התנועה הקואופרטיבית בישראל, שבעברה הייתה גורם מרכזי בשוק העבודה ובבניין המדינה, כבר מזמן לא מה שהייתה. אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר יזמים חברתיים מזהים במודל הקואופרטיבי פוטנציאל למענה על חלומות שהשוק הקפיטליסטי-תחרותי לאו דווקא מצליח לתת להם ביטוי: בניית קהילות, אחריות חברתית, ערבות הדדית, הוזלת יוקר המחיה – וגם, עבודה עם משמעות.

לפי דו"ח של ברית הקואופרטיבים הבינלאומית, ארגון הגג העולמי של התנועה הקואופרטיבית, מ-2017, למעלה מ-279 מיליון בני אדם (כ-9.46% מכוח העבודה העולמי) עובדים בקואופרטיבים או מוצאים בהם את מקור פרנסתם העיקרי. מתוכם, 11.1 מיליון הם עובדים-חברים בקואופרטיבים, 16 מיליון עובדים עבור קואופרטיבים אך אינם חברים בהם, ו-252.2 מיליון, עובדים "בחסות קואופרטיבים", כלומר נעזרים בקואופרטיבים לצורך מכירה משותפת של תוצרתם, רובם חקלאים. ברחבי העולם כ-2.94 מיליון קואופרטיבים, בהם כ-1.22 מיליארד חברים.  בבדיקה השוואתית בין יוזמות עסקיות חדשות, עסקים קואופרטיביים מתקיימים לאחר 5-3 שנים ב-80% יותר מיוזמות עסקיות מסוגים אחרים.

לקראת יום הקואופרציה שיצויין ב-6.7, הנה כמה דברים שלא ידעתם על קואופרטיבים.
באותה הזדמנות, אנו מזמינים אתכם לאירועי הרצאה נודדת של המרכז לקואופרציה דרור ברחבי הארץ לחגוג איתנו עתיד בו פיתוח אנושי וצדק חברתי הם גבוהים בסדר העדיפויות.
דרך #CoopsDay , מעצבי מדיניות ברמה המקומית, הלאומית והגלובלית, ארגוני חברה אזרחית והציבור הרחב יוכלו ללמוד איך קואופרטיבים תורמים לסביבת עבודה הוגנת.

המרכז לקואופרציה בהרצאה נודדת
"קואופרטיבים לעבודה הוגנת":

חיפה | רביעי 10.7 | בר גלים – בר קפה שיתופי – Bar Galim | יונתן 3, בת גלים | 20:00

רחובות | ראשון 14.7 | מרכז קהילתי חוויות שדרות ח"ן | שדרות ח"ן 31 | 20:00

תל אביב | שלישי 16.7 | פיצה פיפל | מסילת ישרים 92 שכונת שפירא | 20:00

מצפה רמון | רביעי 17.7 | קואופרטיב העגלה מארח | HabereH Pub / פאב הברך- רחוב הר-בוקר 10 | 19:00

קרית גת | רביעי 17.7 | מרכז הצעירים תנופה קרית גת | שדרות העצמאות 47 | 20:00

פורסם על ידי ‏דרור ישראל‏ ב- יום חמישי, 4 ביולי 2019

דוגמה מקומית לקואופרטיב צעיר ומעניין היא Sofi, קואופרטיב-עובדים יצרני. הפעם לא מדובר במפעל או בבית מלאכה, אלא בחברת היי-טק, ובה תשעה עובדים, שהם גם חברים-בעלים. "אנחנו מייצרים תוכנה, בית תוכנה" מסביר אבירן כץ (26), מפתח תוכנה ואחד מחברי הקואופרטיב, על אופי העסק הייחודי, "הלקוחות שלנו הם יזמים שרוצים, למשל, להרים אפליקציה או כל תוכנה אחרת, ואנחנו הפרויקטורים שבאים עם הידע גם לתכנן ולעצב את זה, וגם לקודד את זה". לדבריו, "היו שני דברים שהם הזרקור שאנחנו מכוונים: להיות מקום עבודה שהוא למען העובדים, זה האינטרס הראשון עוד לפני הרווח, והמטרה השנייה היא שמה שאנחנו מייצרים יהיה לו אימפקט חברתי וקהילתי. לא רק איך אנחנו עובדים, אלא גם מה אנחנו משאירים בעולם, מה המוצרים שאנחנו בונים."

