74 שנים להטלת הפצצות על הירושימה ונגאסקי, הנשק הגרעיני בעולם יוצא מאיזון. בשנה החולפת פרשה ארה"ב מהסכם הפיקוח על טילים גרעיניים, בעוד איראן מגדילה את מאגרי המים הכבדים והאורניום המועשר שלה. בצידה השני של אסיה משפרת קוריאה הצפונית את טיליה הבליסטיים, והודו ופקיסטאן המחזיקות שתיהן בנשק גרעיני עומדות על סף מלחמה בעקבות סיפוחו המלא של חבל קשמיר להודו. אפילו באוסטרליה הנידחת שוקלים התחמשות גרעינית. זה מספר שנים ששעון יום הדין, פרוייקט של 'בטאון מדעני הגרעין' המנסה לאמוד את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית, עומד על 2 דקות לחצות.

סופו של עידן ה-INF

בשישי האחרון פרשה ארצות הברית רשמית מהסכם ה-INF, הסכם הפיקוח על טילים גרעיניים לטווחים בינוניים, בעוד היא מתכוננת לבצע בעוד כמה שבועות שיגור של טיל שיוט לא גרעיני חדש, שתוכנן במיוחד כ"אתגר לרוסיה ביבשת אירופה".

סיום עידן הסכם INF, שנחתם בין ארה"ב לרוסיה ב-1987, מותיר את שתי המעצמות עם הסכם אחד ויחיד בנושא נשק גרעיני – הסכם New START לפיקוחעל מאגרי נשק גרעיני ואמצעי השיגור שלו, שנחתם ב-2012. אם לא יחודש הסכם START עד שנת 2021, לא יהיו עוד בידי שתי המעצמות הגדולות כל מגבלות על מאגרי נשק גרעיני וטילים גרעיניים.

איראן בדרך לנשק גרעיני

יו"ר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, בהרוז קאמלוואנדי, אמר ביום שני השבוע כי במסגרת הפחתת מחויבויותיה של ארצו להסכם הגרעין עם ארה"ב, איראן הגדילה את מאגרי המים הכבדים והאורניום המועשר שברשותה. על פי טענותיו של קאמלוואנדי, איראן מחזיקה כעת ב-130 טונות של מים כבדים, ובלמעלה מ-300 קילוגרמים של אוראניום מועשר, כמות המהווה הפרה של הסכם הגרעין עליו חתמה איראן עם המעצמות.

השוואת תמונות לוויין מאתר ההעשרה פורדו בין 2016 ל-2018. ניתוח מודיעיני שבוצע ע"י חברת ISI – ImageSat International ) http://www.imagesatintl.com/)

קוריאה הצפונית ממשיכה להתחמש

ביום שני השבוע דיווח צבא קוריאה הצפונית על ביצוע של ניסוי טילים נוסף, הרביעי בשבועיים האחרונים, במסגרתו נורו שני טילים לעבר הים המפריד בינה לבין יפן. הממשל בארה"ב הודיע כי הוא עוקב אחרי פעולותיה של קוריאה הצפונית בשיתוף פעולה עם קוריאה הדרומית ויפן. בשישי האחרון טענה ממשלת קוריאה הדרומית כי במסגרת ניסוי הטילים שביצעה קוריאה הצפונית, שיגר הצבא הצפון קוריאני טיל בליסטי קצר טווח מדגם חדש.

מוקדם יותר פורסם כי דו"ח סודי שהוגש למועצת הביטחון של האו"ם, ונחשף על ידי סוכנות הידיעות רויטרס, חושף שקוריאה הצפונית ממשיכה להתחמש בנשק להשמדה המונית, וזאת למרות מאמציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להניאה מכך. על פי הדו"ח, קוריאה הצפונית אמנם לא ביצעה ניסויים בטילים בין-יבשתיים או בנשק גרעיני מאז 2017, אך ממשיכה לפתח תכניות אלה יחד עם תכניות נוספות לייצור נשק להשמדה המונית.

