דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רב קו

הרב-קו ואנחנו / כמו עם הקו המהיר לירושלים, גם על הרפורמה ברב-קו בגוש דן לא חשבו עד הסוף

אין מספיק עמדות טעינה במזומן ולא ברור היכן ומתי פועלות אלה שישנן | לא ברור למשל איך יקבל סטודנט נכה את ההטבה לה הוא זכאי או מה יעשה ילד שאין לו כרטיס אשראי | בדיון עלתה שוב ההצעה ליישם תחבורה ציבורית חינם - שתחזיר למשק יותר ממה שתעלה

עמדות רב-קו (ויקיפדיה)
עמדות רב-קו (ויקיפדיה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מהפיכת הרב-קו עולה שלב ביום שישי הקרוב כשגוש דן יעבור לשימוש ברב-קו לתיקוף הנסיעה בלבד ולא יתאפשר לנוסעים לשלם לנהג במזומן או להטעין אצלו את הכרטיס. בשל החשש שעלה מצד מספר ארגונים של משתמשי התחבורה הציבורית הכינה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מסמך לבקשתו של חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) לקראת דיון שהתקיים היום (שני) בוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשה עומד אייכלר. תושבי ירושלים, שם פועלת כבר השיטה הזאת, מזהירים את תושבי גוש דן: "לא רוצים לגדל דור של ממורמרים, אבל לייצא את הכישלון מירושלים לגוש-דן? אנחנו מתחננים על עצמנו ועל אחינו בגוש דן". לא פחות. אז על מה מדובר?

במסמך נכתב, בין היתר, כי המודל המוצע של טעינה וכרטוס טומן בחובו גם חסרונות או אתגרים. בפרט, המהלך עלול להקשות על נוסעים, ובפרט על נוסעים מזדמנים, לבלבל אותם ובכך להרתיע אותם מהשימוש בתחבורה הציבורית או לעודד נסיעה ללא כרטוס ("גניבת נסיעות"). לדברי מנהלת אגף תעריפים וכרטוס ברשות, בירושלים ניתנה לנוסעים עם רב-קו ללא ערך מספק לנסיעה האפשרות לטעון נסיעה בודדת בכרטיס במקום לרכוש רב-קו אנונימי. התוצאה של מהלך זה הייתה עיכוב בנסיעות בשל ריבוי מקרים של טעינת כרטיס בודד.

עמדת תיקוף רב-קו בתחבורה ציבורית. ארכיון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
עמדת תיקוף רב-קו בתחבורה ציבורית. ארכיון (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

לא יודעים כמה כסף יש ברב-קו

עוד נכתב במסמך לגבי זמינות מידע על הערך הטעון שבכרטיס. "כבר היום כרטיס הרב-קו לא מציג את הערך הטעון עליו. כשהטעינה מתבצעת אצל הנהג, יכול נוסע שרואה שאין לו את ערך הנדרש על הכרטיס לשלם באותו המעמד. אפשרות זו תפסיק להתקיים עם ביטול האפשרות לטעון אצל הנהג, מה שיקשה על נסיעות ספונטניות ויחייב תכנון ומעקב אחרי הערך הטעון בכרטיס". גילוי המידע קל למי שמתוקשב ויכול לסרוק את הכרטיס בטלפון החכם או בקורא הכרטיסים במחשב, אך לא זמין לאוכלוסיות אחרות. ח"כ אייכלר תימצת ואמר כי "הנחת היסוד היא שלאנשים יש כרטיס אשראי", אף שבישראל יש מעל למיליון מבוגרים ללא כרטיס אשראי ורוב מוחלט של הילדים ובני הנוער, למרות שרבים מהם כן נוסעים בתחבורה ציבורית ללא ליווי מבוגר.

בתגובה להצעה לאפשר חריגה בהיקף של נסיעה או שתיים ברב-קו שתתקזז בהטענה הבאה, אמר ערן שדמי, מנהל אגף כלכלה ברשות לתחבורה הציבורית שבמשרד התחבורה כי "רעיון המינוס בלתי אפשרי ברב-קו" וכי מה שברצונם לקדם במקום זאת זו סוג של הוראת קבע, שמתקפת בהסדר נסיעה, ולשלם בסוף החודש באמצעות אשראי. צריך ליצור זהות בין בעל החשבון לבין כרטיס האשראי וזה יקרה". שדמי לא ציין לוח זמנים לשינוי ולא הסביר כיצד זה פותר את הבעייה למי שאין לו או להוריו, במקרה של ילדים ונוער, כרטיס אשראי.

הסברה על מהפכת הרב קו בתחנת עזריאלי. 17 בדצמבר 2018 (צילום: ניצן צבי כהן)
הסברה על מהפכת הרב קו בתחנת עזריאלי. 17 בדצמבר 2018 (צילום: ניצן צבי כהן)

מה קרה בפיילוט בירושלים?

