משרד התקשורת פרסם אתמול (ראשון) סיכום חציון ראשון של שנת 2019. בשנתיים האחרונות הציג משרד התקשורת רקורד בלתי מרשים בעליל, כאשר בשנת 2017 הושגו רק רבע מהיעדים שהמשרד הציב לעצמו, וב-2018 המצב לא השתפר בהרבה. החקירות בתיק 4,000 פגעו בעבודת המשרד, ולמרות שמאז התחלפו מנכ"ל, שר ובכירים נוספים מונו לתפקידם, המצב לא נראה שונה בהרבה.
כעת מנסים לספר במשרד על הישגים, כאשר ההישג הבולט היא ירידה בימי ההמתנה למתן אישורי יבוא על ציוד אלחוטי – תחום שפוגע בלא מעט ישראלים המנסים לייבא לארץ נתב רשת, רחפן, מכונית עם שלט או ציוד אחר. לפי המשרד, ההמתנה התקצרה לכשלושה ימים לקבלת אישור מיוחד ביחס לכ-11 ימים בסוף 2018 וכ-3.2 ימים לקבלת אישור התאמה אל מול כ-7.3 ימים בסוף השנה שעברה.
ספר תכניות העבודה הממשלתי מפרט עשרות יעדים של המשרד, כאשר הדו"ח מציג חמישה בלבד. בסיכום החציון המשרד מסביר כי במצב ממשלת מעבר יש קושי לקדם רגולציה המחייבת תיקוני חקיקה, אך עדיין לא מתייחס לעשרות יעדים מתכנית העבודה שלא מחייבים תיקון חקיקה.
עם זאת, את המצב הקשה של שוק הסלולר, בו מתקיימת תחרות חריפה מאוד במחירים, ורק חברה חסרת רשת כמו גולן טלקום מצליחה להגיע לרווחיות, ניתן לתקן באמצעות אכיפה לא מתפשרת של החוקים והתקנות הקיימים.
מה עוד ניסה המשרד להציג כהישג?
לטענת המשרד, החציון הראשון של 2019 עמד בסימן המשך פיתוח התשתיות רחבות-הפס בישראל, עם הגעה לנגישות של כ-20% ממשקי הבית בישראל לתשתית מבוססת סיבים-אופטיים – כל זאת על בסיס סיבים שהניחו פרטנר וסלקום (כעת IBC). המשרד מונע מבזק להשיק את רשת הסיבים שלה, אשר פרוסה כבר בכ-60% ממשקי הבית, בנסיון מתמשך להקטין את כוחה בשוק, למרות שבזק יכולה היתה להפעיל את הרשת כבר לפני שלוש שנים. בעוד המשרד ממוקד בחילוץ המתחרות של בזק מהתמוטטות, אין הוא מקדיש תשומת לב רבה לאינטרס הלאומי הרחב – עיכובים בפיתוח תשתיות תקשורת, משליכות גם על הפריון של החברות העסקיות במשק, ומדרדרות את ישראל בהשוואה לשאר העולם. יתר על כן, לפרטנר ולסלקום אין אף מגבלה מבחינת היקף הפריסה, בשונה מבזק, המחוייבת בפריסה ארצית, הוט – המחוייבת בפריסה מוקטנת, ו-IBC שמחוייבת להגיע ל-40% פריסה תוך 10 שנים. לכן, הפריסה ממוקדת באזורים צפופי אוכלוסין הכדאיים לחברות. מכיוון שמשרד התקשורת לא מאפשר לבזק לשדרג את הטכנולוגיה, האפשרות השניה באיכותה בישראל שאינה סיבים אופטיים, היא רשת הוט, שמציעה גלישה במהירות 500 מגהביט – כמחצית מהמהירות המקסימלית של הסיבים של פרטנר וסלקום. סלקום רכשה את השליטה ב-IBC לאחרונה, תוך שהיא מוכרת לה את רשת הסיבים של עצמה.
החיבור לסיבים בפועל הוא פחות מ-5%, והצגת הנתון על 'נגישות לסיבים' עלולה להטעות. פירושו שחברת התקשורת פרסה סיב אופטי בסמיכות יחסית למשק הבית, ועשויה לבצע את הפריסה הממשית לתוך הבית בזמן קצר יחסית. יעד הנגישות של המשרד יעודכן ל-25% ב-2019, לעומת 20% במקום, בלי להגיד מילה על חיבור אמיתי לסיבים.
המשרד טוען שחברת הדואר משפרת את השירות "תוך עמידה ביעדים שנקבעו", אך לא ציין מה השתפר.
קנסות על סינון תכנים
אתמול הודיע המשרד על שורת עיצומים על חברות התקשורת בגובה מאות אלפי שקלים כל אחת, בגין הפרה של חובת יידוע צרכנים בדבר אפשרותם לקבל כלים למנוע חשיפה לאתרים ותכנים פוגעניים ברשת. המשרד חוזר וקורא לציבור לנצל את זכותו לקבל כלים אלה ללא עלות ולעשות בהם שימוש.
מה קרה בתחום השידורים?
לפי משרד התקשורת, "בתחום השידורים הרב-ערוציים, התקופה התאפיינה בהעמקת התחרות בתחום, כשמעל 22% מהמנויים מקבלים שירות מספק שידורים רב-ערוציים מתחרה שאינו מפעיל." במילים אחרות, חברות HOT, ו-YES, הן היחידות שיש להן רשיון תקשורת ונדרשות להוצאות נכבדות בגינו לרבות השקעה בתוכן מקומי – הן אלו שנשחקות עד כדי כך, שבזק מעריכה את שוויה של YES כאפסי. לעומת זאת, החברות שמשדרות ללא כל רשיון – פרטנר, סלקום, אמזון, נטפליקס, קרטינה TV וכל אחת אחרת – הן חברות שמצליחות להתפתח עם שירות מוזל, שמשודר על גבי האינטרנט.
הבחירה של משרד התקשורת לא לאכוף עליהן הוצאת רשיון תקשורת מנוגדת לכתוב בחוק התקשורת לפיו אין להעניק שירות תקשורת ללא רישיון. כדי להימנע מכך, המשרד בוחר בפרשנות מצומצמת, ועל פניו, מנוגדת לחוק, לפיה מה שמשודר באינטרנט איננו "שירות תקשורת" ובכך הוא נמנע מהצורך לקבוע גבול בין, למשל, שירות מסרים מיידים חינמי כמו whatsapp, לבין פלטפורמות לשידורים רב-ערוציים בתשלום, המתחרים באופן ישיר וגלוי ב-YES וב-HOT. מנגד, המשרד אינו יוזם שינוי של החוק, כך שיתאפשר ל-HOT ול-YES, להתחרות באופן חופשי בשאר ספקי השידורים, שלא נדרשים לרשיון ולכן אין עליהם שום חובה. בחוק הישראלי קיימת חקיקה מפורשת לנושא שידורים לפי דרישה (VOD), אשר מחייבת הוצאת רשיון. למרות זאת, גם YES לא ביקשה ולא קיבלה רשיון שכזה, והיא מספקת שירות VOD ללא רישיון.
מחיר האכפיה הסלקטיבית
מה שהחל כהקלה בעשור הקודם, הפך בעבור YES לקללה כעת, כאשר שפע של ספקי שידורים ללא כל רגולציה שהיא מצד המשרד הולכים ומוחקים את המודל הכלכלי שלה.
