תאונת המנוף שהתרחשה אתמול (ראשון) ביבנה מצטרפת לשורה ארוכה של תאונות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהן מעורבים עגורני צריח ומנופים. בחלק מאותן תאונות נפצעו גם עוברי אורח בסביבת אתרי הבנייה. על אף שכ-30% מעגורני הצריח הפעילים בישראל יוצרו לפני למעלה מ-30 שנה, כיום ישנם רק 13 בודקים מורשים העוסקים בביצוע סקרים שוטפים על כ-1,500 מנופים ברחבי הארץ – כלומר מפקח אחד על כל 120 מנופים.

לתאונה ביבנה שנטלה את חייהם של ארבעה בני אדם קדמה תאונה אחרת, שאירעה כחודש קודם לכן, באותו אתר בנייה של חברת רמי שיברו. בתאונה ההיא מצא את מותו נהג המשאית איציק כהן ז"ל מחולון, שנגע ברצועות הקשירה של המנוף שהיה בקרבה מסוכנת לקווי מתח גבוה, והתחשמל למוות. בפברואר האחרון נפגע עובד באורח בינוני מפגיעת זרוע מנוף באתר בניה בפתח תקווה.

בשנת 2017 קרס עגורן צריח ברמת גן, פצע שני עוברי אורח וגרם נזק כבד לבית, ועגורן נוסף שקרס בבת ים פצע שלושה עוברי אורח, בהם ילדה בת 9, ואת מפעיל המנוף שנפגע באורח קשה. ב-2018 נהרגה נטע רוטמן, עוברת אורח, מקריסת מנוף נייד בכפר סבא.

קריסת מנוף בבת ים. פברואר 2017 (צילום: אילנה קלמן, mynet)

עובדים רבים נוספים נפצעו בשנים האחרונות מנפילת ציוד שלא נקשר כראוי ממנופים, וכן בשל נפילות ממנופים. במנופים לא מותקנים כיום על פי רוב כפתורי מצוקה שיאפשרו למפעילי המנוף להזעיק עזרה במקרה של אירוע לבבי או כל מצוקה אחרת בגובה מאות מטרים.

תופעה שכיחה נוספת היא הפעלת לחץ על מנופאים להפעיל מנופים שאינם תקינים או להעמיס מטענים גם במזג אוויר סוער. באוגוסט האחרון פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי חברת 'מכלוף בכור ובניו' בע"מ, תשלם 60 אלף שקלים למנופאית קטי קרקלוב, שהועסקה על ידי חברת קבלן ופוטרה לאחר שסירבה לסכן את חייה, ולעלות על מנוף בזמן סופת רוחות בינואר 2016. "לתחושת הסכנה של מפעיל העגורן יש חשיבות רבה וכאשר הוא סבור כי שהייתו על העגורן אינה בטוחה, אין מקום לחייבו להישאר בתא המפעיל", קבע.

קטי קרקולוב המנופאית בכינוס ההסתדרות לקראת השביתה במשק, (צילום: אורן כהן דוברות ההסתדרות)

בשנים האחרונות התריע ארגון מפעילי עגורן צריח מספר פעמים, הן בפני משרד העבודה והרווחה והן בפני רשות האוכלוסין וההגירה, מפני תופעה של הפעלת עגורני צריח באמצעות עובדים זרים בלא רישיון.

לאחר קמפיין נרחב של ההסתדרות ופעילים חברתיים, ואיום בשביתה כללית, חתמה הממשלה הקודמת על הסכם בטיחות שמסדיר חלק ניכר מהבעיות בתחום אלא שמהממשלה נכנסה לבחירות לפני שיישמה חלקים נרחבים ממנו: בין היתר קבע ההסכם כי משרד העבודה יפעל להסדרת האחריות הסטטוטורית של כלל היבטי התחזוקה, התקינות והבטיחות של עגורני צריח, אולם סוגיה זו טרם יושמה, בין היתר בשל הקדמת הבחירות. קביעת קריטריונים חדשים שיבטיחו את הרחבת מספר בודקי המנופים המוסמכים בישראל, באופן שייתן מענה הולם להגברת הבטיחות בתחום המנופים, לא התקדמה גם כן.

זירת תאונת העבודה הקשה באזור התעשייה ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה (צילום: פלאש90)

נושאים נוספים שטרם טופלו בהתאם להסכם הם הנפקת רישיונות קשים לזיוף למפעילי העגורנים, במטרה להיאבק בתופעה וכן הגברת האכיפה על כך שהאתתים המכוונים מלמטה את פעולת המנופאי יהיו מוסמכים בתחום. גם קביעת מדרג אחריות כולל באתרי הבניה, שיקיף בין היתר את מזמין עבודות הבניה, טרם הוסדר.

עם זאת, בעקבות הסכם הבטיחות הצליחה הכנסת היוצאת להעביר טרם התפזרותה את הצעת החוק של ח"כ לשעבר איל בן ראובן על פיה יועסקו מנופאים בהעסקה ישירה או באמצעות חברות ייעודיות לתחום המנופאות בלבד.