על הכשלים בבירה סיפר יחיאל רודמן, חבר ועדת התחבורה בעיריית ירושלים:

"בחנוכה האחרון כל המשפחה הלכה להורים עם רב-קו. יש לנו 2 רב-קווים. החלטנו להתפצל ורק אז הסתבר שאחד הכרטיסים לא מוטען. מה עושים? קיוסקים לא פתוחים ב-23 בלילה. מאוד רצינו שחלק מהילדים יישארו אצל הסבתא. יש מתח גדול. חלק גדול מהציבור החרדי ללא אינטרנט. אין לנו יכולת לדעת האם הכרטיס עם או בלי הטענה. בירושלים זה בלוף גדול. המכשירים היחידים שפועלים במזומן זה ברכבת הקלה ובתחנה מרכזית. בקיוסקים אתה תלוי בשעות הפתיחה של הקיוסק. הבן שלי לומד בישיבה קטנה עם משמעת זמנים חמורה. כשנגמר לו הרב-קו, לא היה לו זמן ללכת לכספונט אז הוא הלך ברגל לרכבת, חזר חזרה אחרי 20 דקות. ברכבת אי-אפשר להטעין ערך צבור, רק כרטיסיה. אי-אפשר להטעין 100 שקל, כי אי-אפשר לקבל עודף של יותר מ-20 שקל. זה בניגוד לחוק. הוא עמד חסר אונים. שלחתי לסיטיפס (החברה המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים – א.ר) את לשון החוק והם ענו שהחוק מדבר על אוטובוס והם כפופים לפקודת מסילות הברזל ולכן לא מחוייבים".

ח"כ אייכלר עצמו סיפר על הניסיונות הקשים של נוסעים ברכבת הקלה וטען כי "רוב האנשים נוסעים קבוע, אבל יש זכויות גם לאנשים שלא נוסעים קבוע. תאר לעצמך שאדם מקבל קנס כזה כמו ברכבת הקלה, אין לאדם אפילו אפשרות לערער. יש ועדה, אבל זה מסובך לערער. ב'סיטיפס' זה לא עזר לאף אחד. אנשים ששילמו על הכרטיס ולא הצליחו לתקף כי המכונה לא קלטה. היו להם עדים וזה לא עזר". רודמן פונה רבות לסיטיפס ולמשרד התחבורה שם נאמר לו שאין כמעט תלונות ואנשים מטעינים בהצלחה. "מורידים את הראש ולא מתלוננים, כי אנחנו כאן גלותיים. לא רוצים לגדל דור של ממורמרים, אבל לייצא את הכישלון מירושלים לגוש-דן? אנחנו מתחננים על עצמנו ועל אחינו בגוש דן".

מבין הפניות שקיבל שאל אייכלר וגם השיב כי "בעלי תעודת סטודנט ונכה – האם יקבלו הנחה כשיעלו לאוטובוס? תשובה אחת – לא", ביחס לכל מי שלא ייערך מראש ובזמן, והזכיר שגם בירושלים חסרות עמדות הטענה בתחנות אוטובוס עמוסות באופן יחסי. שדמי הסביר כי "תחנות ההטענה על גבי האוטובוס הן כישלון. יש להן נגישות לשני נוסעים בלבד והשלישי כבר לא נגיש. קשישים לא מצליחים להשתמש בהן כי המטבעות נופלים להם. יש בעיות אחזקה כי העמדה כל הזמן מטולטלת ואנחנו לא רוצים ללכת בכיוון הזה". עוד הוסיף “אני שמח שהפרוייקט קרה. אני אחראי על יישומו וזו הצלחה מאוד גדולה, גם בירושלים וגם בתל-אביב, אני מקווה שתהיה הצלחה דומה".

הרכבת הקלה בירושלים. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).
הרכבת הקלה בירושלים. (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

לטענת שדמי, גם ללא אפשרות עליה מכל הדלתות, ניכרת השפעה של האצה בנסיעות והקלה על הנהגים: "כבר כיום ב-10-15% מקווי השירות במטרופולינים הגדולים יש עליה מכל הדלתות. אנחנו מקווים שכבר בתחילת ינואר נסיים את העברת החקיקה לוועדת הכלכלה ומייד לאחריה נפתח את כל קווי השירות בגוש דן". אזרח אחר שבא לוועדה התלונן על כך שכל השלטים המתריעים על השינוי מפורסמים בעברית בלבד, ולא ברוסית, אמהרית וערבית במקומות הרלוונטיים בגוש דן, ובכך פוגעים דווקא באוכלוסיות היותר חלשות.

