בעקבות כניסת פסק דין הטיפים לתוקף בתחילת החודש, מסעדות רבות פעלו בשבוע החולף להחתים את עובדיהן על חוזי עבודה חדשים הפוגעים בתנאיהם, כך עולה מפניות רבות של מלצרים שנאספו במוקד ארגון המלצרים שהוקם ב'הסתדרות הנוער העובד והלומד'.

"מאז שנכנסה הפסיקה לתוקף וההסתדרות השיקה קמפיין גדול להגברת המודעות לעניין, אנחנו מקבלים אלפי פניות ממלצרים מכל רחבי הארץ", אמר ל'דבר ראשון' אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ב'הסתדרות הנוער העובד והלומד'. "אין ספק שיש אי בהירות של העובדים ובחלק מהמקומות מנצלים זאת כדי לנסח חוזי העסקה חדשים, הפוגעים בעובדים ומנצלים את חוסר ההבנה ואף מאיימים על העובדים כי ללא חתימה לא יוכלו להמשיך לעבוד. אנחנו מייעצים לעובדים כיצד לנהוג על מנת לקבל את כל המגיע להם, מבלי לוותר על זכויות. פתחנו לשם כך חדר מצב, ואנחנו מזמינים כל עובד לפנות אלינו לברור שאלות ולסיוע".

בין היתר נפתח דף פייסבוק של ארגון המלצרים, מספר למשלוח פניות ושאלות בוואטסאפ: 0549931121, ומוקד טלפוני הפעיל בימים א-ה בשעות 11:00-17:00 במספר *1121.


מרבית החוזים שנאספו בחדר המצב, מבקשים לקבוע כי המעסיקים יוכלו לנכות את ההפרשות הסוציאליות של המעסיק מכספי הטיפים של העובדים. ככלל, קובע פסק הדין כי דבר זה אסור, אך הוא מותיר פרצה בדמות 'התניה חורגת' הקובעת כי הדבר יותר 'בהסכמת העובדים'. על פי  חוזי העבודה הרבים שהגיעו לידי 'הנוער העובד והלומד' עולה כי המעסיקים פועלים להפיכת מצב זה, שהוגדר בפסיקה כ'חורג' – לנורמטיבי. כך, שספק אם לעובדים תהא יכולת בחירה שלא להסכים לתנאים החדשים המוכתבים על ידי המעסיקים.

חלק מהמעסיקים ביקשו לנצל את הבלבול, וכללו בחוזי העבודה סעיפים המנוגדים לחוק בכלל ולפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרט. כך למשל ביקשו חלק מהמעסיקים לקבוע בחוזים כי ישלמו זכויות סוציאליות בגין שכר המינימום בלבד, בלא להתחשב בטיפים כלל. אחרים, ביקשו לקבוע כי תוספת השכר בגין עבודה בשבת תחושב שלא על פי שכרם האמיתי של העובדים, הכולל את כספי הטיפים או באופן פיקטיבי ביחס להכנסות העובדים מטיפים. חלק מהחוזים כוללים סעיפים על פיהם מבקשים המעסיקים להטיל קנסות שונים על עובדים, בניגוד לחוק הגנת השכר.

מעסיקים נוספים הגדילו לעשות והציגו בחוזים גם סעיפים דרקוניים כגון 'סעיף סודיות', האוסר על העובד לגלות לגורם שלישי את תנאי העסקתו, או סעיפים הקובעים כי עובד שיגיש תביעה כנגד המסעדה יחויב להחזיר למעסיק את כלל כספי הטיפים שקיבל במהלך עבודתו. יש לציין כי מדובר בסעיפים שמטרתם ככל הנראה הפחדת העובדים הצעירים ממיצוי זכויותיהם, הם אסורים בעליל וחסרי כל תוקף משפטי ממשי.

גם בקבוצות של מלצרים ברשתות החברתיות, שורר בלבול רב ודיסאיפורמציה. "טוב, אז הודיעו לנו שהולך לרדת מהטיפים שלנו 18% לפנסיה, ועוד 11% לביטוח לאומי ומס בריאות" כתבה אחת המלצריות, "אני לא כל כך מבינה בדברים הללו, יש פה מישהו שיכול להסביר לי אם זה חוקי או לא"? מלצרית אחרת דיווחה כי ניכו לה 30% מכספי הטיפים ביום לאחר כניסת הפסיקה לתוקף, ומלצר נוסף תהה: "לגבי החוק החדש… איך זה עובד כרגע? הבנתי שפשוט יורדים 20 אחוז מהטיפים?".

