חוסר ההסכמה בין משרד החינוך לארגוני המורים וההורים לגבי יישום הרפורמה בחינוך המיוחד הגיע לכדי פיצוץ. הסתדרות המורים הכריזה היום (רביעי) על סכסוך עבודה שמעמיד בסימן שאלה את פתיחת שנת הלימודים הקרובה כסדרה. הרפורמה לחינוך מיוחד שנבנתה בשנים האחרונות, והחלה להיות מיושמת בתוכנית פיילוט במחוז צפון כבר בשנה האחרונה, אמורה להגדיל באופן ניכר את מערך החינוך המשלב בבתי הספר בכל רחבי הארץ כדי לצמצם את כמות התלמידים המכוונים לחינוך המיוחד, כמקובל בארצות אירופה וארה"ב.

"נוכח התעלמות משרד החינוך מדרישות הסתדרות המורים, הוגש היום סכסוך עבודה בנושא הרפורמה בחינוך המיוחד", נמסר מהסתדרות המורים שציינה שאין היערכות ראויה בבתי הספר ובגני הילדים לרפורמה. "לא ניתן יד לדבר הזה, לעובדי ההוראה ולתלמידים מגיע יחס ראוי ותנאים הולמים. ככל שאנחנו מתקרבים לפתיחת שנת הלימודים, ככה אנחנו מבינים כמה כאוס הולך להיות במערכת", מסרה יפה בן-דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. "אני באה מהשטח ורואה את המצב. אי-אפשר לצפות מעובדי הוראה שלמדו ארבע שנים חינוך רגיל ולא התמקצעו בנושא, לעבור קורס מזורז שיהפוך אותם מוכשרים בחינוך מיוחד", הוסיפה.

הפגנת הורים שילדיהם בחינוך המיוחד. ארכיון (דוד טברסקי)

לפני שבוע בהתכנסות מיוחדת של ועדת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, בן דוד, ביחד עם מספר נוכחים בוועדה וביניהם מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר וראשי רשויות שהעבירו ביקורת קשה על אופן יישום הרפורמה בחינוך המיוחד. בעוד בקרב כל הנוכחים שררה הסכמה על כך שמדובר במהלך בעל ערך רב המצביע על שינוי כיוון חיובי של המשרד באופן פעולת מערכת החינוך לגבי תלמידי החינוך המיוחד, הסכימו כולם כי היישום, שרבים טענו שהוא חפוז מדי, לוקה בחסר בעיקר בגלל חוסר בתקצוב כוח אדם טיפולי וגרעון בהכשרת הסגל החינוכי.

המתנגדים ליישום ציינו שכיום חסרים למעלה מ-500 מורים בתחומים הפרא-רפואיים וביניהם קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, יועצות ופסיכולוגים, שבלעדיהם לא ניתן ליישם, לדעת הסתדרות המורים, תוכניות שילוב. עוד טענו בהסתדרות המורים שמשרד החינוך מכיר את הטענות זה זמן אך הוא לא ישב עם ההסתדרות לשוחח עליהן, ולכן הוכרז סכסוך העבודה. "כבר היום ישנו מחסור אדיר", ציינה בן דוד והוסיפה כי "יש צורך לתמרץ הכשרה והשקעה במורים בשביל שילוב. אנחנו בעד שילוב, אבל שילוב שלא יזיק ויכביד על המערכת. להביא עובדים ולהגיד להם שזה המצב זה לא הדרכה, שלושים שעות הכשרה זו לא הדרכה. אי-אפשר לצפות מעובדי הוראה שלמדו ארבע שנים חינוך רגיל ולא התמקצעו בנושא, לעבור קורס מזורז".

יפה בן דוד (צילום באדיבות הסתדרות המורים).

ביולי 2018 אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק חינוך מיוחד וזאת לאחר התייצבות של חזית רחבה של מתנגדים לתיקון – מארגוני ההורים לילדים על קשת המוגבלויות, דרך ארגוני המורים ועד למומחים לחינוך – הטוענים שהחוק פוגע בכל מערך שילוב הילדים על קשת המוגבלויות בחינוך הרגיל ובפועל אינו מקדם אף מהלך משמעותי לקידום החינוך המשלב. במסגרת התיקון בוטלו ועדות ההשמה הפועלות ברשויות והחליפו אותן וועדות אפיון וזכאות שנותנות מרחב בחירה רחב יותר להורים לגבי אופי החינוך הרצוי לילדיהם.

משרד החינוך טען שהוא הקצה מיליארד שקלים לבינוי של מעל ל-1,000 כיתות לימוד, על פני ארבע שנים, ועוד כ-300 מיליון בשנה עבור טיפולים פרא-רפואיים, הכשרה וליווי מורים, יצירת מרחבים טיפוליים ועוד, אך במקביל לכך ציין שחסרים לו עוד 900 מיליון שקלים כדי להשוות את התקציב של הילדים המשולבים בחינוך הרגיל לילדים במסגרות חינוך מיוחדות. בינתיים במהלך השנה הסתדרות המורים וכן מספר מוסדות הכשרה ציינו שהשטח, קרי בתי הספר והמכללות להוראה, כלל לא ערוך להכשרה וקליטה של עובדי הוראה ומטפלים הנדרשים ליישום הרפורמה. בין היתר הסתדרות המורים קיבלה פנייה ממספר עובדות במחוז צפון על כך שעומס העבודה בעקבות הרפורמה הגיע למימדים לא סבירים ואף נשקלה הכרזה על עיצומים.​

יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אייל בן יהודה באום, התייחס למצב ומסר כי "כעת ברור שמשרד החינוך מקבל ציון נכשל בהיערכותו לפתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד. חסר של מאות מיליוני שקלים מעמיד בסכנה את פתיחת השנה".

הנהגת ההורים הארצית קראה לראש הממשלה "להיכנס מייד לעובי הקורה ולפתור יחד עם משרדי החינוך, האוצר והבריאות את סוגיית התקציב החסר לחינוך המיוחד". בהודעת הארגון נמסר כי "חוזקה וחוסנה של חברה נבחנים בראש ובראשונה באנושיותה, יחסה לזולת, ערבות הדדית ורעות" וכי הנהגת ההורים הארצית לא תאפשר פגיעה נוספת בילדי החינוך המיוחד ולא תאפשר לחסוך על גבם.