המתיחות בין הודו לפקיסטן מחמירה

ממשלת הודו ביטלה אתמול (שני) את המעמד המיוחד של חבל קשמיר, בצעד המשמעותי ביותר כלפי האזור שבמחלוקת בין הודו לפקיסטן מזה 70 שנה. כששתי המדינות שמסוכסכות ביניהן על חבל הארץ הזה מחזיקות בנשק גרעיני, מדובר בצעד מעורר דאגה.

שר הפנים ההודי אמיט שאה אמר בפרלמנט כי הממשלה הפדרלית תבטל את הסעיף בחוקה המעניק מעמד מיוחד לחבל ומאפשר לו לקבוע חוקים משלו. "החוקה כולה תיושם במדינת ג'אמו וקשמיר", אמר שאה בפני הפרלמנט. נשיא הודו נרנדרה מודי אישר את השינויים שביצעה הממשלה, שכוללים גם את ביטול האיסור על תושבים משאר המדינות בהודו לרכוש קרקעות בחבל. פקיסטן גינתה בחריפות את החלטת הודו לבטל את המעמד המיוחד של החלק ההודי של חבל קשמיר, הנתון במחלוקת בין שתי המעצמות הגרעיניות.

ניסוי בטילים לטווח ארוך של צבא קוריאה הצפונית, אפריל 2019 (AP Photo/Ahn Young-joon)

גם אוסטרליה רוצה

בעבר האמינו האוסטרלים שאפילו מלחמה גרעינית בין הסובייטים לארה"ב לא תגיע אליהם. אבל עכשיו, כשסין מתפשטת לאוקיינוס ועל תמיכה מטראמפ קשה לסמוך, יועצים בכירים מציעים לשנות את האסטרטגיה הצבאית: "באסיה של ימינו הוויתור על נשק גרעיני עלול להיות יקר מבעבר. מספיק איום וניאלץ להיכנע", אמר לסוכנות הידיעות AFP יו ווייט, יועץ לשעבר לראשי ממשלה ופרופסור במרכז ללימודי אסטרטגיה וביטחון באוניברסיטה הלאומית האוסטרלית בקנברה.

איך לעזאזל הגענו למצב הזה? 

בבוקר ה-6 באוגוסט 1945 הנחית מטוס של חיל האוויר האמריקני פצצת אורניום על העיר היפנית הירושימה. "גלי האש, ההדף, החום והקרינה ששטפו את העיר במהירות מאות קילומטר בשעה הרסו כ-60% משטח העיר", כתב על כך חוקר הנשק הגרעיני אבנר כהן בספרו 'העידן הגרעיני כהיסטוריה מוסרית'. "עצמת הפיצוץ הייתה כ-15 אלף ט.נ.ט., פצצה "קטנה" יחסית במונחים של היום. מבין 300 אלף תושביה של הירושימה, נהרגו כ-70 אלף במקום, ומספר דומה של אנשים נפגע. בשבועות, בחודשים ובשנים שלאחר הטלת הפצצה ימותו אלפים נוספים מבין הנפגעים". שלושה ימים לאחר מכן הוטלה פצצת פלוטוניום על עיר יפנית אחרת – נגסאקי.

לאחר ה'הצלחה' של פצצות הביקוע הגרעיני של האורניום והפלוטוניום בהירושימה ונגסאקי, הוקמו בארה"ב 'פסי יצור' לפצצות נוספות. בשנת 1948 כבר החזיקה ארה"ב בארסנל גרעיני של כ-50 פצצות. באותה העת החלה גם ברה"מ לפתח נשק גרעיני. את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ערכה ברה"מ ב-1949. ב-1952 ערכה ארצות הברית את הניסוי הראשון בפצצת ביקוע גרעין המימן. עוצמת ההרס והחורבן של פצצת המימן הראשונה, הייתה גדולה פי 700 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, והגיעה ל-10.4 מגהטון TNT. הפצצה, אשר מפאת ממדיה לא הייתה ניתנת להטלה ממטוס, אוכסנה בהאנגר גדול באחד האיים שבאיי מרשל באוקיינוס השקט. לאחר הוכחת ההיתכנות של פצצת המימן, המשיך הצוות בפיתוח במטרה להקטין את ממדי הפצצה, כך שניתן יהיה להובילה במטוס. ב-12 באוגוסט 1953 פוצצה ברית המועצות פצצת מימן משלה, בעוצמה של 400 קילוטון.