"אנחנו מכוונים ללקוחות חברתיים, וגם יצרנו מחיר נפרד לפרויקטים שנופלים לקטגוריה של דברים שאנחנו רוצים ליצור בעולם" הוסיף כץ, "עמותות שעושות דברים שאנחנו מאמינים בהם, ויזמים שלמוצר שלהם יש ערך חברתי, יקבלו מחיר מוזל. בצד העסקי יש לנו מחיר שונה, מחיר מלא. אבל זה פחות הכיוון שאנחנו מכוונים אליו. יותר מעניין אותנו לעבוד עם הלקוחות החברתיים. אנחנו באמת רוצים לייצר מוצרים שתהיה להם השפעה משמעותית על העולם. אם נצליח לתת פתרונות טכנולוגיים לבעיות בוערות בישראל, עשינו את שלנו."

"אנחנו מאוד רוצים לייצר השפעה משמעותית בעולם, וגם להיות קואופרטיב בסקטור של ההיי-טק שהוא מאוד תחרותי, אינדיבידואליסטי ונשכני, כבר לזה יש המון המון משמעות" הוא מוסיף, "הרעיון של הגדלת רווחת העובדים הוא חלק בלתי נפרד מהקונסטלציה הקואופרטיבית משום שהעובדים הם המנהלים. אנחנו מכירים בהיי-טק מקומות שעושים פעולות שמגדילות את רווחת העובדים, כמו גוגל, אבל זה תמיד כלי להגדלת התפוקה. אנחנו מדברים על רווחה לשם רווחה, זה לא יהיה סוני פלייסטיישן אלא לעבוד פחות שעות."

"תמיד כלי להגדלת התפוקה", משרדי גוגל בתל אביב (צילום: ColorMaker / Shutterstock.com)

איך נולד הסטרט-אפ הייחודי הזה? הפגישה הראשונה הייתה באוקטובר 2017. רועי גולן, גם הוא איש תוכנה צעיר מירושלים, הגה את הרעיון, ופרסם הזמנה בפייסבוק למי שרוצה לבוא לפגישת היכרות ולהתנעת המהלך. כץ עבד אז בחברת היי-טק גדולה, מהמובילות בשוק הישראלי, אבל משהו היה לו חסר. רגע לפני שפרש ויצא לדרך עצמאית, נתקל במודעה. עוד קודם לכן היה לו ניסיון כחבר בקואופרטיב הצרכני הירושלמי "בשותף", מעין מכולת קואפרטיבית-קהילתית בבעלות צרכניה. חברי "בשותף" נדרשים גם לתרום שעות התנדבות בפרויקט לשמר את החברות, וכץ התנדב בצוות המחשוב של בשותף.

"רועי גולן קיבל למעלה ממאה פניות של מתעניינים, שזוקקו למפגש ראשון של 15 אנשים. יצאנו משם צוות קטן שהתחיל להגות את הדבר הזה. היו 4-3 שהמשיכו, אני ביניהם" סיפר, "בהתחלה היינו נפגשים בערבים, כל פעם בסלון של מישהו אחר, ומתכננים את זה, איך זה יעבוד, איך יראה יום העבודה, איך נקבל החלטות, איך יראו המשכורות. במרץ 2018 התחלנו ממש לעבוד בהיקף יום יומי, וזה נהיה מקום עבודה אמיתי. נכנסנו לאופן ספייס Q5 של המרכז לצעירים בירושלים, חלל יזמות מסובסד של העירייה".

לדבריו, "בהתחלה היה קשה להביא הכנסות, וגם עכשיו אנחנו עוד לא במקום של משכורות 'תחרותיות' לשוק ההיי-טק בחוץ, אבל אבל אנחנו שואפים לשם ומאמינים שנגיע לשם. כולם מקבלים משכורת שעתית שווה. אם עבדתי אותו הדבר כמו מישהי שעושה תפקיד אחר – נקבל אותו שכר, בלי קשר אם אני מנהל, מתכנת או מעצב, אם יש לי ותק או אין לי ותק."

הרבה אנשים, לדבריו, מרימים גבה כשהם שומעים על כך. "'איך מתכנת ירוויח אותו הדבר כמו מעצב?', אומרים שזה לא יעבוד. להראות שאפשר לייצר משהו לא תחרותי במהותו, שיתופי, אחד למען השני – יש לזה המון משמעות. יש גם את העניין של נשים בהיי-טק. יש אפליה מאוד קשה כלפיהן, יש אחוז מאוד נמוך, וגם הוא בדרך כלל במקצועות הלא טכנולוגיים כמו כוח אדם. היום יש אולי חברות שמנסות לתקן את זה. אצלנו אנחנו מתוך תשעה חברים, יש ארבע נשים: אחת מנהלת, שתיים מעצבות ואחת מתכנתת. אנחנו מאוד רוצים לשמור ולכוון ל-50% נשים. זה דבר שהוא חשוב לנו ואנחנו לוקחים אותו בחשבון כשאנחנו מגייסים".

