סדר היום הבינלאומי ומעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל הם מאבני היסוד בתדמיתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אין כמעט נאומים שהוא נושא לעיני המצלמות מבלי להזכיר את יחסיה של ישראל עם מדינות העולם, והוא אף מרבה להזכיר את קשרי החברות הקרובים שלו לכאורה עם מנהיגי המעצמות החזקות. גם שרי ממשלה וח"כים מנסים לשפר את מעמדם הלאומי בנגיעות החורגות את גבולות המדינה; שר התחבורה ישראל כ"ץ הוא גם השר לענייני מודיעין; שר החינוך נפתלי בנט הוא גם שר התפוצות; השר לביטחון פנים גלעד ארדן הוא גם השר לנושאים אסטרטגיים המנהל למשל את הקמפיין נגד תנועת החרם נגד ישראל BDS ועוד.

מכון מתווים למדיניות חוץ אזורית מפרסם הבוקר (שני) את ממצאי סקר דעת הקהל על מדיניות החוץ הישראלית, זו השנה השישית, ומאפשר לקבל הצצה על עמדות הציבור בנושא מדיניות החוץ הישראלית, המצויים על סדר היום בישראל והמקודמים או מעוכבים בידי הממשלה. נושאים כמו תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, מצב שירות החוץ הישראלי, יחסי ישראל אירופה, המאבק ב-BDS ויחסי ישראל עם שכנותיה במזרח התיכון ועוד.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

יחסי החוץ של ישראל

47% מהציבור היהודי והערבי בישראל חושבים שבעת קבלת החלטות, ישראל צריכה לקחת בחשבון במידה רבה מאוד או די רבה את השלכות ההחלטות שלה על יהודי התפוצות, לעומת 38% שחושבים שיש לקחת זאת בחשבון במידה מעטה או בכלל לא. זהו נתון חשוב, בטח נוכח הימים האחרונים, לאחר הפיגוע הרצחני בבית הכנסת בפיטסבורג, והקריאות בישראל המטילות את האחריות על הפיגוע על הנרצחים עצמם, מכיוון שפעלו בארגון המקדם קליטת פליטים. יחסי ישראל ויהדות הגולה, המצויים על פי משבר, גם בשל מיעוט פעולתה של הממשלה ביצירת גשרים בין הקהילות והתחזקות מגמות בתפוצות שאין רואות במדינת ישראל והפרוייקט הציוני כייעוד. מבין הנושאים הבוערים והמאיימים על יחסי ישראל והקהילות בגולה ניתן למנות את זכויות התפילה בכותל המערבי, נישואין וגיור.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

בחודש מאי השנה העבירה ארצות הברית את השגרירות הפועלת בישראל לירושלים, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכיר בעיר כבירתה של ישראל. הצעד האמריקאי, על אף שהתקבל בברכה במערכת הפוליטית הישראלית, נחשב שנוי במחלוקת וזכה לביקורות מרוב מדינות העולם ויצר משבר עמוק מאוד בין ארה"ב לפלסטינים. ממצאי הסקר מלמדים כי רוב הציבור אוהד את ניסיונתיו של ראש הממשלה נתניהו להביא לידי כך שמדינות נוספות יעבירו את השגרירות שלהן לירושלים. עפ"י הסקר 54% מהציבור מיחסים חשיבות גבוהה ובינונית להעברת שגרירויות לעומת 37% הסבורים כי יש לכך חשיבות נמוכה או שאין זה חשוב בכלל.

טקס חניכת שגרירות ארצות הברית בירושלים, 14 במאי 2018 (יונתן זינדל פלאש90)

חוק הלאום אותו חוקקה השנה ממשלת ישראל, מהווה סלע מחלוקת שגרר אחריו גל מחאות מכיוון שהוא פורם את הרקמה ישראלית הפנימית והעדינה בין הרוב היהודי למיעוטים הערבי והדרוזי. עפ"י הסקר 41% מהציבור חושבים שהחוק ישפיע לרעה על יחסי החוץ של ישראל, לעומת 12% שחושבים שהוא ישפיע לטובה. עוד מראה הסקר כי הציבור חלוק בנוגע לסוגיות החשובות ביותר שמדיניות-החוץ הישראלית צריכה לקדם בזמן הקרוב. קידום הקשרים עם מדינות ערב ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני דורגו במקום הראשון, ואחריהם דורגו המאבק בתנועת החרם וקידום היחסים עם רוסיה.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

49% מהציבור חושבים שפריצת דרך משמעותית עם מדינות ערב יכולה להתרחש גם ללא התקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים, לעומת 33% שחושבים שפריצת דרך כזו תתאפשר רק לאחר התקדמות בתהליך השלום. יחד עם זאת רוב הציבור מעוניין שישראל תפתח במשא ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית (50% בעד משא ומתן שכזה, לעומת 36% נגד), אך מתנגד למשא ומתן עם החמאס על הסדרה ברצועת עזה (32% בעד משא ומתן שכזה, לעומת 51% נגד). בנוגע לחלקה של ארה"ב בקידום תהליך השלום רוב הציבור מביע חוסר אמון במדיניות ממשל טארמפ בנושא. 21% חושבים שמדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקרבת את השלום בין ישראל לפלסטינים, לעומת 29% שחושבים שמדיניות טראמפ מרחיקה את השלום ו-30% שחושבים שאין לה השפעה על סיכויי השלום.

