יום שישי האחרון כנראה ייזכר בטורקיה כ"יום שישי השחור". הקריסה המהירה של הלירה הטורקית היא ביטוי לעוד שלב במדיניות הסחר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך היא גם עלולה להיות עוד שלב ביצירת סדר עולמי חדש, יכולות להיות לה השלכות משמעותיות על הכלכלה האירופית ויש לה גם זווית ישראלית.

ביום שבת פרסם הניו יורק טיימס מאמר של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שכותרתו "איך טורקיה רואה את המשבר עם ארצות הברית". במאמרו שופך ארדואן האשמות קשות נגד הממשל האמריקאי, שלטענתו הפנה עורף לטורקיה במהלך ומאז ניסיון ההפיכה הכושל ב-2016.

ארדואן פותח את המאמר בסקירה של נקודות לאורך ההיסטוריה בהן עמדה טורקיה לצידה של ארצות הברית. ממלחמת קוריאה, בה לטענת ארדואן נלחמו טורקים ואמריקאים כתף אל כתף, דרך משבר הטילים בקובה שנפתר כשארצות הברית פינתה את בסיסי הטילים שלה מטורקיה, ועד ל-11 בספטמבר אחריו שלחה טורקיה חיילים לאפגניסטן כדי להלחם ברוע במסגרת כוחות נאט"ו.

בהמשך המאמר שוטח ארדואן את טענותיו לכתף הקרה שקיבלה הדמוקרטיה הטורקית מצד בת בריתה האמריקאית בזמן נסיון ההפיכה ביולי 2016. ארצות הברית סירבה להסגיר את מי שארדואן רואה בו כאחראי לניסיון להפלתו – מנהיג האופוזיציה הגולה פתהוללה גולן. ארדואן מזכיר גם את התמיכה האמריקאית בכוחות הכורדים בסוריה, אליהם הוא מתייחס כשלוחה של ה-PKK הכורדי, הפועל בטורקיה משנות השמונים ומוגדר בטורקיה ובארצות הברית כארגון טרור.

את המאמר חותם ארדואן במסר חד: "וושינגטון צריכה לוותר על התפיסה המוטעה שהיחסים שלנו יכולים להיות אסימטריים, ולהודות בעובדה שלטורקיה יש אלטרנטיבות אחרות. כישלון בהפיכת המגמה החד-צדדית וחסרת הכבוד יובילו אותנו לחיפוש אחר חברים ובני ברית חדשים".

מי אתה אנדרו ברונסון?

המאמר של ארדואן מגיע על רקע צניחה של כ-30% בשער הלירה הטורקית מול הדולר, אבל כדי להבין את ההקשר העמוק יותר של המאמר הזה צריך לעבור דרך בחור ששמו אנדרו ברונסון, כומר אוונגליסט בן 50 מצפון קרולינה שחי כבר עשרים שנה בטורקיה. שם הוא עומד בראש מנזר קטן בעיר איזמיר.

באוקטובר 2016 נעצר ברונסון במסגרת גל המעצרים שביצע משטר ארדואן לאחר נסיון ההפיכה, והואשם כי היה שותף לפוטש. במשך קרוב לשנתיים יושב ברונסון במעצר בטורקיה יחד עם עוד כעשרים אמריקאים. במהלך משפטו של סירב בית המשפט הטורקי לשמוע עדים מטעמו. לאחרונה הדרדר מצבו הבריאותי של ברונסון, מה שמטריד מאוד את הממשל האמריקאי.

ב-26 ביולי השנה, שיגר הנשיא טראמפ מסר לטורקים כי אם לא ישוחרר ברונסון לאלתר בכוונתו להפעיל סנקציות משמעותיות על הממשל הטורקי. בתחילה נראה המסר ששודר בטוויטר הוא הפגנת שרירים ריקה. אבל מהר מאוד הבינו הטורקים שהאמריקאים רציניים.

