המאבק על תכנית ההכשרה לחרדים בשירות המדינה, המתנהלת בהפרדה מגדרית, הסתיים בפשרה: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל אתמול (שני) את ההסכמות בין עמותת שדולת הנשים בישראל, שתבעה את הפסקת התכנית, לבין המדינה, בנוגע למסלול הצוערים "משפיעים\ות – חרדים לשירות הציבורי". במסגרת הסכמת הצדדים נקבע כי המחזורים הנוכחיים של התכנית יימשכו, והמדינה התחייבה כי מכרזים נוספים לתכנית או לתכניות דומות ייועדו לנשים ולגברים באותו המכרז, והמשרות בהן ישולבו עמיתות ועמיתי התכנית יהיו פתוחות באופן שוויוני לשני המינים. עוד הוסכם כי המדינה מתחייבת לפרסם לציבור מכרזים פומביים נוספים לתכנית או תכניות דומות, שאמורים להתנהל בהפרדה מגדרית כלשהי, וכן להעביר לעיון מוקדם של שדולת הנשים את מסמכי המכרז, מחקרים תומכים וחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
התכנית, שנועדה לשלב חרדים בשירות הציבורי, החלה השנה במתכונת פיילוט, כשראשית יצא מכרז ונפתח מחזור בן 25 גברים בלבד, ולאחריו ייפתח באוקטובר 2018 מחזור שווה בגודלו לנשים. שני המחזורים אמורים להשתלב בעבודה בשירות הציבורי במסגרות מעורבות מגדרית, והדבר אף הובהר בלשון המכרז אשר פורסם ובחוזה עליו חתמו העמיתים. צוות ההוראה בהן הנו מעורב מגדרית אף הוא.
בפברואר 2018 הגישה שדולת הנשים תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים כנגד נציבות שירות המדינה בדרישה לעצור מיידית את תכנית ההכשרה, בטענה כי פתיחת המחזור הראשון לגברים בלבד, בטרם נפתח המחזור לנשים, מהווה תקדים במסגרתו חודרת הנורמה הפסולה של הפרדה מגדרית לשירות הציבורי. באפריל 2018 הורה הרכב בראשות השופטת רחל בר"ג-הירשברג להוסיף עשר נשים לקבוצת הגברים שהשתתפה בתכנית, או להקפיא אותה. החלטת האזורי התייחסה אך ורק לסוגיה של פרסום מכרז המיועד לגברים חרדים בלבד, וקבעה כי הוא פסול, למרות שכחצי שנה לאחר מכן, פורסם מכרז מקביל לנשים בלבד. "חוק השוויון בעבודה אינו כולל מנגנון של 'תיקון עתידי של אפליה בדרך של קביעת תנאי של מין נגדי במועד עתידי'", קבעה השופטת.
אך בעקבות ערעור המדינה לבית הדין הארצי לעבודה, ההחלטה התהפכה. הרכב השופטים בערעור, בראשות נשיאת ביה"ד הארצי ורדה וירט-ליבנה קבע כי הקורס יימשך במתכונת הנוכחית, וכי ההחלטה להוסיף נשים לקורס שכבר התחיל הוא "צו עשה זמני המבקש לשנות מצב קיים ולא לשמר אותו. המקרים בהם יינתן צו עשה זמני, במיוחד שההליך העיקרי מעלה שאלות עקרוניות שטרם נדונו והוכרעו, הם חריגים. מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים". עוד קבעה הנשיאה וירט-ליבנה כי "לא ברורה ההתכנות המעשית של צירוף עשר נשים בשלב הזה של הקורס", וכן כי מתן הסעד הזמני משליך על ציפיות המשתתפים בקורס לאחר שהוצגה להם מתכונתו והעובדה ששינו מצבם על מנת להשתתף בו. שדולת הנשים ערערה על החלטת הארצי לבג"ץ, אך השופטים ניל הנדל, יוסף אלרון ויעל וילנר לא מצאו לנכון להתערב בהחלטת בית הדין הארצי.
התיק חזר לביה"ד האזורי בירושלים, לדיון עקרוני בהליך העיקרי, ובדיון שהתקיים בו עודדה השופטת בר"ג-הירשברג את הצדדים להגיע להסכמות ביניהם. הסכמות אלו קיבלו אתמול תוקף של פסק דין.