רוצים שר חוץ

פרק מערך החוץ של ישראל מראה כי הציבור ביקורתי ביחס למהלכיה של מדינת ישראל בהחלשת כוחו של שירות החוץ הישראלי, מדיניות אותה מקדם נתניהו בצורה אגרסיבית בתקופת הכהונה הרצופה שלו. 58% מהציבור סבור שהיעדר שר חוץ במשרה מלאה משפיע לרעה על יחסי החוץ של ישראל, לעומת 5% שחושבים שיש לכך השפעה חיובית.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

מדיניות המאבק של הממשלה בתנועת החרם וההחלטה כי היא לא תהיה חלק משירות החוץ הישראלי אלא במשרד לעניינים אסטרטגים בראשותו של ארדן, נתפסת באופן ביקורתי בציבור הישראלי. 55% חושבים שמשרד החוץ צריך להיות האחראי לטיפול בנושא ה- BDS (תנועת החרם על ישראל), לעומת 21% שסבורים שדרוש משרד ממשלתי נפרד לכך, כפי שיש כיום. גם נושא הטיפול בפעילי החרם נגד ישראל, כמו מקרה לארה אל קאסם, זוכה לביקורת ומראה כי 46% חושבים שצריך לאפשר כניסה לשטח ישראל לכל מי שאינו מהווה איום ביטחוני על המדינה.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

מאמין ורוצה בשיתופי פעולה איזוריים, אך יחד עם זאת לא מעוניין לבקר במדינות ערב. עפ"י הסקר, רוב גדול בציבור (69%) חושב ששיתוף פעולה אזורי בין ישראל ומדינות המזרח התיכון הוא אפשרי לעומת 19% שחושבים ששיתוף פעולה שכזה אינו אפשרי. 41% לא מעוניינים לבקר במדינה ערבית כלשהי, גם בהינתן יחסים נורמליים בין ישראל ושכנותיה. איחוד האמירויות (13%) ומצרים (12%) הן המדינות שבהן הישראלים הכי מעוניינים לבקר. מצרים (24%) וערב הסעודית (23%) הן המדינות הערביות שלציבור הכי חשוב שישראל תנסה לקדם שיתופי פעולה עמן. 28% חושבים שישראל לא צריכה לקדם שיתופי פעולה עם מדינות ערב.

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

נתון מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים. עיצוב גרפי: נועה שוורצון

סקר דעת הקהל השנתי השישי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2018. הסקר בוצע על-ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%. מסמך זה מציג את עיקרי הממצאים של הסקר, בחלוקה לארבעה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והאזורים סביב לה וישראל והפלסטינים.

לדברי ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים: "מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018 של מכון מיתווים מראה על מגמת עלייה מסוימת בשביעות הרצון של הציבור ממדיניות-החוץ הישראלית, ובמיוחד ממצב יחסי ישראל-ארה"ב. עם זאת, המדד מצביע על מספר שינויים משמעותיים שהציבור היה רוצה לראות, ובהם: חידוש משא ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית, מינוי שר חוץ במשרה מלאה והחזרת הטיפול ב-BDS לידי משרד החוץ. המדד מצביע על מגמות מטרידות ביחס לאזורים השכנים: רוב הציבור רואה באיחוד האירופי יריב של ישראל ולא ידיד, למרות היותו שותף מדיני, כלכלי, אזרחי וביטחוני מרכזי של ישראל. 40% מהציבור הצהירו שלא יהיו מעוניינים לבקר במדינה ערבית כלשהי גם לאחר כינון יחסים נורמליים בין ישראל לשכנותיה. זאת, למרות החשיבות הרבה שמייחס הציבור לקידום היחסים עם מדינות ערב המתונות והעובדה שרוב גדול מאמין ששיתוף פעולה עם מדינות ערב הוא אפשרי. לקראת הבחירות הבאות, טוב יעשו המפלגות השונות אם יציגו תכניות סדורות לחיזוק מערך החוץ ולשינוי סדר העדיפויות בניהול יחסי החוץ של ישראל. המדד של מכון מיתווים מעיד על הצורך בכך, כמו גם על העובדה שלציבור אין כרגע מועמד מועדף לתפקיד שר החוץ."