יום שישי השחור של טורקיה

ב-26 ביולי נסחרה הלירה הטורקית מול הדולר בשער שנע סביב 4.8 לירות לדולר. במהלך השבועיים שעד ליום שישי האחרון ירדה הלירה הטורקית ל רמה של 5.5 לירות לדולר. ביום שישי, באחת עשרה בבוקר היה אמור שר האוצר הטורקי, בראט אלביאראק לנאום בפני בכירי הכלכלה והתעשייה במדינה ולהציג את תוכניתו לכלכלה הטורקית.

אבל באותן השעות היה אמור גם הנשיא ארדואן לדבר אל מצלמות הטלוויזיה מכנס שקיים באחת מערי השדה. מתוך כבוד לנשיא, שהוא גם במקרה חותנו, החליט אלביאראק לדחות את הופעתו לשעה שתיים. ארדואן נשא נאום לוחמני במיוחד בו אמר למאזיניו "להם אולי יש דולרים אבל לנו יש את אנשינו ואת אלוהים". ארדואן קרא לטורקים לגלות פטריוטיות ולהוציא את הדולרים מתחת לכריות כדי להמירם ללירות. התגובה של השווקים לא אחרה לבוא – הלירה הטורקית צנחה לשפל שיא של 6.49 לירות לדולר.

אבל לא רק נאומו של ארדואן גרם למפולת. באותן השעות הגיעה לטורקיה בשורה לא פשוטה מוושינגטון. ראשונה לאותו היום. משלחת הדיפלומטים הטורקית שנשלחה ביום רביעי לבית הלבן כדי ליישב את הסכסוך העלתה חרס. לא מספיק שהם יצאו בידיים ריקות הם יצאו עם ישבן אדום. ווישינגטון שיגרה את המשלחת חזרה לטורקיה עם אמירה ברורה – אין משא ומתן שחררו את ברונסון מיד. כדי להמחיש עד כמה הם רציניים האמריקאים העמידו אולטימטום עד ליום רביעי.

לקראת השעה שתיים ורבע ארדואן סיים את נאומו, ששודר בכל הערוצים, והתחיל נאומו של אלביאראק. הלירה הטורקית הספיקה להתאושש מעט ונסחרה סביב 6.36 לירות לדולר. למרות הביטחון שהפגין שר האוצר הצעיר, והתחייבותו לשמירה על עצמאות הבנק המרכזי הטורקי במקביל לשמירה על משמעת פיסקאלית, מסר נוסף מוושינגטון שוגר לחלל .

בזמן שאלבארק מדבר, האמריקאים שמעו את נאומו של ארדואן והחליטו להחריף את הטון. הכרזה של הנשיא טראמפ, שוב בטוויטר, כי הוא מכפיל את המכס על ברזל ואלומיניום טורקיים. טראמפ לא התמהמה וחתם מיד על צו העלאת המכסים – 20% על אלומיניום ו-50% על פלדה.

הלירה הטורקית הגיבה מיד וירדה לשיא נוסף של 6.64 לירות לדולר. עד לסוף המסחר בשבת נעצרה רכבת ההרים הזו כשהלירה מתייצבת על 6.43 לירות לדולר.

שלוש נקודות מבט רחבות יותר

יום שישי האחרון כנראה ייצרב בהיסטוריה הטורקית, אבל האמת היא שהמשבר הזה מתבשל כבר כמה חודשים ויש מי שיאמר כמה שנים. ב-2014 נסחרה הלירה הטורקית סביב שער של 2 לירות לדולר. תוך שלוש שנים היא איבדה כמעט מחצית מערכה כשבסוף 2017 היא נסחרת בשער של 3.8 לירות לדולר.