ואיך מקבלים החלטות על העסק המשותף?

"אנחנו מספיק מעט אנשים כדי לקבל כמעט את כל ההחלטות בשיחה, אנחנו מעדיפים כמה שאפשר בהסכמה ולא בהצבעה. בכל מקרה קבלת ההחלטות היא שיתופית, אין היום מנכ"ל שמוריד את ההחלטות, וגם אם בעתיד יהיה, זה יהיה להחלטות ביצועיות ומעליו תהיה 'אסיפה כללית', שתקבל את ההחלטות המהותיות.

"מה שקורה היום בפועל, זה שעל ההחלטות המהותיות אנחנו פשוט מדברים כולנו, או לפחות משתדלים שתהיה כמות משמעותית של אנשים, והחלטות אופרטיביות נעשות בצוות שעובד על פרויקט מסויים."

כדי לאפשר זאת, חברי הקואופרטיב צנועים באשר לגודל העתידי של החברה. "אנחנו רוצים לצמוח ואנחנו גם באמת צומחים, אבל המטרה שלנו היא להישאר קהילה" הסביר כץ, "לא נרצה לצמוח לממדים שבהם למשל לא נכיר כולם את כולם. אולי בשלב מסוים נעשה מודל של 'סניפים עם אוטונומיה', אבל לא נרצה להיות כמה מאות אנשים, לפחות לא ב-Sofi ירושלים."

חברי קואופרטיב התכנות Sofi: רועי גולן, דבורה פולק, ירון שאער, נועה פינקלשטיין, קרן-אור רוזנר, נדב מורנו, רעות הירשוביץ, עוז פרייר, אבירן כץ (באדיבות המצולמים)


דור הפרילאנסרים מתאגד

מדי שנה, ביום שבת הראשון של חודש יולי, מציינת ברית הקואופרטיבים הבינלאומית את יום הקואופרטיבים הבינלאומי. "השנה, הנושא השנתי הוא קואופרטיבים לעבודה הוגנת" מספרת ניצן בר-קמה, מהמרכז לקואופרציה דרור, שמביא בשנים האחרונות את פעילות יום הקואופרציה לישראל, "המטרה של היום היא להגביר את המודעות לאפשרות של העסקה קואופרטיבית והקמת קואופרטיבים כדרך להגביר את השוויון, הצדק, ההוגנות והקהילתיות בעולם העבודה. השנה נקיים סדרת אירועים של 'הרצאה נודדת' ברחבי הארץ על מודלים מעוררי השראה לתעסוקה קואופרטיבית".

ניצן בר קמה בכנס מצפה רמון לקואופרציה (צלם: שי רוזן)

ראשיתו של המרכז לקואופרציה דרור בקואופרטיבים שהקימו חברים מהתנועה החינוכית-שיתופית "דרור ישראל", יחד עם שותפים בערים ובשכונות בהן הם מתגוררים. "אני עצמי זמרת, וחברה בקואופרטיב האמנים תרבוש בשדרות, שבה אני חיה מעל לעשור" סיפרה איך הגיעה לעסוק בתחום, "הקואופרטיב הוקם ב-2013. מדובר בקואופרטיב של יוצרים, בעיקר בתחום המוזיקלי, שהוקם בהתחלה כדי לתת מענה לצריכה ויצירה של תרבות מקומית בעיר, ובהמשך גם הפך בעצם מקור לאיגוד של צרכי היוצרים המקומיים – גם לצורך שיווק משותף שמסייע לנו למצוא עבודות ולהתפרנס מהיצירה, וגם כמעין 'בית הפקות' ליצירות משותפות, בין היתר על נושאים אקטואליים שנובעים מתוך החיים בשדרות. למשל, אחרי צוק איתן הפקנו יחד אלבום בשם 'עיר חמה', שבתהליך הכתיבה והיצירה שלו לקחו חלק למעלה ממאה תושבים בעיר".

"דרך הניסיון להתארגן במשותף עם הקהילה ולהקים איתה עסק שיתופי שעונה על צרכים של תושבים, רכשנו הרבה ניסיון" הסבירה בר-קמה, "בעיקר בהיבטים הקהילתיים והחינוכיים הנדרשים כדי ליצור ולקיים יוזמות כאלו, וגם בהיבטים הפרקטיים. את הניסיון הזה ניצלנו כדי להקים מרכז הדרכה ארצי, שמלווה היום עשרות קבוצות ויוזמות שונות ברחבי הארץ שמחפשות דרכים שונות להקים קואופרטיבים במגוון תחומים וסוגים."

