מוחמד האשים התחבא מאחורי הגבעות והתבונן כיצד אחיו, מורה בן 35, התחנן על חייו כשידיו כפותות מאחורי גבו והחיילים הצעידו אותו הרחק משם. זה קרה ב-26 באוגוסט אשתקד, יום לאחר שבדלנים מוסלמים בני העם הרוהינגי תקפו מוצבים צבאיים בחבל הארץ הרוהינגי שבמערב מיאנמר, וזאת הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותו בחיים.
בתגובה למתקפה, החלו בודהיסטים תושבי חבל הארץ הרוהינגי, כשהם מגובים על-ידי צבא מיאנמר, במסע אונס, רצח והצתות שהניס מעל ל-700 אלף מבני הרוהינגיה לבנגלדש השכנה. אולם מעל לתריסר מורים, זקנים ומנהיגים דתיים העידו בפני כתבי סוכנות הידיעות AP כי בני רוהינגיה משכילים, שעוד לפני כן היו קורבן תדיר להטרדות, מעצרים ועינויים באופן מאורגן ושיטתי, סומנו כחלק מהמאמץ של המיאנמרים לגרש את הרוהינגים מהמדינה שרובה בודהיסטית. החיילים חיפשו את המשכילים, כל אמרו המרואיינים, כדי שלא ישארו מנהיגי קהילות שיצאו נגד הזוועות של המיאנמרים. זוהי טקטיקה ישנה, כך לפי חוקרי רציחות עמים, לעיתים כצעד מקדים לרציחות ההמוניות עצמן.
"כשמקשיבים לסיפורים האלה, זה נשמע כה מוכר. קודם אתה מחסל את המנהיגים הפוליטיים או הדתיים ואז אתה ממשיך אל האוכלוסייה האזרחית וכך אתה מתחיל להקשיח את הצעדים יותר ויותר. זה לא היה פרץ אלימות אקראית פה ושם כי מיאנמר חשה מאויימת על-ידי 'קבוצת טרוריסטים'… זה הרגיש מתוכנן מדי"
"אחי התנצל והתחנן בפני החיילים שלא יהרגו אותו. הוא הראה להם את תעודת הזהות שלו ואמר 'אני מורה, אני מורה', אבל הממשלה תכננה לרצוח את המשכילים שלנו, כול את אחי", סיפר האשים.
הוא רואיין באחד ממחנות הפליטים ההומים שצצו בבנגלדש לאורך הגבול המשופע גבעות עם מיאנמר מאז שבני הרוהינגיה החלו לברוח באוגוסט. האשים, מורה אף הוא, נמלט אל אותן גבעות לאחר שהצבא הקיף את הכפר הקטן שלו בצפון מדינת ראקין בה הגוררו מרבית בני הרוהינגיה. אחרים סיפו סיפורים דומים.
לאחר המתקפה ב-25 באוגוסט, חיילים מיאנמרים שאלו את תושבי הכפר מאונג נו, לאחר שהתבצע בו טבח, "היכן המורים?". ראחים, מורה למדעים ומתמטיקה בן 26 שהיה מוכר לרבים מן החיילים משום שלימד את ילדיהם בתיכון המקומי, ראה את החיילים מתקרבים וברח. "ידעתי שאמות אם אתפס. הם צדו אותי", אמר ראחים שכמו חלק מבני הרוהינגיה, משתמש בשם אחד בלבד. "הם ידעו שתמיד אזעק למען האנשים. הם רצו להשמיד אותנו כי ידעו שבלעדינו יוכלו לעשות כרצונם עם יתר בני הרוהינגיה".
מדענים רואים הקבלות בין מה שקורה ברצח העם הרוהינגי לבין מה שארע ברציחות עמים אחרות. "כשמקשיבים לסיפורים האלה, זה נשמע כה מוכר. קודם אתה מחסל את המנהיגים הפוליטיים או הדתיים ואז אתה ממשיך אל האוכלוסייה האזרחית וכך אתה מתחיל להקשיח את הצעדים יותר ויותר", אומרת קארן ג'ונגבלאט, מנהלת מחקר במכון USC לחקר השואה שקיים ראיונות עם פליטים במחנות בבנגלדש. "זה לא היה פרץ אלימות אקראית פה ושם כי מיאנמר חשה מאויימת על-ידי 'קבוצת טרוריסטים'… זה הרגיש מתוכנן מדי", הוסיפה.