הכלכלה הטורקית, שנחשבה בתחילת העשור לאחד הקטרים החשובים של הכלכלות המתפתחות, איבדה מזוהרה. טורקיה שנחשבה לגשר חשוב בין אירופה לאסיה, מדינה תעשייתית ששירתה מותגי ענק כמו רנו ובוש צברה לאט לאט חובות. כמו מדינות אחרות בפריפריה של גוש האירו, הכלכלה הטורקית נשענה על הלוואות של הבנקים האירופאים. כשהמשטר הטורקי התערער ב-2016 האירופאים התחילו לחשב סיכונים מחדש ולייקר את החוב הזה.

המשבר הגיע באפריל 2018, כשבין אפריל למאי יורד ערך הלירה עד לרמה של 4.74 לירות לדולר. ארדואן אומנם צלח את הבחירות לנשיאות טורקיה שהתקיימו ביוני האחרון אבל הוא עשה זאת כשהמשבר הכלכלי כבר חונה על סף הדלת.

הכלכלה הטורקית קשורה בטבורה לאירופה. ולמעשה אירופה גם קשורה בטבורה לכלכלה הטורקית. תאגידי ענק אירופים רבים מייצרים בטורקיה. הטורקים הם מעמד הפועלים הצמוד ליבשת הישנה. גם החוב של תאגידי הענק הטורקיים יושב רובו באירופה. פשיטת רגל של אותם התאגידים עלולה לסכן בנקים אירופאים. כשהמצב ביבשת מעורער בין כה וכה בין יוון לפורטוגל, ספרד ואיטליה וכשבאנגליה לא מוצאים דרך לעצור את הברקזיט, תגובת השרשרת של נפילת טורקיה עלולה להיות הרת אסון.

נקודת מבט נוספת לכל הסיפור בטורקיה היא זו של יחסי ארצות הברית והעולם. תחת שלטון טראמפ ארצות הברית הספיקה להכריז מלחמת מכסים על סין, לתחזק סנקציות על רוסיה, להטיל סנקציות על איראן והרשימה עוד מתמשכת. כדאי להקשיב טוב טוב למה שכתב ארדואן בניו יורק טיימס. בעולם של היום לטורקיה יש עוד אופציות והיא יכולה לחפש חברות חדשות. הגישה האגרסיבית של טראמפ כלפי שאר המעצמות עלולה להתגלגל לתמונה חדשה של יחסי כוחות בעולם. הציר שמתחיל בסין ונגמר בטורקיה עלול להפוך למשקולת נגד קטלנית למעצמת העל היחידה על כדור הארץ.

זווית מקומית

בסוף של כל הסיפור הזה יש גם אנקדוטה ישראלית. כאלה אנחנו, תמיד מחפשים לראות את עצמנו בתמונה. טראמפ העלה את המכסים על הפלדה הטורקית ל-50%, כדי לפגוע בבטן הרכה של הכלכלה הטורקית. ארצות הברית היא השוק הגדול ביותר לברזל הטורקי, כ-11% נכון ל 2017.

במקום השני אחריה עומדת מדינה קטנה במזרח התיכון. ניחשתם נכון. ישראל מחזיקה בנתח של 7% מייצוא המתכות הטורקי. רובו, אגב, מגיע לארץ בצורה של קורות פלדה המהוות חומר גלם חשוב לענף הבנייה. הסנקציות האמריקאיות שמות את ישראל בעמדת כוח משמעותית מול טורקיה. ישראל יכולה עכשיו להפעיל לחץ על הטורקים כדי לשרת את האינטרס שלה. מצד שני הפיחות של הלירה הטורקית עלול להוזיל את פלדה לענף הבניין הישראלי שבמצב תקין הייתה יכולה להתגלגל לירידה בתשומות הבנייה ולתמוך בהורדת מחירי הדירות.

אגב 50% מכס על ייצוא לארה"ב, מה המכס על פלדה שמיובאת לישראל? 0%. ייבוא של פלדה לישראל ברוב צורות שלה נהנה מפטור מלא ממכס. גם אלומיניום.