טיפ למלצרים (צילום אילוסטרציה: אידאה).

נזכיר כי פסק הדין קבע שכל הכנסות העובדים, ובכללן הטיפים, ידרשו מעתה להופיע כחוק בתלושי השכר אותם העובדים מקבלים ויזכו אותם בזכויות סוציאליות. בהתאם, הפרשות החובה אותם נדרשים המעסיקים להפריש משכר העובדים הן הפרשה לביטוח לאומי ומס בריאות כחוק, מס הכנסה (לעובד המגיע למדרגת מס) וכן הפרשה בשיעור 6% לקרן פנסיה על חשבון העובד, בלבד.

לא כל כך חריג

ערב כניסת פסק הדין לתוקפו, פרסם תיקו פרנקו, מרואי החשבון המובילים בענף המסעדנות, מנשר ללקוחותיו, ובו המליץ להם להצטייד בהסכמי עבודה חדשים שיחתמו כאמור עם כלל עובדי שרשרת השירות. "ללא הסכם זה לא תוכלו ליטול מהמלצרים הפרשות למימון חלקם בדמי הביטוח הלאומי, הפרשות לקרנות פנסיה וכו'" כתב, והוסיף: "זוהי אגב הזדמנות מצויינת לבצע רביזיה בכל מה שקשור לתנאי ההעסקה של עובדיכם, קרי נותני השירותים (בעיקר מלצרים), ומבלי לחשוש להרעת תנאים לנוכח פסיקה כה דרמטית שמאלצת אתכם, למעשה, לשנות את תנאי ההעסקה של המלצרים. במילים אחרות, נוצר חלון הזדמנויות חד פעמי למסד ואף לתקן או לשפר את הסכם ההתקשרות שלכם עם המלצרים".

כאמור, הסיבה המרכזית בגללה מבקשים המעסיקים להחתים את עובדיהם על חוזי העבודה החדשים היא אותה פסקת 'התניה חורגת' המופיעה בפסק דינו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס יגאל פליטמן ממרץ האחרון.

בראיון שערך עימו 'דבר ראשון' לקראת כניסת הפסיקה לתוקף, אמר השופט יגאל פליטמן כי להשקפתו פסקת ההתניה החורגת היא יותר תיאורטית ממעשית: "אני רואה בעיות מהותיות בפני יישום ההתניה החורגת. היא בעייתית בשלוש בחינות: יכול להיות שזו תהיה התנהלות חסרת תום לב של מעסיק, שישלם מכספי הטיפ את הזכויות הסוציאליות; יכול להיות שידובר כאן בעשיית עושר ולא במשפט; ויכול להיות שתתאפשר הגשת תובענה ייצוגית כנגד מעסיק שיעשה זאת… כיוון שהבעיה המהותית הראשונה היא שהטיפ ששולם על ידי הלקוח למלצר מוחזק לפעמים בנאמנות על ידי בעל המסעדה, אבל הוא מיועד לתשלום שכרו – לא למימון חובות המעסיק".

"אם הטיפ הוא שכר, שכר עבודה רגיל" הדגיש, "במה זה שונה מסיטואציה רגילה שבו המעסיק אומר לעובד: 'תראה את כל החבויות שלי, אני מטיל (אותן) עליך עכשיו'? ואז מתעוררת השאלה איך בית הדין צריך להתייחס לדבר כזה".

נזכיר כי סוגיה נוספת המעסיקה את ענף המסעדנות, היא השפעת הפסיקה על מיסוי כספי הטיפים במע"מ. לעת עתה, על אף שרשות המיסים הבהירה כי היא בוחנת את העיניין, ומעוניינת להטיל על כספי הטיפים חובת תשלום מע"מ – הודיעה כי לא תערוך כל שינוי בתחום עד תחילת חודש אפריל. יש לציין כי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה נוגעת לדיני העבודה והביטוח הלאומי בלבד, וייתכן שעל מנת לאפשר לרשות המיסים לגבות מע"מ תדרש הסדרת התחום בחקיקה או הכרעת הנושא מחדש בבג"צ, שכבר קבע בעבר, כי כספי הטיפ אינם חייבים במע"מ.