מקומות עבודה רבים מאפשרים לעובד רכב צמוד. במתן רכב לעובד, הגם שהעובד נושא בחלק מעלותו ("שווי רכב"), הוא מהווה הטבה משמעותית לעובד – המקבל רכב חדש המשמש אותו גם לנסיעות לעבודה וממנה וגם לנסיעות פרטיות שלו ושל בני ביתו. מדובר בהטבה שנחשבת פינוק, ולא בכדי אסטמה ושקד פררה מתלוננים על טניה שעזבה את לידוי ברגע שלקחו לו ת'דלקן:

ספרו הקודר של ג'ורג' אורוול "1984", רב מכר עם רמזים עבים לברה"מ לשעבר, הביא לעולם את הביטוי "האח הגדול" העוקב ובולש אחר תנועה של האזרח הקטן במדינה הטוטליטרית הדמיונית. אומנם, מסך ההיסטוריה ירד על מסך הברזל אבל עינו של האח הגדול פקוחה כלפי כל אזרח, וזאת דווקא בעולם המערבי ובאמצעות טכנולוגיות שכיחות המצויות גם בידי האזרחים עצמם (לפחות חלקית) וגם בידי גורמים בעלי כוח.

ההתפתחות הטכנולוגית לא פסחה גם על שוק העבודה והשפעותיה ניכרות בכל לרבות פגיעה בפרטיות באופן שמעסיק יכול לעקוב אחרי העובד שלו באמצעות הרכב שניתן לעובד, בעזרת תוכנות מעקב שכיחות כמו GPS ומערכות אבטחה כמו איתורן.

הזכות לפרטיות עוגנה במפורש בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ולאחר מכן זכתה למעמד של זכות יסוד עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך נקבע כי "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" מהווים פגיעה בפרטיות.

לאדם יש מרחב אישי ומכאן שאורחותיו של אדם, דרכי נסיעותיו, המקומות בהם הוא שוהה (בזמנו הפרטי, בשעות הפנאי, בסידוריו האישיים) מהווים את רשות היחיד שלו. עם זאת, בתי הדין לעבודה עמדו על כך שזכותה של עובדת לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיקה הכוללת את הזכות לנהל את מקום העבודה.

האיזון הזה נדרש, למשל, במקרה של הצבת מצלמות במקום העבודה וגם במקרה של כניסת המעסיקה לטלפון הנייד וניטור מידע כמו הודעות ווטסאפ והוא נדרש גם במקרה של מעקב אחרי עובד לצורך בדיקת נוכחות באמצעות הטלפון הנייד ובמעקב אחרי הרכב הצמוד מהעבודה.

נושא מעקב אחרי עובדים באמצעות הרכב מהעבודה נדון בבתי הדין לעבודה אשר קבעו כי המעסיקה רשאית להשתמש בדוחות של חברת אבטחה (כמו איתורן) בהתייחס לשעות העבודה של העובדים ולא מעבר לכך.  כלומר, חשיפת נתונים בדבר מקומות בהם שהו עובדים מעבר לשעות העבודה היא אסורה ועולה כדי פגיעה בפרטיות.

בנוסף, רצוי שהמעסיקה תעדכן את העובד מראש על כי באפשרותה לקבל מידע אודות נסיעותיו של העובד בזמן העבודה. המעסיקה גם אינה רשאית לעשות שימוש במידע החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף והפעלת מעקב באמצעות GPS או איתורן כפופה לחובת תום הלב ועליה להיות מידתית וסבירה.

במקרה שהתנהל בבית הדין לעבודה, הגישה המעסיקה תביעה נגד עובד להשבת כספים שקיבל ממנה במשך השנים, משהתגלו אי התאמות בין דוחות האיתורן של הרכב ששימש אותו מטעם העבודה, לבין שעות הנוכחות עליהם דיווח ובגינן קיבל שכר. באותו מקרה פסק בית הדין לעבודה כי בשקילת מאזן האינטרסים בין זכות המעסיקה להוכיח את טענתה בדבר כספים ששולמו לעובד ביתר לבין זכותו של העובד כי המקומות בהם ביקר מחוץ לשעות העבודה לא יהיו חשופים, הן מטעמים של אי רלוונטיות והן מטעמים של חשש לפגיעה בפרטיות, נקבע כי יש למחוק את הדיווחים של איתורן מעבר לשעות העבודה ולהותיר את הדיווחים של שעות העבודה גלויים.