הפטריות הגרעיניות לאחר ההפצות בהירושימה ונגסאקי (צילום: Binksternet/ wikimedia)

אשליית שקט או עידן קץ האנושות?

במחצית השנייה של שנות ה-50, כעשור לאחר הופעת הנשק הגרעיני, צעדה האנושות לעידן חדש: ארה"ב וברה"מ פיתחו ראשי נפץ גרעיניים שניתן לשגרם באמצעות טילי קרקע-קרקע, להטילם ממטוסים ואף לשגרם מצוללות. נשיא ארה"ב דוויט (אייק) אייזנהאואר הכריז: "האנושות הגיעה עתה, לראשונה בתולדותיה, ליכולת להביא לקִצָּה שלה." הנקודה ממנה מאגרי הנשק הגרעיני מכילים מספיק עוצמת הרס על מנת להביא לחורבן כל החיים על פני כדור הארץ מכונה נקודת ה-Overkill. הדוקטרינה הביטחונית שגובשה לצורך כינון מאזן האימה בין הגוש המזרחי לגוש המערבי, בפרט לאחר משבר הטילים בקובה, זכתה לכינוי M.A.D –Mutual Assured Destruction – השמדה הדדית מובטחת. באמתחתו של כל אחד מהצדדים יש די נשק להבטיח מכה שנייה שתשמיד את הצד שכנגד, במידה שינחית את המכה הראשונה. כך מובטח, כביכול, שלום העולם, באמצעות צלה המאיים של ההשמדה המוחלטת. אך למעשה, למרות אשליית השקט, המלחמות הקונבנציונליות לא פסו אלא הועתקו לחלקים הפריפריאליים של הגלובוס, שם שכנו הרחק מעיניהם של אזרחי העולם השבע, לצד תופעות כמו רצח עם, רעב המוני ועוני מחפיר.

בשנת 1952 הרכיבה הממלכה המאוחדת (בריטניה) את הנשק הגרעיני הראשון שלה, וכעשור לאחר מכן גם צרפת הצליחה לפתח את נשק גרעיני משלה. בשנת 1964 הצטרפה סין למעצמות הגרעיניות, מועדון שלפני כן היו בו רק ארבעת המעצמות שניצחו יחד את מלחמת העולם השנייה, האימפריות החזקות, העשירות והגדולות בעולם – בריטניה וצרפת שנחשבו לאימפריות החזקות ביותר עד מלחמת העולם הראשונה, וארה"ב וברה"מ שנחשבו לחזקות ביותר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הצטרפותה למועדון היוקרתי סימנה את מקומה המרכזי של סין בסדר העולמי החדש. אולם, בניגוד לשתי המעצמות הגדולות ארה"ב וברה"מ, בריטניה, צרפת וסין פיתחו 'רק' עשרות עד מאות ראשי נפץ גרעיניים ולקח להן עוד עשרות שנים להגיע ליכולות השיגור וההטלה מהאוויר, היבשה והים כפי שהרוסים והאמריקאים הצליחו כבר בשנות החמישים וביתר שאת בשנות השישים.

פרישת הנשק הגרעיני בעולם, 2019 (גרפיקה: אידאה)

את הפיצוץ האטומי הגדול ביותר בהיסטוריה עשו הרוסים בעזרת פצצת מימן שנקראה "פצצת הצאר". הפצצה יצרה פיצוץ בעוצמה של כ-50 מגהטון (פי כ-3,300 מעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה). הניסוי נערך ב-30 באוקטובר 1961 בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני. ההדף הורגש באי דיקסון, המרוחק כ-700 ק"מ משם. מעוצמת הפיצוץ, הקיף גל ההדף שלוש פעמים את כדור הארץ. בין שנות ה-60 לשנות ה-90 הגיע לשיאו מרוץ החימוש הגרעיני כאשר לארה"ב ולברה"מ היו עשרות אלפי ראשי נפץ גרעיניים. ארה"ב ייצרה בשנים האלה כ-70,000 פצצות אטום, כאשר בשנת 1966 הגיעה לשיא החימוש עם 31,175 פצצות המוכנות לשימוש, וברה"מ ייצרה כ-55,000 פצצות כאשר ב-1986 החזיקה 45,000 פצצות אטום המוכנות לשימוש. אולם לאחר פירוק ברה"מ הואץ תהליך פירוז גרעיני שהחל בשנות ה-80, ובו פירקו רוסיה וארה"ב אלפי ראשי נפץ גרעיניים. כיום כל אחת מהן מחזיקה בפחות מ-7,000 ראשי נפץ מתוכם פחות מ-2,000 חמושים.

