מספר שיא של 53 מיליארד טון של גזי חממה נפלטו לאטמוספירה בשנת 2017 – כך חושף דו"ח פליטות גזי החממה השנתי של האו"ם. השיא, המהווה עלייה של 0.7% משנת 2016 הגיע לאחר שלוש שנים בין השנים 2016-2014, בהן מספר הפליטות התייצב ולא עלה. עוד קובע הדו"ח כי על מדינות העולם לשלש את המאמצים לצמצום הפליטות כדי לעמוד ביעד הגבלת ההתחממות הגלובלית ב-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. בנוסף חושף הדו"ח כי המשך המדיניות "עסקים כרגיל" תוביל לעלייה של 3.2 מעלות עד סוף המאה.
הדו"ח השנתי של ארגון הסביבה של האו"ם שהתפרסם אתמול (שלישי) חושף תמונה מדאיגה, לפיה פליטות גזי החממה הגלובליות ממשיכות לעלות, ולא מראות סימן של הגעה לשיא, וצפויות עוד לעלות בשנים הקרובות. הדו"ח המתפרסם זו השנה התשיעית עוקב אחרי היקף הפליטות הגלובליות והצעדים בהם ניתן לפעול על מנת לצמצמן לקראת וועידת האקלים הבינ"ל שתתקיים בשבוע הבא בפולין, בה ידונו מדינות העולם בהמשך יישום אמנת פריז.
בדו"ח ממליצים החוקרים לשלב במאמצי צמצום הפליטות גם גורמים לא מדינתיים כגון ערים, ואזורים אוטונומיים בתוך מדינות, וכן גם חברות פרטיות. המלצה נוספת של מחברי הדו"ח היא לנהל מדיניות פיסקלית המכוונת לצמצום הפליטות, הכוללת בין היתר מיסוי פחמן וסבסוד של אנרגיות מתחדשות.
כזכור, בחודש שעבר פרסם פאנל האקלים של האו"ם (IPCC), בו משתתפים מדעני אקלים מהמובילים בעולם, מחקר חדש הקובע כי לאנושות חלון זמן קצר, עד שנת 2030 בו ניתן יהיה לעצור את ההתחממות הגלובלית על 1.5 מעלות צלזיוס בלבד בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. על פי המחקר, פרי עבדותם של 91 מדענים שהסתמכו על מעל ל-6,000 מחקרים במשך שלוש שנים, ניתן מבחינה כימית ופיזיקאלית להילחם בכך ולפעול להגבלת העלייה ולייצב אותה על מעלה וחצי בלבד עד שנת 2050. לשם כך, טוענים החוקרים כי יש לצמצם עד 2030 את כמות פליטות הפחמן הדו חמצני ב-45% מסך הפליטות ב-2010. למרות האופטימיות המדעית, לגבי היתכנותם הפוליטית של המהלכים, המדענים היו פחות בטוחים.
"אם הדו"ח של פאנל האקלים מהווה אזעקת שריפה גלובלית, אז הדו"ח הזה הוא חוקרי ההצתה" אמרה ג'ויס מסויה משנה למנכ"ל ארגון הסביבה של האו"ם עם פרסום הדו"ח. "המדע ברור, למרות כל הפעילות השאפתנית בנושא האקלים, על הממשלות לפעול מהר יותר, ובדחיפות רבה יותר. אנחנו מזינים את השריפה בזמן שהאמצעים לכיבויה בהישג יד" הוסיפיה מסויה.
כאמור, בין השנים 2016-2014 התרחשה האטה בהיקף הפליטות, שהובילה להתייצבות על אותה הרמה במשך שלוש השנים, דבר שיצר אופטימיות רבה בקרב קובעי המדיניות שהדיונים שלהם על צמצום הפליטות הגיעו לשיא ב-2015 בהסכם פריז, שכן הם ראו בכך מדד מעודד להצלחת המדיניות שלהם. אולם העלייה שהתרחשה ב-2017 ממחישה כי הדרך עוד ארוכה.
אתמול (שלישי) התקיים בכנסת דיון לקראת ועידת האקלים העולמית. במהלך הדיון אמרה ח"כ יעל כהן פארן, יו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת כי "ישראל לא עומדת ביעדים, וקצב ההתקדמות איטי. צריך לקבל החלטות אמיצות ולהאיץ תהליכים". עוד הוסיפה כהן פארן כי "מסתמן שכבר כעת אנחנו נהיה בפיגור של 5% בהשגת יעדים של אנרגיות מתחדשות, ו-10% בהשגת היעד של התייעלות אנרגטית. השרים צריכים לקבל החלטות פוליטיות אמיצות כדי להאיץ תהליכים. מדינת ישראל חייבת להציג תמונה חיובית בוועידת האקלים כי אין לנו את הפריבילגיה לחכות לאסון הטבע הבא שייגרם מהחרפה של משבר האקלים".
