עלייה חדה במפלס הים, עלייה בתכיפות של סופות טרופיות והצפות בערי החוף וירידה דרסטית במספר הדגים באוקיינוסים שעלולה לאיים על חייהם, בתיהם, ופרנסתם של מאות מיליוני בני אדם שחיים לצד החוף ברחבי העולם, כך חוזים מדעני האקלים של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC),  הגוף באו"ם האחראי למחקרי אקלים, במחקר חדש שהתפרסם היום (רביעי). את הדו"ח כתבו 100 מדענים מרחבי העולם שסקרו מעל ל-7,000 פרסומים מדעיים.

בדו"ח מציינים החוקרים כי מרבית ההשפעות של ההתחממות לא ניתנות למניעה, אך ניתן למתן את חומרתן אם נצמצם באופן דרסטי את פליטות גזי החממה. כך, לדוגמה, חוזים המדענים כי מפלס פני הים בשל הפשרת קרחונים עלול לעלות בטווח של בין 60 ל-110 ס"מ עד לשנת 2100 אם נמשיך בקצב הפליטות הנוכחי, אולם הפחתת פליטות לטווח התחממות של עד 2 מעלות צלזיוס יכולה למתן את העלייה לרמה של 60-30 ס"מ בלבד. להפרש הדרמטי הזה עשויות להיות השפעות נרחבות על עתיד האנושות, שמיושבת ברובה באזור הקרובים לפני הים ובאיים.

מפעלים מזהמים (צילום: shutterstock)

"הפחתת פליטות גזי החממה תמזער את ההשפעות על המערכות האקולוגיות הימיות שמספקות לנו מזון, תורמות לבריאות שלנו ומעצבות את התרבות שלנו" אמר האנס אוטו-פורטר ראש אחת מקבוצת המחקר, "הפחתת גורמי לחץ נוספים כגון זיהום ים תעזור לחיים הימיים להתמודד טוב יותר עם השינויים בסביבתם, ותבנה אוקיאנוסים עמידים וחסונים יותר."

עוד מזהירים החוקרים כי אירועי מזג אוויר קיצוני, כמו הוריקנים וסופות טרופיות, ייעשו תכופים יותר וחזקים יותר, כפי שניתן לראות כבר כעת עם גל ההוריקנים שתוקף את החוף המזרחי של ארה"ב מדי שנה. בנוסף לכך יתגברו גם אירועי הצפות וגשמים עזים יותר, ואזורים סמוכים לחוף עלולים להיפך לעוינים אם לא יצומצמו פליטות גזי החממה.

המחקר מצטרף לשלל פרסומים של הפאנל מהשנה האחרונה, בהם הזהירו אותנו המדענים משלל ההשלכות על האנושות שעלולות להיווצר אם לא נבלום את ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס  עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. פרסום הדו"חות נתן דחיפת לפעילים סביבתיים וגרם להתעוררות בקרב התנועות הסביבתיות וללחץ על קובעי מדיניות וגורמי ממשל לפעול, כגון שביתת התלמידים שהתקיימה ביום שישי האחרון.

לפי הדו"ח, האוקיינוסים ספגו עד כה כ-90% מכלל החום העודף במערכת האקלימית. ספיגת החום הרב הפכה את הימים שלנו לחמים יותר, חומציים יותר ועם פחות חמצן מומס במים. החוקרים מזהירים כי קצת ספיגת החום עלול להכפיל את עצמו פי שניים עד ארבע אם נפחית את הפליטות, או עד פי שבעה אם לא נפחית. התחממות המים, עליית החומציות והירידה בחמצן עלולים להשפיע קשות על המערכות האקולוגיות, לפגוע באוכלוסיית אלמוגים, דגים וכיוצא מכך גם בעופות ויונקים ימיים. לירידה בכמות הדגה תהיה גם השפעה על הביטחון התזונתי של אוכלוסיות בני אדם התלויות בדגים למזון.

דבר נוסף ממנו מזהירים החוקרים הוא התכת אזורי קפאת-עד בחוגים הארקטיים והאנטרקטיים. אזורי קפאת העד במקומות כגון סיביר ואלסקה הנמצאים במצב של קיפאון תמידי מצויים עקב ההתחממות הגלובלית בתהליך של הפשרה. החוקרים מזהירים כי הפשרה של אדמות אלה, האוצרות בקרבן כמויות פחמן אדירות, עלולה לשחרר פחמן עודף לאטמוספרה ובכך להחמיר את משבר האקלים.

מלבד אלו המתגוררים בקרבת החופים ובאיים הקטנים, המונים כ-750 מיליון בני אדם, מזהירים החוקרים כי 670 מיליון בני אדם נוספים החיים בקרבת הרים גבוהים כגון האנדים וההימלאיה יושפעו גם הם מהפשרת הפסגות הקפואות של ההרים, והדבר עלול לגרום להתגברות מפולות בוץ ושלגים, ולפגוע ביציבות אספקת המים באזורים הללו.

"הים הפתוח, האזור הארקטי, אנטרקטיקה וההרים הגבוהים נדמים רחוקים מאד לרוב בני האדם" אמר היוסונג לי יו"ר ה-IPCC במסיבת העיתונאים עם פרסום הדו"ח, "אבל אנחנו תלויים בהם ומושפעים מהם באופן ישיר ועקיף בדרכים רבות- ממזג האוויר, דרך המים והמזון שלנו, עד האנרגיה המסחר והתחבורה, תיירות בריאות רווחה תרבות ועבור הזהות שלנו."