מייקל או'לירי, מנכ"ל חברת התעופה ריינאייר, הוכתר בתואר המפוקפק של "הבוס הגרוע ביותר בעולם", כך לפי הקונגרס העולמי הרביעי של קונפדרציית האיגודים המקצועיים הבינלאומית ITUC שהתכנסה בקופנהאגן. הארגון, המייצג 207 מיליון עובדים מ-132 מדינות, הכריז על "ניצחונו" של או'לירי, בקונגרס שנערך אחת לארבע שנים.

עשרת הגברים שנכנסו לרשימת המועמדים הסופית מפעילים חברות עם מודלים עסקיים המנצלים עובדים באמצעות שכר נמוך ומשרות לא בטוחות, השוללות את זכויותיהם של אנשים להקים ולהצטרף לאיגוד מקצועי, לקיים משא ומתן קיבוצי ולעבוד במשותף. בין השאר סימנה אותם הקונפדרציה כמעסיקים שנמנעים מלקחת אחריות על העובדים שהם מסתמכים על רווחי עבודתם, ושהחברות שתחתיהם מעדיפות מיקור חוץ או מעסיקות עובדים בחוזים עצמאיים מבישים.

שרון בורו, המזכירה הכללית של הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים אמרה: "אנחנו נאבקים על זכויות העובדים בחברות האלה, אחת אחרי השניה ואנחנו מנצחים. חברות כמו מריוט, שהגיעה השבוע להסדר זמני עם האיגוד המקצועי יונייט שסיים את שביתת המלונאות הגדולה ביותר בארה"ב. חברות כמו סמסונג שפתחו עכשיו שיחה עם האיגודים. אנחנו מעירים את תשומת הלב של חברות כמו אמזון כי ככל שהן ימשיכו להתייחס לעובדים כמו לרובוטים, ולמנוע מהעובדים שלהם להתאגד, הכוח המונופולי שלהן ישבר".

"הזוכה של 2018 הוא אדם שבמשך 30 השנים האחרונות אמר 'שהגיהינום יקפא' לפני שיהיו איגודים מקצועיים בחברה שלו. אדם שבנה את החברה שלו על מודל עסקי זול – לואו קוסט, עם תשלום שכר נמוך, שמנצל עובדים. מי שאומר שגמישות היא המפתח להצלחה שלו. איש שפיטר עובדים שרצו להתאגד ולהקים ועד. אדם שהתמודד השנה עם צעדי מחאה של עזיבת מקום העבודה, הגדולים ביותר בהיסטוריה של החברה."

סטפן קוטון, מזכ"ל הפדרציה העולמית של עובדי התחבורה ITF אמר כי "זה לא מפתיע שמייקל או'לירי נקרא 'הבוס הגרוע ביותר בעולם'. הוא מקדם שיטות תעסוקה לא הוגנות מאז תחילת ריינאייר. לפני שנה חברת רייאנייר הסכימה להכיר באיגודים – ועכשיו יש לנו 50% הכרה או דיאלוג. יש עוד 50% להשיג ואנחנו לא נפסיק עד שלכל עובד יהיו זכויות, עבודה הוגנת ותנאי עבודה בטוחים. עם הפרס הזה, תנועת האיגודים המקצועיים העולמית שולחת מסר למייקל או'לירי – אנחנו באים כדי לוודא שלפועלים שלך יש כבוד, כבוד עצמי, בריאות ובטיחות בעבודה".

לפי הקונפדרציה, המעסיקים הגרועים בעולם:

1. מייקל O'Leary, מנכ"ל Ryanair
2. ג'ף בזוס, מנכ"ל com
3. איוון גלסנברג, מנכ"ל גלנקור
4. דאג מק'מילון, נשיא ומנכ"ל Walmart בע"מ
5. דארה קוסרשאהי מנכ"ל Uber
6. לי קון-הי, יו"ר קבוצת סמסונג
7. וו שו, מייסד ומנכ"ל Deliveroo
8. ארנה סורנסון, נשיא ומנכ"ל מריוט אינטרנשיונל
9. הארווי ויינשטיין, לשעבר מנכ"ל חברת ויינשטיין ומייסד מירמקס
10. וינסנט בולורו, יו"ר ומנכ"ל Bolloré

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, עלה השנה לכותרות דווקא בשל ההחלטה להעלות את שכר המינימום של עובדיו בארצות הברית, אלא שבמקביל עובדי החברה באירופה פתחו במחאה חסרת תקדים סביב הבלאק פריידיי. אמזון ידועה בתנאי ההעסקה הקשים שלה וברמת הפיקוח הגבוהה על העובדים, שעל-פי עדויות, תפוקת עבודתם במחסני הענק של החברה נמדדת בכל עת.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון (צילום: shuttrstock).

