דו"ח מצב הטבע הלאומי המתפרסם הבוקר (שני) מתריע על תהליכי פגיעה מתמשכים במערכות האקולוגיות הטבעיות בישראל. על-פי הדו"ח, קצב אובדן השטחים הפתוחים במרכז וצפון הארץ הוא גבוה במיוחד, כאשר לחצי הפיתוח הובילו לקצב התמרה של שטחים פתוחים לשטחים בנויים בין 2014-2017 בקצב של 20.8 קמ"ר בשנה, עליה משמעותית משני העשורים ההקודמים. "אובדן שטחים טבעיים לטובת בינוי וחקלאות הם מהאיומים המרכזיים על המערכות האקולוגיות ומגוון המינים בישראל", מדגישים מחברי הדו"ח. עם זאת, מציינים בדו"ח לחיוב את העלייה בהיקפן של שמורות הטבע והגנים הלאומיים.

דו"ח מצב הטבע 2018, שנערך על-ידי "המארג", התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מתפרסם זו הפעם השלישית, ומהווה המשך לדו"ח הקודם שפורסם בשנת 2016. מטרתו המרכזית של הדו"ח היא יצירת בסיס ידע מדעי ואיכותי עבור מקבלי ההחלטות לשם גיבוש אסטרטגיות וממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של מערכות אקולוגיות בישראל. הגופים השותפים למימון ולהפקת דו"ח מצב הטבע הם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. ניהול פרויקט הפקת הדו"ח נעשה על-ידי ד"ר מיכל שורק שגם עורכת אותו יחד עם ד"ר עידן שפירא.

מיינה מצויה באשקלון (צילום: מינוזיג/ wikimedia).

לפי ממצאי הדו"ח, איבדה ישראל 52 קמ"ר של שטחיים טבעיים ומיוערים לטובת שטחי חקלאות בין השנים 2014-2017. בנוסף לכך, באותן השנים 56 קמ"ר של שטחים פתוחים, לרבות שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים הפכו לשטחים בנויים. עיקר הלחץ על שטחיים פתוחים הוא באזור המרכז והצפון כשהשטח הבנוי מצפון לקו באר שבע גדול פי ארבעה לעומת השטח דרומית לו. סך כל השטחים הפתוחים בישראל עומד על כ-86% משטחה של מדינת ישראל, 67% משטחי המדינה הם שטחיים טבעיים ומיוערים ו-19% שטחים חקלאיים. מאז שנת 2015 ועד 2017 עלה היקפן של שמורות טבע בכ-5% ושל גנים לאומיים בכ-6%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תנופת הפיתוח של תשתיות ויישובים משפיעה על הטבע בישראל במספר רמות. מלבד הגריעה הישירה של שטחים פתוחים, הפיתוח הרב מאיים לקטוע בתי גידול ומערכות אקולוגיות ומקרב את בני האדם אל השטחים הטבעיים. "שמירה על רצף של שטחים פתוחים, המייצגים מגוון מערכות אקולוגיות ובתי גידול בהיקף שטח משמעותי, היא אתגר שמירת הטבע המרכזי במדינת ישראל, בהווה ובעתיד", נכתב בדו"ח.

בנייה באזור רמת נגב. מאי 2014 (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

עוד במסגרת תכנית הניטור נצפה כי מספר מינים המוגדרים "מינים מלווי אדם", בהם שועל מצוי, תן זהוב ודורבן, התפשטו באזורים המדבריים וחוו גידול באוכלוסייתם. לעומתם, מינים הרגישים לפעילות אנושית כגון צבי ארץ ישראל, צבי הנגב וצבוע מפוספס נצפו בעיקר באזורים המרוחקים מפעילות אנושית, שכאמור נמצאים בצמצום. על-פי הדו"ח, בעוד שמיני עופות פולשים ומתפרצים נצפו בקרבת ישובים ושטחי חקלאות, מיני עופות מקומיים וכאלה המתמחים בבתי גידול ייחודיים נצפו בעיקר רחוקים מפעילות אנושית, דבר המדגיש את החשיבות בשמירה על השטחים הפתוחים והמרחק האנושי מהם.

על-פי הדו"ח, 65 מ-213 מיני העופות המקננים בישראל, שהם כ-30%, נמצאים בסכנת הכחדה, ורק 67 מ-414 מיני הצומח המוגדרים בסכנת הכחדה נמצאים ברשימת המינים המוגנים. מבחינת מיני דגל, דוגמת יעלים נוביים, צבי הנגב וצבי השיטה עולה כי אוכלוסיות אלה נמצאות במצב יציב, אך הן אינן גדולות ועל כן רגישות ועלולות לקרוס באירועי קיצון. אוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי הצטמצמה בתקופת הניטור ומאויימת על-ידי ציד, טריפה וקיטוע וצמצום בתי הגידול.

