המשרד להגנת הסביבה הטיל השבוע קנס כספי בסך 2,174,640 שקלים על מפעל חיפה כימיקלים, זאת עקב הפרות חמורות בתנאי היתר הפליטה של המפעל שהתגלו במספר בדיקות פתע שביצע המשרד בין נובמבר 2015 למרץ 2016. בדיגומים התגלו חריגות בעשרות ובמאות אחוזים בפליטת מזהמים לאוויר המסכנים את בריאות הציבור; במקביל, חויבה החברה בבית הדין לעבודה בגילוי מסמכים כפי שדרשו העובדים המפוטרים בתיק בעניינם.
במסגרת הפיקוח שביצע מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה על פליטות גזים לאוויר, נמצא כי חברת חיפה כימיקלים חרגה מתנאי היתר הפליטה שלה בארבע הפרות שונות, כשבכולן מדובר בחריגה בעשרות ובמאות אחוזים מהריכוז המותר, וזאת בשלוש ארובות שונות במתקנים לייצור חנקת אשלגן ובארובת דוד הקיטור.
לאור פליטת המזהמים החמורה למפרץ חיפה והישנות החריגות, החליט המשרד לעמוד על הטלת העיצום הכספי על חיפה כימיקלים. יחד עם זאת, הפסקת פעילותו של המפעל היוותה אחד הנימוקים להפחתת העיצום הכספי מהסכום המקורי על סך 3,624,400 שקל בהתאם לחוק אוויר נקי (תקנות הפחתה), כך שסכום הקנס הסופי עומד על סך של כ-2.17 מיליון שקלים.
פרט להפרות החמורות בגינן הוטל העיצום הכספי, התגלו שבע חריגות נוספות בדיגומים שביצע מחוז חיפה במשרד במפעל בין יוני 2016 למרץ 2017, זאת בנוסף לאי-עמידת חיפה כימיקלים בנוהל דיגום ארובה. עקב הפרות אלו נפתחה חקירה פלילית על-ידי המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, חקירה זו נמצאת עדיין בעיצומה. יצוין כי המשרד הודיע לחברת חיפה כימיקלים על כוונתו להטיל עיצום כספי עוד בסוף אוגוסט 2016, אך עקב השגות שהגיש המפעל התארך ההליך.
סוגרים את המפעל
המפעל חדל את מרבית פעילותו באפריל 2017, בשל השימוש הבלתי חוקי במיכל האמוניה במפרץ חיפה והושבת סופית באוגוסט 2017. כנגד חיפה כימיקלים תלויים תיקים נוספים – בהם עתירת העובדים המפוטרים של החברה, הדורשים פיצוי נוסף על פיטוריהם וכן סכסוך עם בז"ן, שהקרקעות עליהן יושבת חיפה כימיקלים שייכות לה והיא תובעת את פינוי המפעל והעברת הקרקעות לידיה. לטענת חיפה כימיקלים, הקרקעות היו אמורות לעבור לידי המדינה, והשימוש של החברה בקרקע הוא חוקי. החברה איננה מפרטת מה בכוונתה לעשות עם הקרקעות שעליהן יושב המפעל המושבת, כאשר באתר עובדים רק כמה עשרות מנהלי מתקנים מושבתים ומספר קטן של עובדי תחזוקה.
עד כה, חיפה כימיקלים רק הודיעה כי המפעל לא ישוב לייצר דשנים במתכונתו הקודמת, בשל התנגדות עיריית חיפה למתן רישיון עסק – התנגדות הנעוצה בסירוב העירייה לאשר כל ריכוז גדול של אמוניה במפרץ, על אף העובדה שכלל רשויות הביטחון והבטיחות במדינה אישרו ריכוז כזה על גבי אניית אמוניה. מקורות בתעשייה מסרו ל'דבר ראשון' כי ייתכן שההיצמדות לקרקע של המפעל המושבת מהווה טקטיקת דחיה מצד החברה, כדי להימנע מהוצאה כספית כבדה הכרוכה בפירוק המתקנים ובניקוי הקרקע.
ומה עם העובדים?
השבוע התקיים דיון בעתירת העובדים ובעקבותיו חויבה אתמול (חמישי) החברה בגילוי מסמכים לגבי שכר העובדים הקיימים, אותם דרשו העובדים המאוגדים שפוטרו. המסמכים ישמשו לתיקון תצהירים ולדיון הוכחות נוסף. האורך והמורכבות של ההליך המשפטי של העובדים, שכבר איבדו כל זיקה לחברה לאחר חל"ת של ששה חודשים שתמו כבר, יוצרים מצב שגם אם יקבלו פיצויים מוגדלים, הרי שפיטוריהם הם עובדה בלתי ניתנת לערעור, והנזק כבר נעשה.
הקו המשפטי בו נקטה חיפה כימיקלים בפרשת האמוניה היה מבוסס על מחויבות הממשלה להתיר את המשך פעילות המיכל, כל עוד אין חלופה בנגב בדמות מפעל לייצור אמוניה ואף מספר שנים לאחר הקמתו. המפעל לא הוקם ובתי המשפט סירבו לאשר את המשך הפעלת המיכל במפרץ חיפה. החברה מצידה לא עתרה כנגד הסירוב של עיריית חיפה לאשר חלופה בדמות אניית אמוניה בעלת קיבולת של 2,500 טון אמוניה במקום מיכל של 12,000 טון. המפעל השני של החברה, במישור רותם בנגב, חזר לפעול בעזרת אספקת אמוניה במיכלים קטנים (איזוטנקים) ולחברה יש תכניות להמשיך ולהשקיע בפיתוח שלו.
ההפרות עליהן הוטל העיצום
במהלך בדיקת פתע שנערכה על ידי נציגי המשרד בנובמבר 2015, נמצא כי החברה חרגה בשיעור של כ-500% מערך הפליטה המרבי המותר למזהם פחמן חד חמצני (CO) מארובת דוד הקיטור. בעקבות החריגה, נשלח לחברה מכתב התרעה. בדצמבר 2015, ערכו נציגי המשרד שתי בדיקות פתע נוספות במפעל, ומצאו בארובה אחת חריגה בשיעור של 54%-40% מהריכוז המרבי המותר לתחמוצות חנקן (NO2). באותו המועד, נמצא נמצאה חריגה בארובה אחרת בשיעור של 99%-43% מהריכוז המרבי המותר לתחמוצות חנקן. בחודש מרץ 2016 ערך המשרד בדיקת פתע נוספת ומצא חריגה בארובה בשיעור של 34%-22% מהריכוז המרבי המותר לתחמוצות חנקן.
יודגש כי בריכוזים גבוהים, פחמן חד-חמצני עשוי להיות קטלני ולהוביל לחנק ולמוות, כאשר חשיפה לריכוזים נמוכים יותר גורמת לעלייה בשכיחות התקפי לב, הפרעות קוגניטיביות והפרעות בתפקוד. חשיפה לתחמוצות חנקן וחנקן דו-חמצני עלולה להפחית את התנגדות הגוף לנגיפים וחיידקים.
