הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דנה אתמול (שלישי) בנושא הבדיקות החיצוניות בתלונות על הטרדות מיניות בידי בכירים בחברות. הטריגר לדיון היה אומנם אירוע בדיקת החשד להטרדות מיניות בחברת פוקס-ויזל, על ידי מנכ"ל החברה הראל ויזל , אך בדיון הועלו בעיות רוחביות באשר ליכולת לבחון היום הטרדות מיניות במקום העבודה.
במצב הקיים כיום, חשד להטרדה מינית במקום העבודה יכולה להיבדק על ידי הממונה מטעם מקום העבודה כנגד הטרדות מיניות – עובדת החברה – או על ידי מינוי בודקת חיצונית, אותה שוכרת החברה. בשני המקרים, קיים חשש לפיו אותה ממונה או בודקת לא תוכל לפעול ללא משוא פנים, בגלל קשריה אל החשודים בהטרדה, או בגלל העובדה שנשכרה על ידו.
על כך, אמרה עו"ד הלה נויבך, מנהלת תחום מניעת הטרדה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מיני, כי "כאשר המטריד הוא בכיר בארגון, האחראית הפנימית על מניעת הטרדה מינית נמצאת בניגוד עניינים מובנה. הפונקציה של בודקת חיצונית אמורה לפתור את הבעיה הזאת, אבל לצערנו, בשנים האחרונות אנחנו נתקלות במקרים שבהן נדמה כי הבודקות נשכרו כעלי תאנה, שמאפשרים לטייח מקרי הטרדה מיניות תוך העמדת פנים של מנהל תקין. המסקנה ברורה: אנחנו צריכות לדרוש פיקוח והסדרה על עבודת הבודקות החיצוניות, ולהכיל עליה סטנדרטים מינימליים. בדיון אנו קוראות להקים מאגר של בודקות חיצוניות מורשות תחת הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה".
ההצעה להקים מאגר בודקות חיצוניות עבור מקרים של הטרדות מיניות במקום העבודה הוצע גם על ידי עו"ד גלי עציון, נציגת נעמת. "לנו הייתה הצעה להקים פורום שיורכב מנציגי מעבידים, עובדים, וארגוני נשים. פורום כזה יהווה פתרון למקרים האלה. לא לזמן בודק חיצוני, אלא מתוך הפורום המסודר הזה". עוד אמרה עציון כי "בחוק קיימים 3 מסלולים מקבילים: אזרחי, פלילי, ומשמעתי. תמיד זורקים את הנשים לרף הפלילי ושואלים 'למה לא התלוננת'. המסלול המשמעתי נזנח. זה מה שבדרך כללי נשים רוצות – להשאר בעבודה ולעשות תיקון במקום העבודה. זה המסלול הנכון".
עציון התייחסה גם לבעיות אותן זיהתה במקרה של פוקס-ויזל, ואמרה כי "לקחו גורם חיצוני ששכרו ממומן על ידי הגוף עצמו. במקרה הספציפי, היה פה על הפרק תביעה ייצוגית. היה צורך לבדוק דברים בצורה מהירה. זה מטיל לחץ לעשות דברים בצורה מאוד מהירה ולתת תעודת כשרות. צריך להוציא את הדברים החוצה לפורום מסודר".
ח"כ תומא-סולימאן אמרה כי "חשוב להבין מי יהיה הגורם שילווה ויקפח את הבודקות החיצוניות. עלה הרעיון של הנציבות שיוויון הזדמנויות – יהיה צריך להסתכל יותר לעמוק בעניין הזה, במיוחד במצב הקיים של הנציבות. מצאנו שאין גוף שמקפח על חוקים שהטבעי ביותר שהנציבות תהיה אחראית על הפיקוח. אבל גם זה מחייב שינויים בסמכויות של הנציבות, בהרכבה, ובמשקל שהממשלה נותנת לה – מבחינת תקצוב ותקנים".
בעיה נוספת שחזרה בדיון היא העדר רגולציה כלפיי מי שבודקים תלונות על הטרדה מינית במקום העבודה. יו"ר הועדה חה"כ עאידה תומא סלימאן הסבירה כי ברשות לניירות ערך חייבים להבין שבין האירועים המחייבים את דיווחי החברות אליהם חייבים להימצא גם דיווחי של חשד להטרדה מינית על ידי בכירי חברות. שכן, מקרים כאלה עלולים לפגוע באינטרסים הכלכליים של ציבור המשקיעים. "הגיע הזמן להסדיר את זה גם בחוק של הרשות וגם בתקנות בדומה לאלו שהחלנו במוסדות האקדמיים. זאת שערורייה שהשופטת בדימוס לא שוחחה עם המתלוננות בפרשת פוקס והעבירה את מסקנותיה בכזאת מהירות".
חה"כ יעל כהן-פארן אמרה כי "בכל חברה מיישמים את החוק אחרת. כל חברה עושה נוהל פנימי משלה ואין תקנון וסטנדרט ברור שצריך לעמוד בו – כשהמטרה היא מניעה מוחלטת של הטרדות מיניות במקום העבודה. קשה להתמודד מול בכירים בחברה וצריך גוף חיצוני עם תיווך של גורם ממשלתי. צריך לתת גב למתלוננות. צריך לתת להן גב בדומה לחושפי שחיתויות. צריך הגנות של מניעת פיטורים וזה צריך לבוא לפתחנו".
עו"ד עילם שניר, ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הסביר כי החובות בהגדרת תקנות כלליות קיימת ויש תקנון לדוגמא שהמשרד הפיץ. הוא הוסיף ואמר כי הוא לא מכיר את פרשת פוקס לעומק אך: "זה שעלה פה מקרה והמעסיק ממנה בודק חיצוני, הבודק החיצוני צריך לבצע את אותה בדיקה כמו הממונה הפנימית שצריכה לדבר עם המתלוננות. אם זה לא נעשה זה אומר שההליך על פניו לא תקין".
חה"כ רויטל סויד אמרה בדיון כי "החוק מדבר על ממונה ולעיתים זה מעמיד את אותה ממונה במצב קשה כי אם היא עושה את עבודתה היא בעצמה תהיה תחת מתקפה". עוד אמרה כי "הם מוציאים סוג של פסיקה אבל אין משטרה בתהליך, לא יודעים האם המתלוננת סיפקה את כל המידע וזה אסון למתלוננת – אולי לא דיברו עם המתלוננת? צריך להיות עירניים. צריכה להיות פה חשיבה מחודשת. זה הליך מסוכן שצריך להיזהר ממנו".