במסגרת הסכמת הצדדים, שבה והבהירה המדינה כי "היא מחויבת לעקרונות השוויון בכלל, ולעקרון שוויון הזדמנויות בעבודה ועקרון השוויון המגדרי בפרט. בהתאם מחויבת המדינה לקליטה שוויונית של נשים וגברים לשירות הציבורי". כבר במהלך הדיונים הבהירה המדינה כי את המחזורים הבאים של התוכנית בכוונתה להפעיל באופן סימולטני, וכי מתכונת זו תתאפשר לאחר תהליכי הפקת לקחים ולאחר שמערכות שירות המדינה והשלטון המקומי יכירו את התכנית ויידעו להיערך לקראת כמות גדולה של קליטות והשמות ביתר אפקטיביות.
עוד נקבע כי ההסכמות אינן פוגעות בטענות הצדדים ביחס לעצם האפשרות לנהל תוכניות הכשרה לעבודה בשירות הציבורי בהפרדה מלאה או חלקית ואלו שמורות להם – והמשמעות של קביעה זו היא שייתכן ובעתיד תעתור שדולת הנשים פעם נוספת כנגד מחזורים עתידיים של התוכנית.
את המדינה ייצג בתיק עו״ד משה וילינגר, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בליווי עו"ד יצחק פרדמן מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה. עורכי הדין חגי קלעי, ליעד ורצהיזר ומרים זלקינד, שייצגו את שדולת הנשים בהליך, מסרו: ״פסק הדין הוא בשורה של ממש. התחייבות המדינה כי לא ייפתחו עוד מכרזים למין אחד בלבד היא חשובה, הכרחית ומתבקשת לאור העוול שגרם המכרז הקודם. גם הצהרת המדינה כי לא תפתח עוד תוכנית בה מתקיימת הפרדה מגדרית כלשהי, אלא לאחר בחינה מפורטת האם קיים בה צורך, חשובה ביותר. ניתן לקוות כי רוח השוויון הנושבת מההליך תביא למיגור ההפרדה בשירות המדינה כליל. ככל שלא כך, ישוב העניין לפתחו של בית הדין״.
מנכ״לית שדולת הנשים בישראל, עו״ד מיכל גרא מרגליות הוסיפה: ״כשהתפרסם המכרז לתוכנית ״משפיעים״ בהפרדה מגדרית, פתחנו את התנגדותנו דווקא בחיזוק מאמצי המדינה לשילוב חרדים וחרדיות בשוק התעסוקה ככלל, ובשירות המדינה בפרט. אלא שהדרך איננה, ולא יכולה להיות, בהפרדה מגדרית, שמנציחה ומעמיקה אפליה. בעקבות התביעה הנוכחית, אנחנו מצפות שהנציבות יפיקו את המסקנות הנדרשות וישלבו ביתר עוז חרדים וחרדיות, במסגרת שילוב, ולא הפרדה״.
בעבר הסבירה לדבר ראשון ראשת תחום החברה החרדית במכון שחרית, רחלי איבנבוים, אשר ייעצה בשלבי התכנון הראשוניים ליוזמי התוכנית, כי עבור מי שגדל בהפרדה המגדרית הנהוגה בחברה החרדית, לימודים בקבוצה מעורבת אינם מאפשרים את הנינוחות הדרושה לעיבוד סוגיות רגישות העולות מהשתלבותם בשירות הציבורי. "המעבר מזהות ותפיסה של מיעוט לתפיסה של אחריות על הכלל; עיסוק בתכנים ציוניים: מהי מדינת ישראל, הממלכתיות שלה; עבודה במרחבים משותפים ומעורבים, נתינת שירות לכולם – כל הנושאים הרגישים האלה הם באמת חלק מהסילאבוס של התוכנית, מתוך מטרה לעבד אותם. וכדי לעבד דבר כזה נדרשת סביבה אינטימית ומאפשרת". לדבריה, יצירת סביבה כזו מצדיקה לזמן ההכשרה, את ההפרדה המגדרית – ובתנאי שניתנת הזדמנות שווה לשני המינים להשתלב בתוכנית.
