למרות התחייבות של קטאר לסייע ב-15 מיליארד דולר, ותחושת ההתאוששות, ערך הלירה הטורקית ממשיך לרדת בימים האחרונים, ונפל בעוד 4% במהלך היום (חמישי). הלירה התאוששה לפני שבועיים, אחרי ירידות חדות שאיימו להוציא את הכלכלה הטוריקת מאיזון, אבל חזרו לרדת מאז תחילת השבוע. כעת ערך המטבע שוב מתקרב לרמת השפל אליה הגיע לפני שבועיים.
השבוע ירד ערך המטבע בכ-10.5%, ואיבד רבע מערכו מאז תחילת החודש, ומאז תחילת המשבר בטורקיה איבדה הלירה הטורקית 40% מערכה. הירידות נובעות מבריחת משקיעים מהכלכלה הטורקית, בעיקר מאז שהחל עימות בין ממשל ארה"ב לבין טורקיה בנוגע לעתידו של הכומר מייק ברנסון, שנמצא בכלא הטורקי. ממשל טראמפ דורש לשחרר את ברנסון, והטיל מכסים על יבוא תוצרת טורקית בתגובה לסירובו של ארדואן.
בנוסף למשבר ביחסי החוץ, נעוץ המשבר בכלכלה הטורקית במדיניות הבנק הפדרלי האמריקאי, שפעל להפסיק את מדיניות ההרחבה הכמותית לפני מספר חודשים, והחלטתו להעלות את הריבית באופן הדרגתי. לפני מספר חודשים הודיע הבנק כי יפסיק לרכוש אג"ח בהדרגה, וכי ימשיך להעלות את הריבית המרכזית בארה"ב במהלך שנת 2018 ו-2019.
רעידת אדמה בכלכלות המתפתחות
מדובר בלא פחות מרעידת אדמה בשוקים הבינלאומיים, אותה אפשר להרגיש בעיקר בכלכלות המתפתחות. העלאת הריבית בארה"ב, לאחר עשור של ריבית אפסית, מושכת משקיעים בדולר שמעוניינים בהחזר הגבוה יותר שמובטח בארה"ב. כך, עולה ערכו של הדולר לעומת מטבעות אחרים, כפי שאפשר לראות ביחס לשקל הישראלי בחודשים האחרונים. במילים אחרות, במקום להשקיע במדינות שונות ברחבי העולם, המשקיעים הבינלאומיים חוזרים לארה"ב, הביקוש לדולר עולה, וכתוצאה מכך הוא מתייקר.
הכלכלות המתפתחות הן כאמור הנפגעות המידייות מהמדיניות החדשה של ארה"ב, מדינות שנחשבות להשקעה מסוכנת יותר הפכו בחודשים האחרונים לכדאיות פחות מההשקעה בארה"ב, היות וההחזר על השקעות בדולר עלה. אותן מדינות, הכוללות את ארגנטינה, ברזיל, רוסיה, פולין וטורקיה קיבלו תזכורת בחודשים האחרונים לגבי תנודות בשוק ההון – גחמות של משקיעים בינלאומיים עשוייות להוביל לסכנת קריסה.