הטלפון הנייד הוא מזמן אינו רק "טלפון" ושימוש שכיח הנעשה באמצעות הטלפון הנייד שנמסר לעובדת ממעסיקתה הוא גם רישום ימי ושעות נוכחות של העובדת. בעבר האמצעי שעמד לרשות המעסיקה כדי לבחון את שעות העבודה היה רישום ידני או הדפסת כרטיס קרטון באמצעות שעון נוכחות. מאז, שיטות רישום הנוכחות השתכללו וכיום האמצעים הטכנולוגים מאפשרים מעקב אחרי שעות הנוכחות באמצעים שונים לרבות הטלפון הנייד, בכל מקום ולא רק בשטח של מקום העבודה אלא גם מחוצה לו וגם מחוץ לשעות עבודה.

העידן הטכנולוגי מציב אתגרים מיוחדים להגנה על הזכות לפרטיות, נוכח הטשטוש הגובר של קו הגבול בין חיי העבודה לחיים הפרטיים, ונוכח ריבוי אמצעי התקשורת שגורמים לכך שהמעסיקה יכולה לעמוד בקשר עם העובדות, לפקח עליהן ולנטר את פעילותן כך שהניטור של פעילות העובדת בו (ניטור שיכול להוות פתרון טכני קל ואלגנטי להיעדר האפשרות לעשות שימוש ב"שעון הנוכחות" המסורתי) עלול להתנגש בפרטיות העובדת בעוצמה די רבה.

האתגרים האמורים מועצמים בהקשר לעובדות שעיקר עבודתן מתבצעת מחוץ לחצרי המעסיקה והיא מאופיינת בניידות גבוהה, שאז המעסיקה תתקשה לעמוד בחובתה לנהל יומן נוכחות אלא באמצעים טכנולוגיים, העלולים להיות כרוכים בפגיעה בפרטיות העובדת. אבל צריך לזכור שהאפשרות הטכנולוגית לנטר את פעילות העובדות קיימת בכל מקרה.

לעובדת עומדת הזכות לפרטיות, אשר זכתה להגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 ואולם, בתי הדין לעבודה עמדו על כך שזכותה של עובדת לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיקה הכוללת את הזכות לנהל את מקום העבודה. האיזון הזה נדרש, למשל, במקרה של הצבת מצלמות במקום העבודה, במקרה של כניסת המעסיקה לטלפון הנייד וניטור מידע כמו הודעות ווטסאפ והוא נדרש גם במקרה של מעקב באמצעות הטלפון הנייד.

לנושא מעקב (ניטור) אחרי עובדות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד נקבעו בפסיקה, הכללים הבאים:

  • מעקב אחר טלפון נייד אפשרי בשעות העבודה כאשר הטלפון ניתן על ידי המעסיקה ויש לה זכות לקבל מידע מחברות הסלולר ובכפוף ליידוע מראש של העובדת על מדיניות זו.
  • יש לעגן את מדיניות המעקב בהסכם העבודה האישי של העובדת ובמקום עבודה מאורגן מן הראוי לעגן את נושא המעקב במשותף עם ארגון העובדים היציג.
  • על המעסיקה לאפשר לעובדות גישה למידע שנאסף עליהן, ולהבטיח את שמירתו בסודיות ואת אבטחתו.
  • מעסיקה אינה רשאית לעשות שימוש במידע החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף.
  • הפעלת מעקב באמצעות הטלפון הנייד כפופה לחובת תום הלב ועליה להיות מידתית וסבירה.

במקרה שהגיע לבית הדין לעבודה, טענה מעסיקה כי עובד לשעבר שלה עבד בעבודות פרטיות במהלך שעות עבודתו. בנוסף, התעוררה בין המעסיקה לבין העובד מחלוקת ביחס להיקף שעות עבודתו. לטענת המעסיקה, דוחות איכון הטלפון הנייד שמסרה לעובד יכולים לשפוך אור על המחלוקות בין הצדדים ובנסיבות העניין, התיר בית הדין למעסיקה לקבל מחברת הסלולר נתונים בנוגע לטלפון הנייד תוך שהוא מביא את השיקולים הבאים:

  • היקף הגילוי – צריך להיות בהתייחס לימי ושעות עבודתו של העובד בלבד וצו איכון הכולל את כל שעות היממה אינו מידתי.
  • אופן מסירת המידע – נתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", כלומר, מידע אודות מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו ובמקרה כזה, נתוני האיכון יועברו קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.