שמשו לחקלאות הולכים כעת ונהפכים לצחיחים, דבר המקשה על גידול מזון בצורה איכותית.
חלק נכבד מתופעת המידבור נגרם לאו דווקא כתוצאה מנדידת רצועת המדבריות העולמית צפונה, או משינוי האקלים אלא כתוצאה משימוש אגרסיבי ולא נכון בטכנולוגיות ובכלים חקלאיים מודרניים. אדמה שדושנה בכמות רבה מאד, קולטרה מספר רב של פעמים או קיבלה יותר מים ממה שהיא רגילה עלולה להפוך לעקרה כתוצאה מהתערבות יתר והפרת האיזון הטבעי. תופעת המידבור מורגשת במיוחד במדינות מתפתחות בהן האדמה והחקלאים לא רגילים ולא מיומנים ומיודעים מספיק בשימוש נכון בטכנולוגיות חדשניות. בנוסף לכך, כ-80% מהמזון באותן מדינות מגודל על ידי חקלאים קטנים בעלי חלקות עם מספר דונמים מועט ולכן הם נגישים פחות למידע ופיתוח מיומנויות בחקלאות ובנוסף לכך, כוח המיקוח שלהם אל מול חברות הזרעים והדשנים הבינלאומיות מועט מאד.
חלק נכבד מהטכנולוגיות המוצגות בכנס ניסו להתמודד עם תופעות אלה ולהציג טכנולוגיות מתקדמות ופורצות דרך מצד אחד אך פשוטות ונוחות לשימוש וברות השגה מצד שני. בין הטכנולוגיות שהוצגו בתערוכה היו למשל Tap-Kit שמייצרת ערכת גידול הידרופוני קלה להקמה שמהווה מערכת סגורה לגידול ירקות. הערכה המוכנה מראש מיועדת לשטחים קטנים ולכן מותאמת לחקלאים קטנים ופחות מיומנים. טכנולוגיה נוספת שהוצגה היא KF של חברת V.G.I המייצרת ביו-סטימולנטים (מגרי פעילות ביולוגיים), פיתוח שנועד לאפשר גידול מחודש על אדמה שנהפכה לעקרה עקב הפרת האיזון הטבעי שלה באמצעות המרצה וזירוז של פעילות החיידקים הנמצאים בקרקע ונפגעו מעיבודה האגרסיבי על ידי העשרתו מחדש בחומרים מן הטבע הדרושים לשגשוגם.
חלק מהטכנולוגיות שהוצגו בביתן הסטרטאפ בתערוכה נולדו בפרויקט החממה הטכנולוגית באזור עוטף עזה לסטרטאפים בתחומי טכנולוגיות לחקלאות. לפי ליבשטיין, הרעיון מאחורי הפרוייקט הוא לפתח את האזור של שער הנגב ולהפוך אותו לקטר של טכנולוגיית החקלאות. אולוג קורול, מנכ"ל חברת Tevatronic, הציג בפנינו את הפיתוח של החברה, מערכת השקיה אוטונומית המבוססת על חיישנים שנמצאים בקרקע, מודדים את כמות הלחץ שמפעילים שורשי הצמח על החיישן ולפי זה מווסתים את כמות ההשקיה. לטענת אולוג, המערכת שבנוסף לכך גם מתחשבת בגורמים נוספים כמו רמת העננות, יכולה להוביל לחיסכון רב במים ויבול גדול יותר כתוצאה מההשקיה המדודה המונעת השקית יתר או תת השקיה. בנוסף לכך המערכת אוטונומית ופשוטה לשימוש לחקלאי.
על הבחירה לפתח את המוצר באזור עוטף עזה אמר קורול כי "אנחנו חברה שמתעסקת בחקלאות, ולכן רצינו להיות קרובים ללקוחות שלנו. בשער הנגב קראו לנו לפני שלוש שנים וזה Win-Win, כולנו מרוויחים". החברה מייצאת את הטכנולוגיה שלה בנוסף גם למדינות כמו תאילנד, סרי לנקה וארה"ב. לאחרונה חתמה החברה על חוזה גדול גם עם הודו.
טכנולוגיה נוספת שיצאה מפרויקט החממה בשער הנגב הגיע מהסטרטאפ AKOL שפיתחה מערכת המאפשרת לחקלאי לנטר את תהליך הגידול משלב הנטיעה או הזריעה ועד למשלוח ולהתאימו לרגולציה הנדרשת, ובנוסף עוזרת באיסוף המידע וקבלת ההחלטות תוך כדי הגידול ולהנחות את החקלאי כיצד להגיע לגידול מיטבי. לפי רון שני, מנכ"ל החברה, "חקלאי שמשתמש במערכת נותן לצמח בדיוק את מה שהוא צריך מבחינת מים, דשן ועוד ולכן הוא מגדל טוב יותר, צורך פחות מים ומזהם פחות את הסביבה". עוד מוסיף שני כי הפרוטוקולים לגידול שעליהם בנויה המערכת מבוססים על המון ידע ישראלי שנצבר לאורך שנים. "זה היתרון שלנו. גם טכנולוגיה מאד מתקדמת וגם ידע חקלאי שצבור מגורמים כמו למשל מכון וולקני".