תקופת ההאטה

לקראת סוף שנות השישים פתחו המדינות הגרעיניות במהלך להאטת מירוץ החימוש שהתהווה בעולם, ונסיון לבלום מדינות נוספות מלהצטרף אליו. ב-1 ביולי 1968 חתמו מרבית מדינות האו"ם על "האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני" או בקיצור ה-NPT (Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons). על פי האמנה, חמשת המעצמות הגרעיניות – שהן גם החברות הקבועות, ובעלות זכות וטו, במועצת הביטחון המהווה סוג של ממשלה של האו"ם – התחייבו שלא להשתמש בנשק גרעיני כנגד מדינות שאין ברשותן נשק גרעיני, זולת תגובה להתקפה גרעינית, או התקפה קונבנציונלית בשיתוף פעולה עם מעצמה גרעינית. ההתחייבות הזו לא כלולה באמנה ופרטיה המלאים מעולם לא נחשפו, עם זאת היא עומדת איתנה ושרירה עד היום. על פי האמנה הסכימו חמש המעצמות הגרעיניות שלא להעביר "כלי נשק גרעיניים או מתקנים גרעיניים נפיצים אחרים" וכן "לא לסייע, לעודד, או לגרום, בשום אופן" למדינה שאיננה מצוידת בנשק גרעיני לרכוש נשק גרעיני". על פי האמנה יפן וגרמניה הן שתי מדינות במצב מיוחד והותר להן להחזיק חומרים מועשרים אשר ניתן להרכיב מהם פצצות גרעיניות אך אסור להן להחזיק בנשק גרעיני. מעמד זה נקרא "מדינות סף-גרעיניות" ועיקר משמעותו היא כי במידה של מלחמה גרעינית בה "ישברו הכלים" המדינות האלה יוכלו להיות מעצמות גרעיניות תוך זמן קצר מאוד.

שמונה שנים של מירוץ חימוש גרעיני (גרפיקה: אידאה)

בתקופת החתימה על ה-NPT נפוצו ידיעות על כך שישראל מפתחת או פיתחה נשק גרעיני בסיוע צרפתי. ישראל שומרת מאז על מדיניות העמימות לפיה המחויבות המוצהרת היחידה שלה היא כי "לא נהיה הראשונים להשתמש בנשק גרעיני במזרח התיכון". ישראל איננה חתומה על ה-NPT ולפי פרסומים זרים היא מחזיקה כ-80 ראשי נפץ גרעיניים. הודו, שגם היא איננה חתומה על ה-NPT ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה, ששם הקוד שלו היה "בודהה מחייך" במאי 1974.

במהלך שנות השמונים ניסתה גם דרום אפריקה לפתח נשק גרעיני אולם בעקבות לחץ בינלאומי היא זנחה את תכנית הגרעין וחתמה על ה-NPT ב-1991. פקיסטן סרבה להצטרף ל-NPT בטענה שאם הודו תפתח נשק גרעיני אז גם היא תאלץ לפתח נשק כזה כדי להגן על עצמה ואכן בשנת 1998 ערכה פקיסטן ניסוי מוצלח בנשק גרעיני. תכנית הגרעין של לוב התקדמה מעט מאוד לפני שסוכנים לוביים הסגירו את המידע אודותיה לבריטניה ודרכה לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' וו בוש. לאחר שתכנית הגרעין הלובית נחשפה, הסכים שליטה מועמר קדאפי לוותר על האופציה הגרעינית, ולוב נותרה חתומה על ה-NPT.

