בשבועות האחרונים הולכים ומתרבים הסימנים להאטה עולמית, ונראה כי שלוש מהכלכלות המובילות בעולם מתקרבות למיתון: ארה"ב שנמצאת במלכוד בין הריבית האפסית ומלחמת הסחר, בריטניה שנמצאת בחוסר ודאות טוטלי על עתידה בצל היעדר ההסכם על הברקזיט, וגרמניה שרשמה צמיחה נמוכה במיוחד. גם ללא משבר כלכלי עולמי, האטה בשלוש כלכלות אלה עלולה לפגוע בייצוא הישראלי. אפשרות זו משמעותית במיוחד על רקע סימני החולשה שמגלה המשק הישראלי, כשעל פי נתונים הלמ"ס האחרונים, לייצוא תפקיד מרכזי בשמירה על צמיחה סבירה. ארה"ב ואירופה הן יעד לכ-50% מהייצוא הישראלי.
סימנים מדאיגים
הנתונים הכלכליים שהתפרסמו לאחרונה בשלושת הכלכלות הגדולות במערב העלו את החשש להאטה כלכלית ואף לכניסה למיתון. על-פי סקר של בנק מריל לינץ' שפורסם החודש, 43% מהמשקיעים הגדולים צופים כי המצב הכלכלי בארה"ב לא יאפשר לבנק המרכזי לחזור להעלות את הריבית בשנה הקרובה, ו-34% מהם צופים מיתון בשנה הקרובה. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, אמרה על נתוני הצמיחה כי "גרמניה נמצאת על סף משבר". הנתונים שפורסמו לאחרונה מראים כי המשק הגרמני סובל ממגמת צמצום מאז תחילת שנת 2019, כתוצאה מהפגיעה ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ואי-הוודאות לגבי הברקזיט.
תגובת שרשרת
הכלכלה העולמית מורכבת ממערכת סבוכה של יחסי סחר, וכמעט כל דבר שקורה גורם לתגובת שרשרת. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בהאטה בכלכלות מהגדולות ביותר בעולם. החששות ממיתון בארה"ב, בריטניה וגרמניה, שעלו לכותרות בשבוע שעבר הן עדיין השערות בשלב הזה, אבל במקרה שהתחזיות הקודרות יתממשו, יהיו לכך השלכות חמורות על הכלכלה העולמית בכלל ועל ישראל בפרט.
כמובן שמדובר בתרחיש שכמעט בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות שלו. מיתון בגרמניה ובריטניה עלול למשוך אחריו גם את שאר מדינות אירופה, שיסבלו מירידה בביקושים. באופן דומה, ירידה בביקושים בארה"ב עלולה להביא לפגיעה בכלכלות נוספות בעולם, ובמקרה הגרוע להוביל למשבר כלכלי עולמי. כל התרחישים הללו עלולים לפגוע באופן קשה הרבה יותר ביצוא הישראלי, וכתוצאה מכך בכלכלה הישראלית.
עם זאת, גם ירידה בביקושים שמוגבלת לשלושת המדינות האלו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית. מדובר בשותפות הסחר הגדולות ביותר של ישראל. ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל בפער גדול, והאטה כלכלית שם עלולה להביא לירידה בביקושים למוצרים ישראליים. גם בריטניה, שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, נמצאת בחוסר ודאות עמוק בנוגע בכלכלה שלה. בסוף אוגוסט בריטניה צפויה לעזוב את האיחוד האירופי, נכון לכרגע ללא הסכם סחר עתידי. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, יפגעו הכלכלות הבריטיות והאירופיות באופן קשה.
ארה"ב
את הורדת הריבית האחרונה של הבנק הפדרלי המרכזי אפשר לתפוס כהודאה בכך שהמשק האמריקאי נמצא במצב גרוע יותר ממה שההנהגה הכלכלית קיוותה שיהיה עשור אחרי המשבר של 2008. על אף נתוני האבטלה הנמוכים, הצמיחה האמריקאית חלשה ובלתי יציבה. ההערכה שהמיתון הבא נמצא מעבר לפינה רווחת בקרב פרשנים כלכליים בארה"ב, וכשהוא יגיע, ישראל תרגיש אותו היטב.
ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, והיקף הסחר איתה גבוה ביותר מפי שתיים משותפת הסחר השנייה בגודלה – סין. בשנת 2016 ייצאה ישראל סחורות לארה"ב בהיקף של כמעט 11 מיליארד דולר, והיקף הייצוא יחד עם שירותים עמד בשנה זו על 16.7 מיליארד דולר. מדובר בכ-27% מהיקף היצוא הכולל של מדינת ישראל. ירידה חדה בביקושים בארה"ב עלולה לפגוע ביצוא הישראלי לשם, שמהווה כמעט שליש מהיצוא הכולל של ישראל. ירידה בביקושים למוצרים ישראלים עלולה לפגוע ברווחיות של החברות המייצאות.
יש לציין שהייצוא הישראלי לארה"ב נמצא במגמת ירידה מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008. בעשור שלפני המשבר צמח היצוא הישראלי לארה"ב בקצב גבוה, אבל בעשור האחרון מגמה זו הפסיקה ואף התהפכה קלות: היקף היצוא לארה"ב ירד מאז שנת 2014 בלא פחות מ-10%.
