נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ניסה היום (שלישי) להרגיע את המתיחות השוררת במדינה ולהציל את מה שנותר מהתמיכה בתוכניתו לבצע רפורמה בפנסיות בעוד צרפת נכנסת ליום ה-41 של גל השביתות שפרץ במחאה על תכניתו של מקרון.
ביום חמישי האחרון התקיימו הפגנות ענק ברחבי צרפת, עם למעלה ממיליון משתתפים לפי דיווחי האיגודים. במאות המחאות שנערכו בערים רבות ברחבי צרפת לקחו חלק עובדים בתפקידים מגוונים: עובדי בנייה, עורכי דין, מורים, עובדי מגזר ציבורי ועוד. בין האיגודים השובתים: FO, CGT, CFDT, CFE-CGC, CFTC.
חבורות של פעילי איגודים התאספו בפריז ובערים נוספות לדרוש כי הממשלה תבטל את רפורמת הפנסיות כולה. המתנגדים העיקשים ביותר של התכנית לא התרשמו מנכונותו של ראש הממשלה להשהות רכיב מרכזי בתכנית, העלאת גיל הפרישה מ-62 ל-64.
בעודו נאבק לשמור על המוניטין שלו ולמנוע גל חדש של מחאה ציבורית בעוד רפורמת הדגל שלו קורסת, מקרון קרא היום לרגיעה וניסה לשדר כי שמע את שוועת המפגינים. "אנחנו מבינים את התגובות. זה נושא שבאופן מובן מטריד רבים", אמר לכתבים בעיר הדרומית פו. "אנחנו אף פעם לא אוהבים שינויים. תמיד היו שביתות ותמיד יהיו שביתות על הנושא הזה", הוסיף.
השביתות שיתקו את התחבורה הציבורית בערי צרפת והפרו את שגרת הלימודים, פעילות בתי החולים ובתי המשפט ואפילו לבית האופרה של פריז ובעוד מספר השובתים פחת מאז החלו השביתות ב-5 בדצמבר, חלק מהרכבות ורכבות תחתיות עדיין משותקות.
הפנסיה הממשלתית אותה מנסה הנשיא המכהן עמנואל מקרון לשנות היא מערכת רווחתית מורכבת, במסגרתה פועלים 42 מסלולים שונים המתחשבים במצבו הכלכלי והמשפחתי של העובד. הרפורמה החדשה נועדה לאחד את מערכת הפנסיה ולקבוע שני גילאי פרישה קבועים, אחד לנשים והשני לגברים. על-פי הכללים המוצעים, מי שיבקש לפרוש מוקדם יותר יאלץ לוותר על חלק מהתשלומים להם הוא זכאי. המתנגדים חוששים כי הרפורמה תאלץ אותם לעבוד יותר עבור פחות כסף, תוך פגיעה באחת מיסודות מדינת הרווחה בצרפת. מקרון מצידו מתעקש כי השיטה הנוכחית, שנוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה, הפכה עם השנים ללא הוגנת ולא תואמת את מבנה הכלכלה המודרנית. הממשלה טוענת גם כי השיטה יקרה במיוחד בשל תוחלת החיים הארוכה במדינה.
מקרון קרא ל"רגיעה ובהירות" והבטיח להסביר טוב יותר מה השינויים המוצעים וכיצד ישפיעו על העובדים הצרפתים השונים. במקביל, כנראה כהיערכות להתחדשות גל ההפגנות, גינה פעילים קיצוניים שמנצלים את ההפגנות כדי לתקוף שוטרים. במקביל התייחס גם לטענות אודות אלימות משטרתית הולכת וגוברת וקרא לשר הפנים לפעול לשיפור "האתיקה והשליטה" בקרב השוטרים על מנת למנוע מקרים של ניצול לרעה של כוחם ופגיעה לא מוצדקת באזרחים.
לפי אחד הסקרים, שנערך בראשית דצמבר, 69% מהציבור הצרפתי תומך בשביתה, בעיקר בקרב בני 18 עד 34. לפני כחודש ציינו בצרפת שנה למחאת 'האפודים הצהובים' שהחלה כנגד רפורמה במחירי הדלק שהוביל הנשיא מקרון ונמשכת מאז, מדי יום שבת, בעשרות ערים גדולות במדינה. פעילי 'האפודים הצהובים' חברו לאיגודים המקצועיים במחאה הנוכחית, חיבור רחב המזכיר את זה שנעשה במחאה הגדולה של אביב 2016 שכונתה 'לילה בעמידה'.
סוגיית הפנסיה בצרפת עוררה בעבר שביתות כלליות ומאבקים חברתיים רחבי היקף. ב-1995 ביקש הנשיא דאז פרנסואה מיטראן לערוך רפורמה כללית בפנסיה, מה שהוביל לשביתה כללית של שלושה שבועות, בה שותקה המדינה כולה. מיטראן נאלץ לוותר על עיקרי הרפורמה שלו והסתפק בשינויים מזעריים.
ב-2013 העביר הנשיא דאז ניקולא סרקוזי רפורמה בפנסיה, שכללה את העלאת גיל הפרישה וקיצוץ תשלומי הפנסיה. הוא עשה זאת אחרי שביתת ענק של כשני מיליון עובדים והפגנות בכל רחבי המדינה. המהלך השנוי במחלוקת של סרקוזי היה אחד הגורמים להפיכתו לאחד הנשיאים השנואים ביותר של הרפובליקה. אחד הצעדים הראשונים של יורשו, פרנסואה הולנד, היה ביטול הרפורמה שהוביל סרקוזי.
