"תקווה תקווה לאן נעלמת
אהבה אהבה דבריי אליי
אעצום את עיניי אקווה
עד אלייך"
לקראת יום ירושלים ויום הזכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, הקליטה אושי מסלה, זמרת ויוצרת ישראלית מקריית מלאכי, את השיר 'סבא אדיס' שיר מחאה על עליית יהודי אתיופיה והגעגוע לירוסלם, שהוקלט יחד עם הקהילה היהודית באדיס-אבבה. את הקהילה היא פגשה לפני כשבוע בעת ביקור נשיא המדינה ראובן ריבלין.
"זאת היתה הפעם הראשונה שלי באתיופיה, הלכתי לבקר בקהילה היהודית ולא יכולתי להישאר אדישה. השיר נכתב בחצי שעה והוקלט אחרי 10 דקות- ככה רציתי אותו, חנוק עם הדמעות בגרון", סיפרה אושי.
"סבא אדיס יקר
אין צורך בדמעות
הלא אתה יודע יש תקווה בירושלים
קהילה
ירושלים מתי אזכה לפגוש אותך
אנחנו מחכים לעליה
אני אמא הבן שלי נפטר ואני מפחדת למות גם
אני אבא הבן שלי נפטר ואני מפחד למות גם"
כזכור, בהחלטה 716, משנת 2015 אישרה הממשלה הקודמת להעלות תוך 5 שנים את שארית יהודי אתיופיה, כ-8,000, הממתינים 20 שנים בגונדר ואדיס-אבבה ללא תכלית. בשנה שעברה החליטה הממשלה על העלאת 1,300 יהודים הממתינים באתיופיה, החלטה בה עמדה הממשלה. מה קורה עם האלפים שעדיין מחכים? אף אחד לא יודע.
במטה מבהירים כי שאלת יהדותם של הנותרים באתיופיה אינה עומדת על הפרק, "מי שלא היה יהודי נמצא בתהליך גיור כבר 20 שנים, וכשהם עולים ארצה הם עוברים גיור לחומרה. ומבחינת הרבנות הראשית אין שום בעיה. אבל שאלת יהדותם לא רלוונטית, הממשלה החליטה פה אחד להעלאתם. הממשלה טוענת שאין תקציב להעלותם, לכל יהודי ומי שטוען שהוא יהודי מרחבי העולם, יש תקציב. רק בסוגיית עליית יהודי אתיופיה יש דיון על מכסה, על תקציב. שכל אחד יחבר את הנקודות בעצמו, ויגיע למסקנות".
"מידע ולא הבטחות"
רק בשבוע שעבר ביקרו באתיופיה נשיא המדינה ומשלחת חברי כנסת, ומפגשו עם נציגים ממחנות היהודים הממתינים לעלייה. "באתי אליכם מכל הלב" אמר הנשיא לנציגים הקהילה איתם נפגש במלון באדיס אבבה. "אני אהיה בקשר עם הממשלה ואעביר את כל מה ששמעתי פה ואעביר אליהם את המכתבים ששלחתם אליי ואהיה בקשר ישיר עם שר הפנים המחויב גם הוא לנושא. באתי לתת לכם מידע ולא הבטחות וננסה לעשות ככל יכולתנו על מנת לקדם את ביצוע החלטות הממשלה."
לפני שלושה שבועות ביקרה השרה שקד במחנות עצמם באדיס אבבה, ואמרה לנוכחים: "אני בישראל מאוד מחוברת לקהילה שהגיעה מאתיופיה, אני יכולה להגיד לכם שכשרת משפטים דחפתי למיני של שופטות יוצאות אתיופיה, ויש לנו היום בישראל שתי שופטות יוצאות העדה האתיופית. אני פגשתי גם את הנער החמוד (סינטיהו שפראו ד.ר), הוא בא לבקר אותי במשרד, מאוד התפעלתי ממנו הוא ילד מקסים. אנחנו אחרי חג הפסח, ואחרי יום העצמאות שהיה השנה באמת מאוד מאוד מרגש, והחג הקרוב שיהיה זה חג השבועות אני בטוחה שאתם תחגגו ותשמחו, ואני באמת מקווה שאתם תזכו לחיים טובים ושנצליח במשימה".
בראיון ל'דבר ראשון' בסוף 2017, אמר ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "את הנושא הזה היה אפשר כבר להביא לידי סיום, אבל הדרך שפועלים בה, יוצרת את המציאות שכאילו כל הזמן יש אתיופים חדשים. אם אחת ולתמיד היו מביאים את כולם זה היה נגמר ונפתר. הגישה של לשים קריטריונים ולא לדאוג להביא את כולם, אלא רק חלק, זו הגישה שגורמת לכך שיחשבו שיש אין סוף לעלייה הזו".
בשנה שעברה ביקרה משלחת ח"כים במחנות בגונדר ואדיס אבבה, וחזרה עם מסקנות קשות לגבי התמודדותה של המדינה עם העלייה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר עם שובו ארצה, "שבתי מהביקור נפעם ומתבייש כאחד. היה מרגש לראות כיצד בתת תנאים אנושיים, חיים בציפייה לעלייה תשעת אלפים יהודים ושומרים על יהדותם. עם זאת, יש בי תחושה קשה על כך שיהודים ממתינים שנים רבות והמדינה לא מגשימה את חזונה בהבאתם ארצה. עליתי ארצה בן 8, ואף אחד לא בדק אם היה תקציב. לצערי הרב, אני כואב את ההזנחה ואין לי ספק כי לו היה צבע עורם אחר, הם היו כאן איתנו."