מנהיגות מקומית ומדיניות פיסקלית ככלים לצמצום הפליטות
למרות עלייתם של מנהיגים המכחישים את שינויי האקלים, כגון דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, האחראית לכ-13% מסך פליטות גזי החממה, שואבים מחברי הדו"ח תקווה מסוימת מעליית כוחם של גורמים לא מדינתיים ותת-מדינתיים, ביכולת של המדינה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. על פי הדו"ח, למעלה מ-7,000 ערים מ-133 מדינות ועוד 245 אזורים בשליטה אוטונומית מסוימת מ-42 מדינות כבר לוקחים חלק בפעילות צמצום הפליטות. אליהן מצטרפים על פי הדו"ח גם מעל ל-6,000 חברות עם רווח של מעל ל-36 מיליארד דולר, שלוקחות גם הן חלק בצמצום פליטות גזי החממה. עם זאת, מדגישים החוקרים כי למרות המספרים המרשימים מדובר רק בחלק מאוכלוסיית העולם ויש צורך לרתום גם את השאר למאמצים לשמור על כדור הארץ.
"מדיניות פיסקלית יכולה להוות חלק מרכזי ביצירת תמריצים להשקעה ביוזמות חוסכות פחמן והפחתות גזי חממה", טוענים מחברי הדו"ח. בנוסף ממליצים בדו"ח להעלות את מיסי הפחמן, ודרכי תמחור הפחמן השונות במטרה לצמצם את הפליטות הגלובליות. על פי הדו"ח מיסוי ברמה של 70 דולר לטון בלבד, יכולה לצמצם את הפליטות בחלק מהמדינות ב-40%.
עד היום רעיון מיסוי פליטות פחמן נותר בגדר רעיון שמומש באופן חלקי בלבד. דו"ח של ה-OECD שפורסם בספטמבר מצא כי המחיר הממוצע של מס פחמן ב-42 הכלכלות המפותחות (החברות ב-OECD וב-G20) ואחראיות על 80% מסך פליטות הפחמן עמד על שמונה דולר לטון פחמן בלבד. אך הרעיון צובר תאוצה בזמן האחרון, וביתר שאת מאז החודש שעבר, כאשר פרופסור לכלכלה וויליאם נורדהאוס, מחלוצי הקריאה למס פחמן גלובלי, ובונה המודל הכלכלי לחיזוי השפעה של מודל כזה על הכלכלה והאקלים זכה בפרס נובל לכלכלה.
בתגובה לדו"ח מסרה ג'ניפר מורגן מנכ"לית גרינפיס בינ"ל כי "חלון ההזדמנויות לפעול מצטמצם, ואם נמשיך להתמהמה, ההזדמנות לתקן תחמוק מאיתנו. כישלון בפעולה יוביל לקטסטרופה אקלימית שתשנה את פני כדור הארץ ותידון מיליונים לסבל. האם זה העתיד אליו אנו שואפים? התחממות כדור הארץ זהו האיום הגדול ביותר איתו האנושות מתמודד והדחיפות לפעולה בהתאם".
עוד תהתה מורגן מדוע הממשלות נשארות מאחור וקראה להן להפסיק להסס – "שחקנים אחרים כבר החלו לפעול בתחום. תאגידים עוברים במהירות לאנרגיה מתחדשת. ערים ברחבי העולם מגבילות את השימוש בתחבורה מבוססת נפט ומחוזות מצמצמצמים את ייצור החשמל מהפחם המזהם. גם בנקים ומשקיעים מסירים את תמיכתם מתעשיית הדלקים הפוסיליים. זה העתיד שלנו והתקווה לדור שלנו.
"הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים של האו"ם(IPCC) הציב בפני הדרג המדיני תכנית פעולה ועליהם להפסיק להסס. השינוי צריך להתחיל בוועידת האקלים(COP 24) הקרובה בפולין. שם עליהם להתחייב לעשות את ככל הנדרש ולהיכנס לתלם עד שנת 2020 על מנת שלא נחצה את רף ה-1.5 מעלות. זה הזמן שנגיד למדינות שלנו שהגיעו מים עד נפש ושתורן לפעול עכשיו".
עוד הוסיפי בגרינפיס ישראל כי "אנו קוראים לממשלה לפעול ולמשרד האנרגיה לקדם תוכנית מקיפה למשק האנרגיה לשנת 2030 שבמרכזה מעבר לאנרגיות מתחדשות ולא גז או דלקים מזהמים אחרים".