אמזון היא אחת משלושת המעסיקים הפרטיים הגדולים בעולם, ובימים אלה היא עושה את דרכה לשוק הישראלי. כניסתו לרשימה של בזוס צריכה אולי לסמן לרגולטורים בישראל שיש להיערך היטב לכניסתה למשק המקומי.

איוון גלסנברג, מנכ"ל גלנקור, חברה מייסודו של איל ההון היהודי־שווייצרי מארק ריץ'. גלנקור היא חברת כרייה ומשאבי טבע ענקית משוויץ, הפועלת בלמעלה מ-50 מדינות ומניידת סחורות ומשאבים ברחבי העולם. לחברת גלנקור יש עבר ארוך של תקיפת זכויות עובדים, פירוק איגודים מקצועיים, העתקת אוכלוסייה ממקום למקום וניצול חסר מעצורים של הטבע.

האיגוד המקצועי העולמי אינדסטריאול השיק קמפיין עולמי כנגד החברה בספטמבר 2017 שעדיין מתנהל. במרכז הקמפיין הטענה כי גלנקור מפירה באופן שיטתי זכויות אדם ועוברת על חוקי בטיחות ובריאות, וכן שהיא מונעת מעובדיה את חופש ההתאגדות במספר מקומות בעולם.

דאג מק'מילון, נשיא ומנכ"ל וואלמרט, עומד בראש החברה הקמעונאית הגדולה בעולם והמעסיק הפרטי הגדול בעולם. במקרה הזה, נראה שגודל הכוח אינו משתלב עם גודל האחריות. רשת הכלבו הענקית שמרכזה בארה"ב אבל פועלת במקומות נוספים בעולם, שינתה את אופן הצריכה על-ידי ריכוז מוצרים מגוונים במקום אחד ובזול. בשנת 2014 נכנס דאג מק'מילון לכהן כנשיא ומנכ"ל וואלמרט. שנה קודם לכן החלה בארה"ב ההתארגנות שצמחה בתחילה בקרב עובדי המזון המהיר הפכה לתנועה חברתית המייצגת את כל עובדי שכר המינימום למיניהם הנקראת "נאבקים למען ה-15" בדרישה להעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה.

דאג מק'מילן נשיא ומנכ"ל וולמארט (Gareth Patterson/AP Images for Walmart)

במקביל לצמיחתה, הרשת עברה גם לקמעונאות און ליין שחיזקה את התחרות ומי שמשלם את פערי המחירים הם העובדים. עובדי וולמרט הם עובדי שכר מינימום. פשוט כך. חברת ענק עם רווחי ענק והשכר הוא מינימום. העובדים הצטרפו למחאות נאבקים למען ה-15 ואיפה ששונה השכר במדינה העובדים הרוויחו ואיפה שלא, הם ממשיכים במאבק.

האשמות נוספות המופנות כלפי חברת הענק הן על ניצול בשרשרת הייצור הגלובאלי, האשמות של אפליה גזעית ומגדרית, טיפול לא הוגן בספקים שלה ומוצריהם, נהלי איכות סביבה נמוכים, ושימוש לא הוגן בסובסידיות ציבוריות.

דארה קוסרשאהי, מנכ"ל  Uber, התמנה לתפקיד רק באוגוסט 2017 וכבר קיבל איתות ברור מהאיגודים המקצועיים העולמיים שהוא בכיוון לא טוב. אובר מקדמת את כלכלת החלטורה ויוצרת אותה על ידי יצירת צורות העסקה בהן כביכול כל אחד הוא המעסיק של עצמו. דוגמאות מרחבי העולם מוכיחות שוב ושוב כי מודל הניהול וההעסקה של קוסרשאהי ראוי לביקורת הזאת.

דארה קוסרוסאסי מנכ"ל אובר (AP Photo/Richard Drew)

בשנת 2015 ניסו עובדי אובר להקים התאגדות שתייצג אותם מול החברה, בדרישה לקבל את זכויותיהם על-פי חוק. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה בה עובדי אובר הצליחו להקים ארגון שמייצג אותם מול החברה. החברה כמובן התנגדה לקיומו של האיגוד בטענה כי הנהגים אינם מועסקים תחתיה ולכן אין להם זכות לדרוש ממנה שינוי בתנאיהם. "לאובר צריך להיות דיאלוג ישיר עם הנהגים, לא רק דרך האפליקציה", אמרו באותה התקופה הנהגים, "דברו איתנו".

