מחזה די תמוה התרחש בשבוע שעבר בשוק הסלולר הישראלי: תוך כדי התרסקות המניות של סלקום ופרטנר בבורסה, הוציא משרד התקשורת הודעה חריגה לתקשורת והצליח לבלום את הנפילות. בהודעה, מסר המשרד כי הקים צוות להתערבות ברגולציה בשוק הסלולר: "הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי". לשון ההודעה זהירה, וממנה ניתן להבין כאילו המצב היום הוא סביר, אך כדי למנוע בעיות בעתיד (הדור ה-5) דרוש ייצוב של השוק.
בראיון לאתר דה-מארקר, הבהיר סמנכ"ל הכלכלה במשרד, עופר רז דרור, את הכוונה שמאחורי ההודעה: "הגענו למסקנה שהתחרות על המחיר בסלולר בשנה האחרונה מוגזמת, עד כדי כך שהתחרות בין השחקנים הפועלים בשוק על השיפורים הטכנולוגיים שאותם אנו רוצים שהם יבצעו – נפגעה באופן חריף. כבר לא מעט זמן, המצב לא מוצא חן בעינינו. חשבנו שהשוק יתקן בעצמו את היעדר שיווי המשקל שראינו – אך הגענו למסקנה שזה לא יקרה. לכן כעת נבחן את הכלים שיש בידינו כדי לייצר שיווי משקל חדש בשוק".
לרז-דרור יש ביקורת על השוק, שאינו "מייצר שיווי משקל" ראוי לפי דעתו, אך מתעלם מההחלטות שקודמיו בתפקיד, והוא עצמו, קיבלו שהובילו להתנהגות זו בשוק, וכאלה שאיידו את הרווחים וגם את השווי הבורסאי של פרטנר וסלקום.
בהמשך הראיון מספר רז על הצעדים שעל הפרק: מתן אישור למיזוג חברה קטנה בחברה גדולה, להכריח "חלק מהשחקנים לממן יותר" את ההשקעה ברשתות הסלולר, לאפשר לחברות לקנוס לקוחות נוטשים.
אולי כדאי לצוות במשרד התקשורת לבחון את סדרת ההקלות העצומות שהעניקו במשרד לחברות הסלולר, ואת ההתפלגות הבלתי שוויונית שלהן, כך שחברות סלולר אמיתיות – פלאפון, הוט מובייל, סלק'ום ופרטנר – מדשדשות, ואילו לגולן טלקום, ללא רשת סלולרית משל עצמה – יש רווחיות נאה, כשגולן ואקספון גוררות את השוק למחירי רצפה כבר זמן רב. אקספון היא חברה פרטית ואינה מפרסמת תוצאות לציבור, אך שתיהן מתקיימות במודל חסר תקדים, כולו בחסות משרד התקשורת – הן אינן "מפעילות וירטואליות", כלומר, חברות שיווק מוזלות של מפעילות סלולריות, אלא חברות שזכו בתדרי סלולר, והיו אמורות לבנות רשת, אך לא עשו זאת. לאחרונה אישר המשרד לגולן להחזיר למשרד חלק מהתדרים בהם זכתה, ובכך לחסוך 20 מליון שקל בכל שנה.
איך משרד התקשורת הפיל את השוק?
משרד התקשורת יצר מבנה תחרותי של שש חברות סלולר, בשוק בו יש שלוש רשתות בלבד. ככל שהעניק המשרד יתרונות מובנים לגולן ואקספון בשוק, נוצר תהליך שבו כל הקלה כללית שהעניק המשרד נוצלה עוד יותר על ידיהן כדי להוריד עוד את המחיר, ולהפיל את החברות הוותיקות.
ההקלות היו רבות והן פגעו ברמת השירות לציבור:
בפברואר 2017 החליט משרד התקשורת להקל ברמת השירות הנדרשת למצב בו רישיונות המפעילים יתוקנו באופן שבו יהיה על המפעילים לעמוד בדרישות כיסוי התואמות למצב הכיסוי הקיים. במקביל, הפריסה של האנטנות ביהודה ושומרון מסובסדת בכספי ציבור, פעילות מוקדי השירות צומצמה מ-13 שעות ביום ל-10, ומספר האנטנות של כלל החברות נמצא בירידה עקבית.
מצב זה גורם להגברת החשיפה לקרינה מהמכשירים עצמם, ולעומס רב יותר ברשתות הקיימות.
בנוסף, המשרד לא מבצע הליכי אכיפה כנגד הפרות רשיון, כאשר החברות סובלות מתקלות רשת למאות אלפי מנויים, אינו אוכף זמני מענה למוקדי השירות, ובאופן כללי יוצר מצב שבו "מי שמשקיע שוקע".
ביצועים מדרדרים בהשוואה עולמית
לפי נתוני אתר ספידטסט, באוקטובר 2018 דורגה ישראל במקום ה-63 בעולם במהירות הגלישה הסלולרית, עם 22 מגה בלבד. ביוני 2019 נרשמה אמנם עלייה קלה ל-24 מגה, עדיין מתחת לממוצע העולמי של 27 מגה, וישראל הדרדרה למקום ה-70 בעולם. על התקרבות למצב במדינות המובילות, בהן גולשים במהירות שבין 50 ל-65 מגה, אין מה לדבר.
כדי לתקן את שוק הסלולר לא חייבים ועדה וצוות מיוחד
המצב האבסורדי של תחרות בלתי מאוזנת, גרם לכך שככל שהמשרד הקל יותר על חבורת הסלולר ברמת השירות, מצבן הכלכלי הוסיף להדרדר. כדי לתקן זאת, אין צורך בצוות מיוחד ובשימועים, מספיק לאכוף את החוקים הקיימים. אם למשל, המשרד יאכוף את זמני המענה במוקדי השירות, כל חברות הסלולר, למעט פלאפון, יצטרכו לגייס טלפנים נוספים כדי לעמוד בדרישות. אם המשרד היה מקפיד על אכיפת הכללים שהוא עצמו עיצב, הרי שלא היה מתיר את הרכיבה של גולן טלקום ואקספון, בהסדר "שיתוף רשתות", על רשת סלקום והיה מחייב אותן להקים רשת עצמאית, או להקים רשת משותפת אמיתית, כפי שעשו הוט מובייל ופרטנר בחברת PHI.
האמירה של ד"ר רז-דרור לגבי מיזוגים ורכישות על מנת לצמצם את התחרות היא אמירה מקוממת. על פניו, מדובר במצב בו בחרה ותיקה נדרשת לשלם כסף על רכישת חברה חדשה, שנהנית ממעמד מועדף בחסות הרגולטור – אותו רגולטור שאמור לשלול לה את הרישיון בגין אי עמידה בכלליו. מדוע שחברות ותיקות יידרשו לשלם כסף על חברה שמצליחה בזכות זה שהיא משחקת לא לפי הכללים?
מבחינה זו, הבעיה אינה תחרות חריפה מדי כפי שניסח רז דרור, אלא תחרות בלתי הוגנת בעליל, של חברות עם רשת אמתית בכאלו שאין להן. אכיפה של הכללים לא הייתה מאפשרת את ההתפרעות שמתקיימת היום בשוק, בכסות של "תחרות". אם לא יתקיים בסיס הגון ושוויוני ברגולציה, גם הקלות של כ-33% בהשקעות הנדרשות לכניסת הדור-5 לא יועילו. רק על בסיס הוגן ואמין ביחס לעתיד, אפשר לצפות שחברות עסקיות יוכלו להשקיע גם בטכנולוגיה עתידית כמו הדור ה-5.
