כיצד צריכה להיראות ישראל בשנת 2050 בצל משבר האקלים? על השאלה הזאת ניסו לענות מאות אנשים, ביניהם חוקרים, מדענים, פעילים סביבתיים, אנשי ממשל ורשויות מקומיות, עיתונאים בכירים, וחברי כנסת שהשתתפו אמש (חמישי) בוועידת האקלים הישראלית השלישית. הועידה אורגנה על ידי מספר רב של ארגוני סביבה שונים ביניהם: מרכז השל לקיימות, גרינפיס, מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, מיטלס מאנדיי, חיים וסביבה ועוד ארגונים רבים.

הועידה אשר התקיימה בביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א נפתחה בשולחנות עגולים בכמה נוסעים כמו מאנרגיה, מים, מגוון ביולוגי, כלה בתחבורה ציבורית, עירוניות, שיתופי פעולה אזוריים ואפילו חקלאות ומזון, בריאות תרבות הצריכה ותקשורת. על פניו התחומים האלה שמקיפים את כמעט כל תחומי החיים של אזרחי המדינה נראים לא קשורים אחד לשני, אולם בפועל רובם קשורים בקשר הדוק מאד למשבר האקלים המתרגש על פני כדור הארץ וצפוי לשנות באופן מהותי את חייהן, דרך התחומים האלה ועוד רבים נוספים.

שולחן עגול בנושא קיימות ותרבות הצריכה בוועידת האקלים הישראלית השלישית. 29 בנובמבר 2018 (צילום: מור הופרט)

בשולחנות העגולים השונים, 14 במספר, נתבקשו המשתתפים לדון בנושא המרכזי של אותו השולחן, לנתח את היכן הוא עומד היום ביחס לסוגיות אקלימיות ולהבין מי הם הגורמים המשפיעים. לאחר מכן נדרשו חברי המעגל לנסח דרישות, קווים מנחים ועקרונות שיהוו את הבסיס לנייר המדיניות של המגזר האזרחי. על פי מארגני הוועידה, העקרונות מכלל השולחנות ישולבו ויועבדו על ידי צוות מתוך הועידה ויופצו לכלל באי הוועידה. המארגנים מקווים כי נייר המדיניות שייכתב יכול להוות תמונת מראה למציאות אותה מעוניינים האזרחים לראות בשנת 2050, ותשמש בסיס מקצועי לעמדות שיוצגו על ידי נציגי הארגונים בתהליך לגיבוש תכנית לאומית 2050 בנושא שינוי אקלים, שאמור לצאת לדרך בעתיד הקרוב.

"היה מאתגר ומרתק להנחות שולחן של אנשי מקצוע מכל התחומים הנוגעים בעירוניות" תיאר רן רביב מנהל תחום קיימות מקומית מרכז השל שהנחה את השולחן בנושא עירוניות ותכנון. "למרות המגוון בזויות ובדגשים ממש שמחתי לראות איך האנשים נותנים את עצמם כדי להוציא יעדים ממוקדים ומדויקים כדי לאתגר את הממשלה כדי שהיא תתמוך במהלכים מקיימים של השלטון המקומי. לדוגמה: קביעת תקנים משכונה 360 TOD לכל בניה חדשה, ותקן מצ'ל לכל רשות עירונית."

אחד השולחנים העמוסים ביותר היה השולחן שעסק בקיימות ותרבות הצריכה, חיבור שזוכה בשנים האחרונות לתשומת לב גובר, בייחוד סביב חודש המבצעים של נובמבר. "דיברנו בפאנל על הרבה מאד דברים, בעיקר על פלסטיק ותרבות החד פעמי. וניסינו להבין מי הגורמים המשפיעים בתחום וכיצד להגיע לאנשים לעשות את השינוי בתרבות הצריכה" אמרה אילנה לייזין יזמית שותפה בפורום לאופנה בת קיימא, שהשתתפה בפאנל. "התנועה הסביבתית עוסקת הרבה מאד בזיהום אוויר, שינויי אקלים, ומגוון ביולוגי, שהם נושאים חשובים לכשעצמם. אבל הפחתת הצריכה זה לדעתי המקור, וזה נשוא חשוב שמתקשר להכול, אבל אין דיבור עליו בכלל, לא בתנועה הסביבתית ולא בפוליטיקה." הוסיפה לייזין על החשיבות הפאנל שלטענתה התווסף לוועידה ממש בימים האחרונים.

אחד הפאנלים המרתקים עסק בעולם התקשורת, ובתפקידה בתיווך משבר האקלים לכלל הציבור. את הפאנל הנחתה העיתונאית נטע אחיטוב, והשתתפו גם כמה מהעיתונאים והעיתונאיות הבכירים העוסקים בעולם הסביבה והקיימות כיום, כמו מיקי חיימוביץ', מואב ורדי, אביב לביא ועוד. מהפאנל הזה יצאו עם קו מנחה על פיו על עולם התקשורת לתווך לציבור את משבר האקלים כדבר פוליטי, שעליו יש להם השפעה רבה, בין היתר דרך הבחירות הארציות והמקומיות התפקדות למפלגות וכו'.

מנכ"ל משרד האנרגיה אדירי ומנכ"ל משרד הגנת הסביבה דנציגר בוועידת האקלים הישראלית השלישית. 29 בנובמבר 2018 (צילום: מור הופרט)

בחלקה השני של הועידה התקיימו שורה של פאנלים והרצאות של אנשי ציבור, מנכ"לי משרדים, חברי כנסת ואנשים מובילים בתחומי הסביבה והקיימות. הפאנל שמשך א תשומת הלב הרבה ביותר התקיים בהשתתפות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר.

לאחר שבשבוע שעבר דווח על עימות בין השניים כאשר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, התבטא נגד יעד האנרגיות המתחדשות שנקבע בלפחות 17% – וטען כי יש להגדילו ל-50% ואף כינה את התכנית האסטרטגית של משרד האנרגיה ל-2030 "בדיחה עצובה ואיוולת". במפגש נראו השניים דווקא מחויכים ושמחים. בפתיחת הפאנל  אמר דנציגר כי הוא "גייר את שטייניץ ואדירי" וכי "מעולם לא דיבר משרד האנרגיה בשיח כל כך סביבתי"

אדירי מצידו נדרש להגן על התכנית והיעדים לאנרגיה מתחדשת שנתפסים על ידי מרבית הגורמים הסביבתיים כנמוכים ולא מספקים. למרות ההבטחה לגמול את ישראל מפחם עד 2030 המעבר לשימוש בגז, שהינו דלק מאובנים גם כן ולכן פולט גזי חממה, אם כי במידה פחותה נתפסת כזו שתקבע את חלקם של דלקי המאובנים על חשבון האנרגיות המתחדשות.

בפאנל אמר אדירי כי "מי שמוטרד שייעשו עכשיו השקעות (בגז. מ.ה) וזה יימנע את השיפור הבא, שיתסכל על איך משרד האנרגיה עם ההחלטה מלפני עשור להקים סולקנים (בתחנת הכוח בחדרה. מ.ה) אפשר לחשוב מפני שעשו את הסולקנים לא נעשה עכשיו את ההסבה לגז. אבל זה לא. עשו את הסולקנים, אנחנו לא מתחרטים על זה, זה נותן לישראל כמה שנים של אוויר נקי, אבל זה לא יהווה חסם של יום אחד בהסבה לגז." "ובאותו מידה ההסבה לגז לא תהווה מכשול של יום אחד בייצור של אנרגיות מתחדשות במדינת ישראל" הבטיח מנכ"ל משרד האנרגיה.