הקואופרטיב הוותיק ביותר שמלווה על ידי המרכז הוא המכולת השיתופית "העגלה", שהוקם כבר לפני כעשור על ידי חברים מדרור ישראל ותושבים במצפה רמון, במטרה להוזיל באופן משמעותי את יוקר המחיה בעיר. השנה, גדל הקואופרטיב והגיע לשיא של מאה משקי בית החברים בו. לאחרונה פנתה אליו גם קבוצת אנשים שמחפשים להרחיב את התחומים שבהם יוכלו לאגד צרכים משותפים בתחום הדיור, החזקת הבניין, וגם הרכב, באופנים שמפחיתים ניצול ביחס לחברה הסובבת ומעמיקים את השיתוף בין דיירי הבניין השכנים.

"פניות רבות שהגיעו אלינו השנה הן במיוחד מהעולם של קואפרטיבים של עובדים. אנחנו מזהים הרבה אנשים שנמצאים היום במה שנהוג לכנות 'המעמד הפגיע', שנוצר בשוק העבודה החדש. אנשים שעובדים כעצמאים, או בעבודות מאוד מזדמנות, ומצויים בלא כל ביטחון סוציאלי או תעסוקתי והרבה פעמים גם בלי 'זהות תעסוקתית'. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהדור היותר צעיר יש לו פחות זכויות ותנאים סוציאליים מזה שקדם לו. מודלים קואופרטיביים יכולים להיות חלק מהפתרון", אמרה בר-קמה.

קואופרטיב תרבוש (צלם: אפי שמח)

לדבריה, "המצב הזה מביא לכך שיותר ויותר אנשים מחפשים להקים עסק, שבו מאגדים ביחד מספר אנשים שעוסקים באותו תחום, בין אם מתוך צורך כלכלי, ובין אם מתוך רצון ליצור 'זהות תעסוקתית' אחרת, שאין בה 'עובד' ו'מעביד'. מחפשים, כמו בדוגמה של Sofi, להיות המעסיקים של עצמם, אבל גם לא להיות לבד. לעשות זאת באופן כזה שבו ההחלטות של העסק הן דמוקרטיות, וחברתיות, והעסק לא מסתכם רק בשורת הרווח אלא גם בתחושת המשמעות של העובדים, בתרומה של העסק לסביבה בה הוא פועל".

כך למשל, מלווים בימים אלה במרכז לקואופרציה דרור קבוצות המבקשות לאגד צרכים משותפים של פרילאנסרים, כגון "מרחבי עבודה" משותפים, שיש בהם, לדברי בר-קמה, לא רק מרחב פיזי אלא גם דאגה משותפת לצרכים שמאפיינים את אופי התעסוקה הזה כמו הנהלת חשבונות משותפת, ליווי מקצועי ועוד. קואופרטיב Indycube בבריטניה שמציע לחבריו לצד מרחבי אופן-ספייס וחדרי פגישות לעבודה, גם מערכת חשבוניות ייעוץ משפטי ושיווקי, הוזלה של קווי טלפון ועוד.

"מודל כמו זה של אינדקיוב הוא דוגמה כיצד אפשר להתמודד במשותף ובכוחה של התאגדות עם אתגרים שדור העובדים החדש מתמודד איתם היום בשוק העבודה שנוצר" אמרה בר-קמה, "אנחנו רואים הרבה יוזמות שכאלו בתחום הגרפיקה, התכנות, המחשבים וכו'. בתחומי הטיפול, האמנות והעבודה הסוציאלית, וגם במקצועות שנדחקו בשנים האחרונות לתצורות העסקה פוגעניות ונצלניות כמו שירותי ניקיון ואבטחה, ענף הבנייה, וענף התחבורה – שנדחק לתוך כלכלת האפליקציות שהרבה פעמים היא פוגענית – ועוד. המודל הקואופרטיבי מציע לאוכלוסיות הללו צורה נוספת להתארגן במטרה לדאוג לתנאי עבודתן ולזכויותיהן".

ההרצאה של המרכז לקואופרציה בנושא "מודלים קואופרטיביים מעוררי השראה", צפויה להתקיים במקומות ובמועדים הבאים:

10.7 בחיפה, בר גלים, יונתן 3, בת גלים, 20:00
14.7 ברחובות, מרכז קהילתי חוויות שדרות ח"ן, שדרות ח"ן 31, 20:00
16.7 בתל אביב, פיצה פיפל, מסילת ישרים 92 שכונת שפירא, 20:00
17.7 במצפה רמון, קואופרטיב העגלה מארח בפאב הברך, רחוב הר-בוקר 10, 19:00
17.7 בקריית גת, מרכז הצעירים תנופה קרית גת, שדרות העצמאות 47, 20:00

הכותב חבר בתנועת דרור-ישראל