המאבק על "הזכות לתקן" בארה"ב הולך ומתחמם, בעקבות מנהגם של יצרני ציוד אלקטרוני להקשות על תיקונו בידי טכנאים עצמאיים, באמצעות אי-אספקת חלפים ומידע ואף בעזרת עדכוני תוכנה שמשביתים מכשירים שתוקנו עצמאית. חלק מהיצרניות מהנדסות מכשירים בכוונה כך שלא ישתלם לתקן אותם, אלא לקנות חדשים. שימוע ציבורי להצעת חוק בבוסטון עשוי להיות המפתח, בהמשך לחקיקה משנת 2012, שאילצה את תעשיית הרכב לחלוק מידע וחלפים עם מוסכים עצמאיים.
30 דוברים השתתפו בשימוע הציבורי שערכה הוועדה להגנת הצרכנים ורישוי מקצועי של מסצ'וסטס שבבוסטון בחודש שעבר. הדיון נגע לטיוטת הצעת חוק בנוגע ל"זכות הדיגיטלית לתיקון" שאמורה לחייב יצרנים לספק מפרטים טכניים, חלפים וטכנאים עצמאיים ולמנוע שימוש במנעולי תוכנה שמשביתים חלקים או אף את כל המכשיר, אם תוקן לא באמצעות היצרן עצמו או מי שהוסמך לכך על-ידיו. כך מונעים יצרני האלקטרוניקה מהציבור לממש את הזכות לתקן מכשיר, במקום לרכוש חדש ולהשליך את הישן.
הצעות חוק דומות נדונו השנה כבר ב-19 מדינות בארה"ב, אך אף אחת מהן לא אושרה – עובדה שנוצלה היטב על-ידי לוביסטים מטעם יצרני האלקטרוניקה, כנימוק נגד הבאת החוק להצבעה. עם זאת, להצעת החוק יש תמיכה פוליטית בשתי המפלגות בארה"ב והוא עשוי לשחזר את התקדים משנת 2012, בו הצעה דומה בתחומי הרכב, אילצה יצרניות לספק מידע למכונאי רכב עצמאיים, כמו גם נגישות לחלפים. בעקבות אישור החוק ב-2012, היצרנים יישמו את החוק למעשה בכל רחבי ארה"ב.
כסף והררי אשפה – סיבה ותוצאה
יצרני מכשירים אלקטרוניים מרוויחים כסף בעת מכירת מכשיר, אך נדרשים לספק אחריות ושירותי תיקון בהמשך – וזאת ללא תשלום בתקופת האחריות. בפניהם עומדות כיום מספר אפשרויות חוקיות כדי להשפיע על צרכנים לבחור ברכישת מכשיר חדש במקום לתקן את הישן. למדיניות זו יש השלכות עצומות על היקף האשפה האלקטרונית שנוצרת בעיקר בארצות השפע, ונשלחת ברובה להטמנה במדינות עולם שלישי. היצרנים יכולים להציע תיקונים במחיר יקר ולא משתלם, למנוע מידע וגישה לחלפים מהלקוחות ומטכנאים עצמאיים ולשלב במכשיר רכיבי תוכנה שמשביתים את חלקו או כולו, אם תוקן באופן עצמאי.
גישה זו מכניסה לקופות היצרנים בכסף רב. היחידים שעומדים בדרכם הם בעלי מלאכה, בדרך כלל בעלי עסקים קטנים, שיודעים כיצד לתקן מכשירים, כולל אלו שיצרנים מגדירים כ"בלתי ניתנים לתיקון".
כדי להתגבר על כך, טכנאים נאלצים ללקט חלפים מספקים בלתי מורשים, לעקור רכיבים תקינים ממכשירים מקולקלים, להשיג בדרכים מפוקפקות תרשימים טכניים שהיצרנים לא מוכנים לספק, או אף פועלים אקטיבית כדי להסירם מרשת האינטרנט. מצב זה יכול להשתנות אם תתקבל הצעת החוק לגבי "הזכות לתקן" במכשירים אלקטרוניים.