לאורך השנים ידועים מקרים נוספים בהם האליטה האינטלקטואלית סומנה כחלק מהכנות לרצח עם נרחב. כך למשל רצח העם הארמני החל בהוצאה להורג של מאות אינטלקטואלים בערים שונות בטורקיה ב-24 באפריל 1915, יום שהפך ליום זיכרון; רצח אינטלקטואלים תחת הקמר רוז' בקמבודיה שהדרך שלהם לסמן אינטלקטואלים הייתה משונה כשם שמעשיהם היו מזוויעים: המשטר הוציא להורג אנשים בעלי תואר אקדמי, יודעי שפה זרה ומרכיבי משקפיים. אותו הדבר ארע גם ברצח העם ברואנדה.
נראה שהמטרה היא להשמיד את הרוהינגיה ודרך אחת לעשות זאת היא להשמיד את התרבות שלהם ולעקור את ההיסטוריה שלהם. זה חלק מטקטיקת רצח העם
גורם רשמי בצבא מיאנמר, שסירב להזדהות בשמו או דרגתו, סמר כשנשאל על הצהרות בני הרוהינגיה באומרו כי הוא "לא יכול לקבל את המונח 'רוהינגיה' שכן זה לא קיים במיאנמר". הוא הוסיף כי ארצו לא סימנה משכילים "מהקבוצה האתנית הזאת" ב'מבצעי הטיהור', מונח בו השתמשה ממשלת מיאנמר כדי לתאר את פעולותיה.
תומאס מק'מאנוס, מומחה לפשעי מלחמה באוניברסיטת המלכה מרי בלונדון שחקר את הרוהינגיה מאז 2012, אמר כי נראה שהמטרה היא להשמיד את הרוהינגיה "ודרך אחת לעשות זאת היא להשמיד את התרבות שלהם ולעקור את ההיסטוריה שלהם. זה חלק מטקטיקת רצח העם".
ראיונות שהתקיימו בספטמבר עם 65 פליטים כחלק מדו"ח של משרד האו"ם לזכויות אדם מעלים כי כוחות הביטחון של מיאנמר סימנו מורים ואת ההנהגה הדתית והתרבותית לצד אנשים אחרים בעלי השפעה בקהילות הרוהינגיה, זאת במטרה לטשטש את ההיסטוריה, התרבות והידע הצבור של בני העם ולהפחית בחשיבותם".
מהדו"ח עולה כי סימון המשכילים היה "מאורגן היטב, מתואם ושיטתי ולפיכך קורא תגר על הטענה כאילו מדובר היה בנזק נלווה לפעולות הצבאיות שבאו בעקבות המתקפה באוגוסט".
בתקופה האחרונה הולכים ומתגברים הקולות לפעול לעצירת המעשים של צבא מיאנמר בבני העם הרוהינגי ובין היתר עולה גם ביקורת בתוך ישראל על כי זו משתפת פעולה עם ממשלת מיאנמר במגוון תחומים וביניהם קשרים ביטחוניים, כך עלה מפליטת פה של שגריר מיאנמר בישראל. השגריר חזר בו לאחר שעבר שיחת נזיפה במשרד החוץ. תקרית זו באה חודש בלבד לאחר חשיפת אתר החדשות הביטחוניות הצרפתי 'אינטליג'נס אונליין' לפיה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, החליט להקפיא את ייצוא הנשק למיאנמר לאור הביקורת על מעורבותה ברצח העם הרוהינגי.
הסכם חינוך עם מיאנמר, ממשיכים בשיתופי פעולה עם ידידינו ברחבי העולם pic.twitter.com/c4K3N0Oei7
— Tzipi Hotovely (@TzipiHotovely) May 28, 2018
שינוי המדיניות של ישראל הגיע, בין היתר, לאחר שדעת הקהל הציבורית הראתה התנגדות חוצת מפלגות למעורבותה של ישראל בחימושה של מיאנמר. לצד זאת, רק לפני כשבוע התגאתה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, בהסכם שיתוף פעולה נוסף שנחתם בין ישראל למיאנמר, הפעם בתחום החינוך. "ממשיכים בשיתופי פעולה עם ידידינו ברחבי העולם", צייצה חוטובלי.
