פרשת עובדי המחשוב של הדסה היא מבחן נוסף ליכולתם של בתי הדין לעבודה להגיב בזמן אמת ולהגן על זכות ההתאגדות של עובדים בכלל, ועובדים מוחלשים בפרט. אם פסק דין פלאפון ב-2012 הביא לגל התאגדויות של חברות רבות ומגוונות במשק – אפשר רק לדמיין מה היו עושים פסקי דין ברורים, חריפים – ובעיקר מהירים – בפרשות רמי לוי, קפה נואר, סודהסטרים ועוד.
מאז ומעולם הייתה ההעסקה הקבלנית כלי להחלשת העבודה המאורגנת, ולהחרגתם של עובדים מתוך המטרייה המגנה של הסכמים קיבוציים החלים על עובדים ישירים. באמצעות תצורת העסקה זו, מקשים מעסיקים על עובדיהם להתארגן – כשבחצר אחת פועלים עובדים המועסקים על ידי כמה חברות שונות שאינן מהווים יחידת מיקוח אחת, או לחילופין, כשהעובדים בחברת הקבלן פזורים על פני עשרות ולעתים מאות מוקדים שונים ברחבי הארץ ואינם קשורים זה לזה ולכן מתקשים להתארגן.
רק לפני כחודשיים הבהיר השופט אייל אברהמי מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, כי גם לעובדי הקבלן עומדת זכות ההתארגנות, וגם על 'מזמין שירות' המהווה למעשה מעסיק ביחסי עבודה משולשים חל האיסור לפגוע בזכותם זו ובזכות השביתה הנגזרת ממנה. לפיכך, אסר השופט אברהמי על בית החולים הדסה לשבור את שביתת עובדי מחלקת המחשוב המועסקים בקבלנות באמצעות חברת נס טכנולוגיות.
כנראה שקביעתו של השופט אברהמי לא עשתה הרבה רושם על בית החולים, שהחליט לכאורה שלא די בשבירת השביתה של עובדי הקבלן – יש לחסל את ההתארגנות לחלוטין באמצעות הפסקת ההתקשרות עם נס טכנולוגיות, ופיצול העובדים בין מספר חברות קבלניות נפרדות. בהסתדרות טוענים כי לחלק מהעובדים נאמר במפורש כי זוהי מטרת המהלך, שנעשה כך נראה גם בתיאום עם חברת נס טכנולוגיות שלה אינטרס משלה לחיסול התארגנות עובדיה.
פירוק יחידת מיקוח – בית החולים הדסה לא המציא את השיטה. ב-2015 החליט רמי לוי בתגובה להתארגנות עובדי חברת הפצת הירק והפירות שלו למזג אותה אל תוך רשת השיווק הגדולה שבבעלותו. גם אז טענה ההסתדרות כי מדובר במהלך שכל תכליתו הייתה כאמור פירוק ההתארגנות. בית הדין אף קיבל לבסוף טענה זו ופסק לזכות העובדים פיצויים בגובה מיליון וחצי שקלים – אלא שנאות לעשות זאת רק לאחר שהמעשה היה כבר עשוי, ההתאגדות הייתה כבר מפורקת, והעובדים מובטלים.
גם במקרה של עובדי קפה נואר, התארגנות ייחודית וראשונית של עובדים צעירים בענף המסעדנות הפרוץ, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי הנהלת המסעדה פגעה בזכות העובדים להתאגד – אך עשה זאת חודשים ארוכים לאחר חיסול ההתארגנות, ולאחר שמוביליה נדחפו להתפטר מתפקידיהם. הן המסעדה והן הסתדרות הנוער העובד והלומד שייצגה את העובדים, ערערו לבית הדין הארצי על גובה פסק הדין – 300 אלף שקלים בלבד, וההליך עודו תלוי ועומד. יש זמן, הסכם קיבוצי – כבר לא יהיה שם.
מקרה סודהסטרים הוא אולי אחד מאירועי שבירת ההתארגנויות האלימים שנראו בישראל בשנים האחרונות. על אף הדימוי של החברה שבבעלות דניאל בירנבאום ככזו הדוגלת בגישה אקולוגית, בדו-קיום ובשילוב עובדים מאוכלוסיות מוחלשות – על פי העדויות בתביעת ההסתדרות לא בחלה ההנהלה כמעט באף כלי. לצד איומים ישירים של מנהלים, הפעילה החברה לכאורה, על פי העדויות, גם חברת חקירות פרטית שניצלה את מצבו המשפחתי ואת מעמדו של עובד פלסטיני על מנת ללחוץ עליו לפעול כנגד יו"ר הועד ולאסוף נגדו חומרים, התעמרה בנציגי העובדים, התקשרה לבעליהן של נשים בדואיות העובדות במפעל במטרה להטיל עליהן אימה מלשבות – והדברים אף הגיעו לעימות פיזי מול נציגי ההסתדרות שהגיעו למפעל. למעלה משנה וחצי עברה כבר מאז הוגשה התביעה, הועד כך נראה, כבר אינו קיים – אך ההליך המשפטי עודו תלוי, עומד, ומתנהל בעצלתיים.
קל לראות את המשותף לעובדים בשלושת החברות הללו. כמו עובדי הקבלן בהדסה, כולם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות: צעירים בענף שמעולם לא קם בו ועד, עובדים מהפריפריה, עובדים בני החברה הבדואית בנגב. דווקא האוכלוסיות שהתארגנות עובדים עשויה הייתה להיות הכוח שיוכל לשפר באופן משמעותי את יכולתן לא רק לשפר תנאים – אלא גם לקבל את זכויות הבסיס שאינן מקבלות תמיד.
היעדר ההגנה של בתי הדין בזמן אמת, או ההגנה הבדיעבדית, הרפה, בסכומים המעוררים את השאלה האם למעסיקים לא משתלם בכל זאת לעבור על החוק ולפרק את ההתארגנות – משפיעים באופן רוחבי. זה לא רק ההתארגנויות הספציפיות, אלא העובדים בסקטורים מסביב שמסתכלים ומבינים. "נציגי ציבור שישבו בבית הדין האזורי בבית הקפה נואר – היו צריכים להעיר לשופטת ולמותב שהמעסיק מדבר ולוחץ – אז זה סוף ההתארגנות וזה לא הוגן" קרא לפני שנה נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט סטיב אדלר בכנס יחסי עבודה באילת. "היו צריכים להגיד בפס"ד רמי לוי – בדיון הראשון, שההתנהגות ששמענו עליה במקרה של רמי לוי – שאם אין החלטה מידית – אז גמרנו עם ההתארגנות".
כעת צריכים השופטים ונציגי הציבור בבית הדין לעבודה להבין, שמאות אלפי עובדי קבלן בישראל נושאים עיניהם לתיק בעניין עובדי נס טכנולוגיות בהדסה, בשאלה – האם בית הדין יגן עליהם, ועל זכותם להתארגן?
