דו"ח שמפורסם היום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ועוסק בנתוני העובדים הזרים בישראל בשנת 2017 חושף את המספרים שמאחורי הכותרות. על פי הדו"ח, בסוף שנת 2017 חיו בישראל כ-166 אלף עובדים זרים ועוד כ-37 אלף מסתננים מאפריקה, לעומת 169 אלף עובדים זרים ו-40 אלף מסתננים בשנת 2016. מספר העובדים הזרים החדשים שנכנסו לישראל עם אישורי עבודה במהלך 2017 עמד על 57.3 אלף, זאת לעומת 52.6 אלף ב-2016.
כ-99.6 אלף מקרב כלל העובדים הזרים נכנסו לישראל עם אשרת עבודה, כשמרביתם עוזבים לאחר חמש שנות עבודה. כרבע מהם עובדים תאילנדים המועסקים בעיקר בענף החקלאות, 22.4% מהפיליפינים, 17.8% ממדינות ברית המועצות לשעבר, 11.5% מהודו וכ-5% מסרי לנקה – מדינות שמהן מגיעים עובדים בעיקר לענף הסיעוד. 5.5% מהעובדים הזרים הם עובדים סינים המגיעים במסגרת חברות הבניה הזרות. לאחרונה החליטה הממשלה על הבאת 6000 עובדים נוספים לחברות הבניה הזרות בישראל, ובנוסף מקודמת בשבועות האחרונים החלטה להבאתם של אלף עובדים זרים לענף התיירות.
חיים פה ללא אשרה
מלבדם העובדים הזרים החוקיים, שוהים בארץ כ-66.7 אלף עובדים זרים לא חוקיים שנכנסו לישראל באשרות תייר ונשארו לעבוד כאן. 69% מהם ממדינות ברית המועצות לשעבר. מספר התיירים העובדים בישראל בלא אשרה נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2008, אז עמד מספרם על כ-107 אלף.
37.3 אלף איש חיים בישראל לאחר שהבריחו את הגבול עם מצרים עד שנת 2013, אז נסתיימה בניית גדר המערכת על גבול זה, וזרם הנכנסים כמעט ופסק לחלוטין. כ-71% מהם מגיעים מאריתריאה, וחלקם מבקשים הכרה כפליטים על רקע רדיפה פוליטית במדינתם. אחרים הנם תומכי השלטון המעודד גם הגירת עבודה על מנת להכניס מטבע חוץ למדינה. 21% נוספים מגיעים מסודן – שם מתחוללת מלחמת אזרחים בין סודן הדרומית לצפונית, ורצח עם מתמשך של בני השבטים האפריקאיים בדרפור, וגם רבים מהם מבקשים מקלט כפליטים בישראל. מתוך כ-14 אלף בקשות מקלט שהוגשו על ידי אזרחי סודן ואריתריאה עד יולי 2017 הכירה מדינת ישראל בעשרה פליטים בלבד. במהלך שנת 2018 הודיעה המדינה כי בכוונתה להסדיר את מעמדם של כ-800 מבקשי מקלט מחבל דרפור, זאת לצד כ-600 הדרפורים הראשונים שהגיעו לישראל שמעמדם הוסדר על ידי ממשלת אולמרט, זאת למרות שרבים מהם כבר אינם בישראל ועברו למדינות אחרות.
ממליצים לצמצם את מספר הזרים
ב-2007 קבעה ועדת אורנשטיין לגיבוש המדיניות בנוגע להעסקתם של עובדים לא ישראלים במשק כי הכנסתם למשק פוגעת בדרך כלל בתעסוקה ובשכר של ישראלים לא-מיומנים אותם הם מחליפים, ומגבירה את הקיטוב בחלוקת ההכנסות במשק, ולפיכך המליצה לצמצם את מספרם. עם זאת, ציינו בועדה כי יש אוכלוסיות עובדים ישראלים מיומנים המשפרים מצבם כתוצאה מכניסת עובדים זרים לשוק העבודה וגדילת היקפי העבודה בענפים.
הועדה הצביעה על כך שעל אף החובה להעסיק עובדים זרים בהתאם לחוקי העבודה בישראל, העובדה כי הם מגיעים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה, וכן העובדה כי פעמים רבות נגבים מהם דמי תיווך גבוהים בתהליך הבאתם ארצה – הופכת אותם לעובדים הנכונים פעמים רבות לעבוד גם בתנאי ניצול, ובכך הם עשויים לשחוק את שווי העבודה בישראל.