הטענה בעזרת השוק הפרטי

שדמי הסביר כי עיקר נקודות ההטענה יהיו רשתות שיווק וקיוסקים שגם כך עוסקים הרבה בכסף מזומן ולא במכונות אוטומטיות: "יש ביקוש ורוצים. מעבר לטעינה קונים גם איזה מסטיק או קפה, ויש תנועה ברשתות קמעוניות. ורשתות שלא היו מוכנות לחשוב על זה בעבר, יש איתן שיג ושיח. לצערי הצבת מכונות טעינה זה הליך בירוקרטי מסורבל, ולמרות שיתוף הפעולה המלא של עיריית ירושלים, זה סיפור. לשמחתי, אם היינו צריכים לבנות על מכונות הטעינה, לא היינו פותחים דלתות גם בעוד 200 שנה". תושב ירושלים שבא לוועדה חשב אחרת ואמר כי "מכונות שמוכרות פחיות מחזירות מזומן והכל בסדר. אפשר לשים מצלמות שישגיחו נגד השחתה של מכונות".

אפשר גם בחינם, וזה יחסוך יותר כסף ממה שזה יעלה

חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) סיפקה נבואה טכנולוגית חברתית: "יש ערים באירופה כמו בטאלין בירת אסטוניה שם נוסעים בתחבורה ציבורית בחינם. אנשים הפסיקו להיתקע בפקקים. זה לא רק באזורי תיירות. הרי איך תיירים יסתדרו כאן? צריך לבדוק את זה. אם אנחנו מדינת הסטארטאפ איך ייתכן שאנחנו תקועים על השטויות האלו של ההטענה? למה לא התקדמנו שאנשים יעלו עם הטלפונים החכמים שלהם מיידית כשאתה עולה? למה צריך רב-קו, אפשר כמו פאנגו. יש כזה גם בטלפונים לא חכמים. זה הכל עניין של רצון פוליטי".

אוטובוס ברחובות טאלין, בירת באסטוניה (Editorial credit: Maksimilian / Shutterstock.com)
אוטובוס ברחובות טאלין, בירת באסטוניה (Editorial credit: Maksimilian / Shutterstock.com)

אהוד בקר, מממרכז המחקר של הכנסת הגיב להצעה ואמר כי ישנם כבר תחשיבים המראים שהפיכת התחבורה הציבורית בישראל לחינם תעלה 3 מיליארד שקלים נוספים והדבר צפוי לחסוך למשק יותר כסף מזה. גם אייכלר הגיב לדברים ואמר כי לפחות בחלק מהערים בארץ ניתן ליישם את הרעיון.

כמה עמדות יש כעת?

בדיון נחשפו מספרים עדכניים של עמדות ההטענה של הרב-קו בגוש דן. בסך הכל ישנן כיום 2,300 עמדות, מהן 750 עובדות גם עם מזומן ולא פורסם כמה מהעמדות פעילות 24 שעות ביממה. כל קיוסק יכול לקבל ממשרד התחבורה מסופון שמאפשר הטענה ומקבל עמלה בכל הטענה. במשרד התחבורה מסרו שבהתחלה היה קשה לשווק את זה, אבל נכון להיום הביקוש גדל. המסופון מאפשר טעינה גם באשראי וגם במזומן. בתל אביב יש 218 קיוסקים ו-656 עמדות של אשראי, אך לא נמסר מספר תחנות האוטובוס בתל-אביב לשם השוואה. בבני ברק יש 122 נקודות מזומן ו-95 נקודות אשראי. בראשון לציון יש 88 נקודות מזומן ו-108 באשראי. במשרד עומלים על הוספת עמדות טעינה היכן שיש מחסור.

שוב החלטה לא בשלה

כשם שההחלטה על פתיחת הקו המהיר בין ירושלים ותל-אביב, שהפכה בינתיים לקו שאינו מהיר ואינו מגיע עד תל-אביב אלא רק עד נתב"ג, גם הרפורמה ברב-קו בגוש דן נראית כמו החלטה טובה ללא היערכות מספיקה בכדי להחליף את הפעילות של הנהגים בתחום התשלום וההטענה, כאשר הצעד המשלים של עליה מכל הדלתות עדיין מעוכב בשל הצורך בתיקוני חקיקה. את האשמה על כשלי הרכבת בקו החדש ניסה שר התחבורה, ישראל כץ, להסיט הבוקר לעבר העובדים אך כבר חזר בו ובסוף מי שלקח אחריות, או מאס בחיפוי על חוסר האחריות, היה מנכ"ל הרכבת שהודיע בהמשך היום על התפטרותו. בשני המקרים יש תפרים רבים שבמשרד התחבורה לא תפרו היטב, ולצד השיפור הצפוי יהיו אנשים שהרפורמה תקשה עליהם הרבה יותר משתעזור. בשורה קטנה נמסרה לגבי האפשרות להטעין מספר ימים מראש את הרב-קו להסדר "חופשי יומי", אך לא נמסרו לגבי זה פרטים מדוייקים.

אוטובוס בגוש דן (צילום ארכיון: יוסי זליגר פלאש 90).
אוטובוס בגוש דן (צילום ארכיון: יוסי זליגר פלאש 90).

הצעות אחרות שעלו בדיון היו ליום חלוקה של כרטיסי רב-קו בבתי אבות, בבתי ספר וביישובים בהם אין שום משרד להנפקת כרטיס רב-קו בכדי לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!