"פתרון שצריך להמציא לו בעיה"
אתר IFIXIT מתמחה בדירוג מכשירים אלקטרוניים לפי מידת היותם ברי תיקון. האתר מתפרנס מהדרכות לתיקונים ביתיים וממכירת כלי עבודה המתאימים לתיקוני אלקטרוניקה. על-פי דיווח באתר, בשימוע טענו מספר לוביסטים מטעם ארגונים משותפים של יצרנים.
נציגת יצרני המכשירים הביתיים אמרה כי ללקוחות מגיע חופש בחירה היכן וכיצד לתקן, אך לטכנאים לא מגיע חופש ל"קניין הרוחני של היצרנים" – כלומר לתרשימים הטכניים שמסבירים את אופן פעולתם. נציגת תעשיות החימום והקירור טענה כי ללא תיקון ראוי, מכשירי חימום וקירור יבזבזו חשמל, אך לא סיפקה הסבר לתופעה היפותטית זו. נציגת יצרני המכשור הנייד אמרה כי כבר היום יש לציבור מספיק אפשרויות לתיקון וכי מסירת מידע לטכנאים תחשוף את בעלי המכשירים לפרצות שיסכנו את פרטיות ובטיחות המכשירים. נציג תעשיית תוכנות הבידור טען כי מיקרוסופט, סוני ונינטנדו כבר מחוייבות לאפשר ללקוחות "תיקונים מהירים, אמינים ובטוחים". חוקי זכויות היוצרים בארה"ב מונעים פתיחה חוקית של קונסולות בנסיון להגן על היצרנים משינוי המכשירים לטובת הרצת משחקים שלא נרכשו כחוק. תיקונים אלו אינם זמינים ביישובים קטנים ובעצם מונעים מלקוחות ביישובים הללו להיעזר בטכנאים מקומיים.
בלוף ההסמכה
בשימוע טענו גם הטכנאים והיוטיוברים ג'סה ג'ונס ולואיס רוסמן. ג'ונס היא בעלת מעבדת תיקונים שנאבקת ציבורית בחברת אפל, שמסרבת לשחזר מידע ממכשירים מקולקלים ואף טוענת שהדבר אינו אפשרי – למרות שג'סה מבצעת זאת בהצלחה כבר מספר שנים והכשירה עשרות אנשים עם הידע הטכני כיצד לבצע זאת. לרוסמן יש חנות במנהטן, וערוץ יוטיוב פופולרי בו הוא מדגים כיצד לבצע מאות סוגי תיקונים, בעיקר במכשירי אפל, וחושף את הכשלים המובנים שיצרנים מכניסים בעיצוב המכשירים שלהם. בשימוע, ג'סה חשפה את הבלוף של "טכנאים מוסמכים" בכך שהפכה לטכנאית מוסמכת של אפל בקלות, דרך מבחן און ליין שהסתבר כחסר משמעות. כדי להוכיח זאת, ג'סה בדקה מודעות דרושים בקרב שותפים של חברת אפל וגילתה כי רוב המשרות עוסקות במכירות וגם זו שהוגדרה כ"משרת תיקון", היא למעשה משרת מכירות נוספת.
גם טכנאים מוסמכים עשויים להיות חשופים לניצול ועבודה בתנאים קשים, בייחוד כשהם מועסקים אצל קבלנים, מה שגם עלול לפגוע משמעותית באיכות התיקון שהם מספקים. ג'ונס טענה בשימוע כי רק 5% מ-30,000 התיקונים שנעשו בעסק שלה היו מוכרים כמקרים שבכלל ניתנים לתיקון על-ידי היצרנים, רובם המכריע במכשירים מתוצרת אפל. הפחד הגדול מבחינתה הוא התגברות השימוש במנעולי תוכנה שמגבילים מכשירים שתוקנו באופן עצמאי. מגמה זו מאיימת על פרנסתה ועל זו של שאר הטכנאים.