בניו יורק, על-פי ארגון נהגי המוניות New York Taxi Workers Alliance, עלייתה של אובר הובילה ל"מירוץ לתחתית ולעוני בקרב מאה אלף נהגים". נהגי אובר באוסטרליה שבתו נגד קביעת התשלום באפליקציה לפני ביצוע הנסיעה, וגם דרשו אפשרות לצאת ממערכת הנסיעות המשותפות אובר פול. התאונה הקטלנית הראשונה אי-פעם שבה מכונית אוטונומית הרגה הולכת רגל התרחשה גם כן תחת הנהגתו של קוסרשאהי.

בחודש יוני האחרון, ביהמ"ש הבריטי העניק ל'אובר' תקופת מבחן בה תוכל לפעול בלונדון. זאת בעקבות ערעור שהגישה החברה לאחר שרישיונה לפעול בעיר נשלל ממנה בשנה שעברה בשל תלונות שהוגשו נגדה בגין פגיעה בעובדים ופגיעה בביטחון הנוסעים. בסוף תקופת מבחן של 15 חודשים, יוחלט אם להעניק לחברה רישיון קבוע.

בדצמבר 2017 בית המשפט האירופי קבע כי אובר היא חברת מוניות, לא פלטפורמה טכנולוגית. בית הדין פסק בתביעה שהגיש ארגון נהגי המוניות של ברצלונה כנגד החברה, בטענה לתחרות לא הוגנת והפסיקה הזאת הובילה למאבק רגולטורי בכל מדינה בה אובר נמצאת בו תיאלץ החברה לעמוד בדרישות המוצבות לכל חברות המוניות.

לי קון-הי, יו"ר קבוצת סמסונג, מכהן למרות שהורשע בהעלמת מס בשווי 112.8 מיליארד וון, אך קיבל רק 3 שנים על תנאי. הייצור של ענקית האלקטרוניקה מתבצע רובו במזרח, בעיקר בסין, והמוצרים נמכרים בכל העולם. החברה סופגת האשמות חוזרות ונשנות על מפעלים מנצלים, תנאי עבדות, עבודת ילדים ואי-יכולת להתאגד המאפיינים את החברה בהנהגתו של קון-הי.

לי קון-הי יו"ר סמסונג (AP Photo/ Lee Jin-man, File)

וו שו, מייסד ומנכ"ל  Deliveroo, חברת משלוחים של אוכל ממסעדות, הגדיר שהעסק שלו מבוסס על נהגים כמו אובר שהם פרילנסרים ואין יחסי עובד מעביד ברורים. הסדר טיעון של מיליונים נעשה עם שישה עובדים שתבעו אותו על-כך שמשכורתם לא הגיעה לשכר המינימאלי. קידום שיטת העסקה זו היא מה שהביאה את המנכ"ל להיות ברשימה.

וו שו מנכ"ל ומייסד דליבירו (AP Photo/Francois Mori)

ארנה סורנסון, נשיא ומנכ"ל מריוט אינטרנשיונל מופיע כאן בשל העובדה שניסיון ארגון של העובדים ברשת המלונות המפוזרת בכל העולם נמנעת בבוטות על-ידי הרשת. עבודות זמניות, משרות חלקיות, אי-תשלום תנאי בסיס ותנאים נוספים הם חלק משיטת הפעולה של הרשת.

ארנה סורנסון נשיא ומנכ"ל מאריוט אינטרנשיונל (AP Photo/Dieu Nalio Chery, File)

הארווי ויינשטיין, לשעבר מנכ"ל חברת וינשטיין ומייסד מירמקס, הואשם בהטרדה מינית והתלונות נגדו פתחו את קמפיין "מי טו" כנגד הטרדות שהגיע גם לישראל. הבחירה בו חשובה ומעוררת השראה משום שאינה נוגעת בהיבטי שכר וחוקי עבודה פרופר אלא ביחס מכבד כלפי נשים וגברים ומעלה את הסוגיה של הטרדות מיניות ואונס במקום העבודה.

הארווי ויינשטיין מייסד מירמאקס (צילום: Denis Makarenko / Shutterstock.com)

וינסנט בולור, יו"ר ומנכ"ל Bolloré הצרפתית’ חברת השקעות ואחזקות תעשייתיות. המיזמים החקלאיים של החברה זוכים לביקורת נרחבת על כריתת יערות, תפיסת קרקעות, זיהום כימי, תנאי עבודה ירודים, הורדת התנאים החברתיים והכלכליים של אוכלוסיות מקומיות וקהילות מקומיות, שימוש במונופול בתעשייה והפחדה באמצעי תקשורת. זכייתו מביאה שוב אספקט נוסף בהעסקה פוגענית הקשורה גם לסביבה הקרובה של מקור הרווח ומי שנפגע ממנו ולא רק ישירות לעובדים עצמם למרות שגם כאן הטענות תקפות.