פגר יעל שנמצא בנחל אשלים 3 ביולי 2017. (צילום: מארק כץ רשות הטבע והגנים)

עם זאת, פרויקט השבת היחמורים לטבע ממשיך בהצלחה כשאוכלוסיית היחמור הפרסי, שבעבר נכחד מהטבע בישראל, נמצאת בגדילה. עוד מציינים בדו"ח כי בניגוד למגמה העולמית של הלבנת אלמוגים, שונית האלמוגים באילת נמצאת במגמת שיפור. גם אוכלוסיית הנשרים המקראיים נמצאת במגמת עלייה למרות קריסת מושבת הקינון הגדולה בישראל שהייתה בגמלא, זאת הודות לפעולת השבה לטבע מגרעין הרבייה בשבי, ולייבוא נשרים מספרד. אירוע ההרעלה ההמונית של נשרי הגולן התרחש בשנת 2019 ועל כן אינו מופיע בדו"ח.

איום נוסף על המערכות האקולוגיות בישראל מגיע מכיוון המינים הפולשים, כשעל-פי ממצאי רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, מאות מינים של מינים פולשים הגיעו לישראל עם השנים. בין השנים 2010-2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל, ואלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים בארץ, ולפחות אחד מהם, צחר כחכחל, נמצא ברשימת 100 המינים הפולשים הגרועים בעולם של ה-IUCN. המיינה, מין ציפור פולש נצפה לראשונה במהלך הניטור באזורי מדבר בדרום הארץ.

שונית האלמוגים באילת (מאור קינבורסקי/פלאש90)

איתי רנן, מנהל "המארג", ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א, התייחס לדו"ח ואמר כי בימים אלה מסתיים מחזור הניטור הרביעי בתוכנית הניטור הלאומית של המארג. "תוכנית זו מדגימה כיצד איסוף נתונים אקולוגיים לאורך זמן, באופן שיטתי ואחיד, הוא כלי הכרחי לביסוס הידע ולשיפור הניהול והממשק של המערכות האקולוגיות בישראל. אנו ממשיכים כל העת ללמוד ולהתמקצע במטרה לזהות ולהציג תהליכים ומגמות המתקיימים במערכות אלו", דברי רנן.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, התייחס אף הוא לדברים ואמר כי פרסום דו"ח מצב הטבע מהווה נדבך נוסף בפעילות בתחום השמירה על המגוון הביולוגי בישראל. "רק בשבועות האחרונים עדכן השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, את רשימת המינים המוגנים לאחר למעלה מעשור והוסיף מאות מינים שמעתה יהיו מוגנים בישראל – כמו מיני דגי מים מתוקים, עטלף הפירות ואחרים", אמר. לדבריו המשרד להגנת הסביבה ימשיך בפעילותו לשמר את המגוון הביולוגי ולאפשר איכות חיים טובה לרווחת הציבור הרחב.

התחדשות הנחל אחרי השרפה הגדולה בשמורת ג׳ילבון. (קרדיט: אוריה ואזנה רשות הטבע והגנים)

גם שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, בירך על הדו"ח היסודי והמקיף ואמר כי תהליכי שמירת טבע חייבים להיות מבוססים על ידע וכי את זה 'המארג' מספק. לדבריו, מדינת ישראל צריכה להכניס את מימון הניטור לבסיס התקציב ובכך ליצור כלי שיחזיק לאורך זמן. "לעצם תוכן הממצאים, רט"ג מנסה לקדם הגנה על שמורות מחד ועל מיני צומח וחי מאידך. בעזרת אנשים טובים אנחנו מצליחים, אלא שיש גם כוחות הפוכים שמנסים לצמצם את הטבע למשבצות קטנות ולבנות על כל השטחים הפתוחים כולל ערכיים וחשובים. אנחנו מקווים שדו"ח המארג ישים מראה מול כולנו ויסייע לשמור על הטבע לצד צרכי הפיתוח".

יהל פורת, מנהל מחלקת אקולוגיה באגף הייעור של קק"ל, ציין ש"ממצאי דו"חות מצב הטבע של המארג מוכיחים שהכינוי 'מדבריות האורן' ליערות קק"ל אינו רלוונטי יותר. הממצאים מלמדים על עושר מינים ומגוון ביולוגי גבוה ביערות הנטועים הבוגרים ובחורשים הטבעיים שקק"ל מנהלת. ממצאים אלו עשויים לסייע בחיזוק ההגנה על היערות והחורשים ומעמדם כעוגנים טבעיים חיוניים במפת המסדרונות האקולוגיים בארץ. ובנוסף, גם להכווין את פעולות הממשק שקק"ל מבצעת לצורך שימור מינים בסכנת הכחדה ביערות ובחורשים הים תיכוניים ובשטחי היער הדרומיים בפרט".​