בזמן שקובעי המדיניות עוסקים בימים אלה בקמפיין בחירות, התכנסה היום (ראשון) ועדה אזרחית לבדיקת קריסת ביטוח בריאות ממלכתי ומדיניות האוצר. אמנם מדובר ביוזמה עצמאית שאין קשר ישיר בינה לבין גורמי הממשל, אך בוועדה חברים גורמים בעלי פרופיל ציבורי רב. הקמתה משקפת הלך רוח גובר לפיו מערכת הבריאות הציבורית נמצאת על סף קריסה, ואין זמן לבזבז.

פרקי הבריאות במצעי המפלגות: הלא קיים, הלא מדויק והיומרני

ארגונים אזרחיים במסמך למפלגות: כך ניתן להציל את מערכת הבריאות

בראש הוועדה שהתכנסה היום לראשונה בכפר המכבייה ניצבות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט, ומי שישמש כ"תובע מיוחד" של הוועדה – ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט ציבורי ומדיניות בריאות ובעברו חבר בוועדת גרמן. לצדם חברים, בין השאר: מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' מרדכי שני, סמנכ"ל המשרד לשעבר הכלכלן פרופ' גבי בן נון, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן ועוד.

עו"ד עדי ניב יגודה (תמונה באדיבות המצולם)

הרעיון הוא ללמוד היטב את חוליי המערכת ואת הפתרונות שיש לקדם על מנת להבריאה, ולהגיש את המסקנות לקובעי המדיניות בדיוק בתקופה שבה ינסו להקים ממשלה חדשה כמעין מנוף לחץ. השורה התחתונה נאמרת כבר כעת: המערכת זקוקה לעוד 5 מיליארד שקל לבסיס התקציב על מנת להתייצב, כשהאצבע מופנית ישירות לכיוון משרד האוצר ומדיניות "השמיכה הקצרה" שהוא מקדם. "הזקנה במסדרון והקשיש בחדר האוכל, התור הארוך לניתוח והשחיקה של הצוותים הרפואיים זו לא גזירת גורל זו יד מכוונת", הסביר בפתח דבריו היום עו"ד ניב-יגודה בפני הוועדה.

בשיחה ל'דבר ראשון' מוסיף ניב יגודה כי "נדמה כי לצד השחיקה התקציבית, נכון להיום קיימת בתוך מערכת הבריאות גם בעיה קשה של ארגון וניהול, כמו גם היעדר מדיניות בריאות בראיה לאומית ארוכת טווח". במלים אחרות, ה"תובע" בוועדה מסביר כי זו לא רק שאלה של תקציבים, אלא של מה לעשות עמם.

אז איך זה בעצם מתקיים? הוועדה פועלת במתכונת של שימוע כשבכל מפגש יערך דיון על נושא אחר הקשור למערכת הבריאות, ובפני חברי הוועדה יופיעו גורמים בעלי קשר או עניין. כך למשל יוקדש מפגש לתחום הפסיכיאטריה, לקופות החולים וכן הלאה. בפני הוועדה והתובע, עו"ד ניב-יגודה, יופיעו גם אנשי מקצוע וגם מטופלים. היום למשל התייצב בפני חברי הוועדה יו"ר רשת אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' שוקי שמר.

אז למה בעצם עכשיו יותר מאי פעם? אנשים מדברים באחרונה על הצרכים של מערכת הבריאות הרבה יותר, בזמן שהבחירות נמצאות ממש מעבר לפינה, באפריל הקרוב. תכניות תחקיר המוקדשות כולן לנושא משודרות בפריים-טיים, מאבקם הראוי של הרופאים הפנימאים למען יותר משאבים עולה לכותרות ומוביל להקמת ועדת בדיקה; אזכורים תכופים בתקשורת על מועמדים פוטנציאליים מתוך המערכת לרשימות שצפויות לרוץ לכנסת, וזו רק רשימת מכולת חלקית, חלקית בלבד. זה לא קורה סתם. מערכת הבריאות שלנו נמצאת בשלב קריטי לקיומה – קצב ההזדקנות נוסק, הטכנולוגיות משתפרות וזו רק התחלה.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התייחס לכך בראיון שקיימנו עמו בינואר. "אני רואה מעורבות הרבה יותר גבוהה של ראש הממשלה ושל שר האוצר, זה יצא מהאזורים המאוד נישתיים שבהם היה בעבר", אמר בראיון ל"דבר השבוע" בהתייחס לצרכי המערכת. "נתניהו מבין שהעשור הקרוב יהיה עשור אחר בבריאות", הוסיף.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימן-טוב. (נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בר סימן טוב אף סימן במהלך הריאיון מטרות ברורות: "המערכת צריכה עוד כ-3 מיליארד שקל, זה לא בשמים. צריך לעשות סדר בבתי החולים הציבוריים שכולם נמצאים בתכניות הבראה, צריך לעשות סדר בבסיס של תקציב קופות החולים, וצריך עוד קצת כסף לתכניות לאומיות ולתכניות מניעה. 3 מיליארד שקל זה סכום שמדינת ישראל יכולה להסתדר אתו".

זמן קצר לאחר מכן אף הונח על שולחנו של ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, מסמך המקעקע את האמירות הללו עם פירוט צרכי המערכת. המסמך, שהוכן על ידי משרד הבריאות לבקשת נתניהו, כולל, בין השאר, הצעה למנגנון עדכון קבוע לסל התרופות בעלות של 1.5% עד 2% מסך הסל בשנה, סכום שינוע בין 800 מיליון ל-1.1 מיליארד שקל; תוספת קבועה של כ-200 מיליון שקל בשנה לקופות החולים לאור קצב הזקנות האוכלוסייה; וכמיליארד שקל בשנה לחיזוק בתי החולים הציבוריים. יכול להיות שהמערכת צריכה יותר, אבל ניתן לומר שזו התחלה.