בסרטון שהעלה, לואיס רוסמן השמיע את טענות הלוביסטית לעומת טענותיו. הוא מזכיר כי תיקן "שן" עקומה בכבל מסך של מחשב נייד בחינם, כאשר בודקי המכשירים של אפל זיהו בעיות אחרות לחלוטין, ורצו לגבות אלפי דולרים בעבור התיקון. בתגובה לטיעון של הלוביסטית לפיו "19 מדינות כבר דחו את החוק, מדוע שבבוסטון הוא יתקבל?", השיב רוסמן כי "זה היה יכול להיות טיעון מעולה לפני 250 שנה", והתייחס לאירועי "מסיבת התה" של בוסטון, אירוע שדרבן את המאבק לעצמאותן של מושבות ארצות הברית מחסותה של בריטניה.
באופן כללי, רוסמן מאוד פסימי לגבי הסיכוי של החוק להתקבל, או שהתערבות המדינה בחקיקה היא הפתרון לבעיה. לפי דעתו, הכוח הממשי נמצא דווקא אצל הלקוחות. מי שיתעקש לקנות רק מכשירים ברי תיקון ויסכים להחרים יצרנים שמנהלים מדיניות יקרנית, אנטי-סביבתית הוא זה שיכול לחולל שינוי הדרגתי.
בשימוע הופיעו גם מומחה סייבר שטען כנגד הגישה של "אבטחה בעזרת סודיות". זו הגישה הרווחת כיום, ובעזרתה פצחנים מסוגלים לחדור בקלות למכשירים לא מוגנים כהלכה המחוברים לאינטרנט כמו נתבים ומצלמות רשת ולשעבד אותם בעבור ניהול מתקפות מרוכזות של מאות אלפי מכשירים כנגד שרתים של חברה מסויימת בשיטת "הקש בדלת". שליחת מיליוני מסרים בדקות ספורות לאותו שרת בצורה שיכולה למוטט אותו זמנית או לגמרי. דווקא גישה הפוכה, של חשיפת המידע הטכני לגבי המכשיר, תאפשר לבעלי המכשירים ולמומחים לייצר הגנה טובה יותר נגד פריצות, גם אם היצרן עצמו לא משקיע בתחום האבטחה ולא מעדכן את הגנות המכשיר.
מה המצב בישראל
ב-2014 הוגשה תביעה ייצוגית על-ידי המועצה הישראלית לצרכנות בייצוגו של פרופסור ועו"ד אלון קלמנט, בטענה שאפל לא מחזיקה בישראל חלפים, למרות שלפי החוק היא מחויבת להחזיק חלפים ולספק שירותי תיקונים למשך שנתיים מיום מכירת המכשיר ללקוח. התביעה נמצאת בהליכי גישור לקראת פשרה. אפל העולמית קובעת מדיניות של הימנעות מתיקון מכשיריה, ולכן התיקונים של איי-דיגיטל – נציגתה בישראל, כשהם בכלל נעשים, לא מתחייבים לשימוש בחלפים מקוריים מתוצרת אפל.
בסוף שנת 2017 חשפו אתרי טכנולוגיה כי כשאפל מעדכנת גירסא, מכשירים ישנים הופכים לאטיים יותר. החשיפה עוררה מחאה נרחבת בקרב הלקוחות, והובילה לגל תביעות ייצוגיות בעולם וגם בארץ. אפל טענה שמדובר בצעד הגנתי על מכשירים בעלי סוללה ישנה, והציעה שירות החלפת סוללה במחיר סביר, ש"על הדרך" גם מבטל את הפגיעה במהירות המכשירים. הסתרת הפגיעה במכשירים הישנים חשפה את השיטה בה מעודדת החברה את הלקוחות להחליף את המכשיר, גם כשהוא תקין. בשנה שעברה הוגשה תביעה ייצוגית נוספת, בגין אי-עמידה בדרישות החוק לגבי תיקונים במכשירי אייפון.