כיום, ענפי הייצוא המרכזיים של ישראל לארה"ב הם ההיי טק, ייצוא היהלומים וייצור שבבי מחשב ומכשירים אלקטרוניים אחרים. לתעשיות ההיי-טק והיהלומים יש רגישות נמוכה יחסית למיתון. תעשיית היהלומים מסתמכת על ביקושים מצד החלקים העשירים יותר באוכלוסיה, שאמנם עלולים להקטין את הצריכה במקרה של מיתון, אבל הם ייפגעו ממנו פחות משאר האוכלוסיה. גם ההיי טק מונע ברובו על ידי השקעות הון גדולות, שעלולות להאט במקרה של האטה כלכלית בארה"ב, אבל אינן תלויות באופן ישיר ברמות הביקוש. לעומת זאת, ייצור הרכיבים האלקטרוניים עלול להיפגע מירידה בביקושים.
בריטניה וגרמניה
הממשלה הבריטית שהוקמה לפני מספר שבועות מתכוננת לעזוב את האיחוד האירופי בסוף אוקטובר ללא הסכם, אלא אם יושג הסכם חדש שבו ויתורים משמעותיים לבריטניה. ראש ממשלת בריטניה החדש בוריס ג'ונסון אמר שהוא "מאמין שאפשר להגיע להסכם חדש, ובריטניה פועלת לקידום העניין". עם זאת, באיחוד האירופי הבהירו כי ההסכם שהושג עם ממשלת בריטניה היוצאת הוא ההסכם היחיד עליו ידון האיחוד, ולא תתקבל כל פשרה. במידה והצדדים לא יגיעו להבנה, בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם ב-31 באוקטובר.
מדובר בתרחיש אימה לכלכלת יבשת אירופה. לעזיבה ללא הסכם יהיו השלכות מרחיקות לכת על כלכלת בריטניה ואירופה, וייתכן שגם על העולם כולו. המשמעות של תרחיש כזה היא סיום בן לילה של השותפות הבריטית בשוק הפתוח האירופי, וכניסה פתאומית לתוקף של חוקי המסחר של ארגון הסחר העולמי, בהם בריטניה תהיה באותו מעמד חוקי כמו כל מדינה שאין לה שום הסכם סחר עם האיחוד האירופי. על כל תנועת הסחורות בין בריטניה לאיחוד האירופי יוטלו מכסים כבדים, והתנועה החופשית בין בריטניה לאירופה תופסק.
תרחיש כזה ישפיע ישירות על בריטניה, ובעקיפין גם על גרמניה – שהייצוא שלה לבריטניה יפגע. שתי המדינות הן שותפות סחר משמעותיות של ישראל. בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה, והיקף המסחר איתה עומד על כמעט 4 מיליארד דולר, שהיוו כ-10% מהיצוא הישראלי בשנת 2018. היקף המסחר עם גרמניה נמוך מעט יותר, אבל עדיין משמעותי. גרמניה היא שותפת הסחר השישית בגודלה של ישראל, והמסחר איתה עמד על 1.7 מיליארד דולר ב-2018.
הייצוא הישראלי לבריטניה הולך וגדל בשנים האחרונות, בעיקר תודות לענף ייצור התרופות הישראלי. חברת טבע הישראלית השקיעה בשנים האחרונות בהתרחבות בבריטניה, ובשנת 2017 שיעור יצוא התרופות מתוך היצוא לבריטניה עמד על 74%. מלבד תרופות, ישראל גם מייצאת כימיקלים ומוצרי פלסטיק לבריטניה, והחקלאות תופסת מקום קטן באופן מפתיע – רק 3% מתוך היצוא הישראלי. מי שייפגע יותר מכולם ממיתון בבריטניה הם יצרני התרופות הישראליים, שהגדולה מביניהם היא חברת טבע.
היצוא הישראלי לגרמניה הוא מבוזר יותר, ולכן למיתון בגרמניה עשויות להיות השלכות ישירות קשות קצת פחות. ישראל מייצאת לגרמניה מוצרים כימיים, מכונות וציוד, וגם מוצרי גומי ופלסטיק, אבל בשיעור נמוך יחסית. האטה בגרמניה תפגע ביצואנים הישראלים, אבל ברמה נמוכה יותר מארה"ב ובריטניה.
התמונה משתנה מעט כשמסתכלים על האיחוד האירופי כולו. גרמניה ובריטניה (נכון לכרגע) הן הכלכלות הגדולות ביותר באיחוד, וסביר להניח שהאטה כלכלית שם תשפיע לרעה על הכלכלות של כל מדינות האיחוד. האיחוד האירופי הוא היעד לכ-22% מהייצוא הישראלי. לירידה בביקושים באיחוד האירופי עלולות להיות השלכות גרועות ביותר על הייצוא הישראלי ועל המשק הישראלי כולו. בנוסף, תעשיית התיירות הישראלית מתבססת באופן נרחב על מדינות האיחוד – בשנת 2018, כ-43% מהתיירים שנכנסו לישראל הגיעו ממדינות האיחוד האירופי. המשמעות של מיתון במדינות האיחוד תהיה ככל הנראה ירידה במספר התיירים בישראל, ופגיעה גם בענף התיירות.