קוריאה הצפונית עזבה את ה-NPT ב-2003 והכריזה על החזקת נשק גרעיני כבר ב-2006. מומחים רבים הטילו ספק באמינות הצהרותיה, אך לפני כשנתיים ערכה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני שנחשב לאשרור היותה מעצמה גרעינית. בהערכת מצב של סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני מיולי 2017 שהודלפה לוושינגטון פוסט, נטען כי לצבא הצפון קוריאני יש 60-30 ראשי נפץ גרעיניים. בנוסף, לפי הדו"ח הצבא הצפון קוריאני פיתח ראשי נפץ גרעיניים קטנים מספיק כדי להתאים לטילים הבליסטיים שברשות הצבא. נכון להיום רק חמש מדינות באו"ם לא חתומות על ה-NPT: הודו, פקיסטן וישראל שלא חתמו מלכתחילה, קוריאה הצפונית – שחתמה ועזבה, וסודן הדרומית – המדינה החדשה בעולם, שלא ידוע על זיקה שלה להקמת כור גרעיני.

עם זאת, חתימה על אמנת ה-NPT לא עצרה מדינות מסוימות מנסיונות לפתח יכולת גרעינית. במקרה של סוריה ועיראק, מה שבלם אותן הוא חיל האוויר הישראלי: שתיהן ניסו לפתח נשק גרעיני החל משנות השמונים, אף על פי ששתיהן חתומות על ה-NPT. הנסיונות האלה נבלמו בהפצצות של חיל האוויר הישראלי, בטרם הכורים הפכו למבצעיים: הכור העיראקי, שהוקם בסמוך לבגדד, הופצץ במבצע 'תמוז' שנערך בערב חג השבועות, ה-7 ביוני 1981. הכור הסורי במחוז דיר א-זור על גדת נהר הפרת, הופצץ במבצע "מחוץ לקופסא" שנערך ב-6 בספטמבר 2007. אלו שני הכורים הגרעיניים היחידים בעולם שהופצצו, וסוריה ועיראק הן שתי המדינות היחידות שנמנע מהן לפתח נשק גרעיני בדרך זו.

מדינה נוספת שחתימתה על האמנה לא הפריעה לה להתאמץ להשיג נשק גרעיני כבר בשנות השמונים היא איראן, אולם מאמציה לא נשאו פרי עד ראשית המאה ה-21. בשנת 2003 הכריזה סבא"א, סוכנות האו"ם האמונה על פיקוח על אנרגיה גרעינית בהתאם ל-NPT) כי איראן מפירה את התנאים של ה-NPT עליה היא חתומה. בשנת 2006 הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות ראשונות על איראן בשל הפרת אמנת ה-NPT. בעשור הבא, עד חתימת הסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות, המשיכה איראן בסתר בפיתוח תכנית הגרעין שלה כאשר עיקר מאמציה מופנים להעשרת אורניום לדרגה גבוהה, ופיתוח טילים בליסטיים שיוכלו לשאת ראש נפץ גרעיני.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: סוכנות AP).

ב-2015, בעקבות הסכם עם המעצמות, השהתה איראן את תכנית הגרעין שלה בתמורה להסרת הסנקציות עליה. אולם כעת, לאחר שארה"ב החזירה את הסנקציות על איראן ואף הוסיפה סנקציות נוספות על משמרות המהפכה ועל בכירים במשטר האיראני וחיזבאללה, איראן הגדילה את כמות האורניום המועשר שלה מעבר למה שהותר לה בהסכם וזאת כאיום ממשי לכך שביכולתה לפתח נשק גרעיני.

"החלשות המחויבויות לפרוק הנשק הגרעיני"

"ברחבי העולם בימינו אנו חוזים בעליית גל חדש של לאומנות המרוכזת בעצמה, בהגברת המתחים הפוליטיים בין הלאומים ובהיחלשות המחויבויות לפירוק הנשק הגרעיני" כך אמר ראש עיריית הירושימה קאזומי מאטסוי, בטקס השנתי שנערך לזכר קרבנות ההפצצה הגרעינית. מאטסוי שצוטט בעיתון 'טיים' הלונדוני קרא למנהיגי העולם לבקר בהירושימה ולהיווכח בנזק האדיר שהפצצה גרעינית יוצרת וציין כי לא מדובר אך ורק בהיסטוריה אלא בעיצוב עתיד האנושות.

פארק השלום בהירושימה. צילום: אמיר גד