במשרד התקשורת פועלים כאילו פגיעה בבזק זהה עם קידום האינטרס הציבורי, למרות היעדר הוכחות תומכות בעמדה זו בשטח עצמו. הפעם, משרד התקשורת הודיע כי בזק לא תוכל לתאגד מחדש את החברות הבנות בקבוצה (YES ובזק בינלאומי) ולא יאשר לבזק להשיק פלטפורמה לסטרימינג באינטרנט. בבזק בטוחים שהם פועלים בהתאם לכללים שקבע המשרד, וכי החלטות המשרד הנוכחיות משוללות הגיון והגינות. מהו הרקע למהלך הנוסף בניסיון של משרד התקשורת להגביל את צעדיה של חברת בזק?

מי מרוויח מהאזיקים על בזק?

את הגדרות המטרה של צמצום כוחה של בזק ניתן למצוא עוד בשנת 2014, בכהונתו של שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן. מסמכי רפורמת השוק הסיטונאי (אסדרה שמחייבת את בזק להשכיר את התשתיות שבבעלותה במחיר מפוקח), עליהם חתם ארדן, לא מגדירים את הצלחת הרפורמה במדדים של אספקת שירות איכותי במחיר הוגן לציבור הרחב, אלא נוקטים בתרחישים מפורשים של היקף הפגיעה המשוער בבזק במספרי הלקוחות ובהכנסות כמדד להצלחה.

תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).

בהתאם לקו זה, המשרד מנע מבזק להשיק שירות אינטרנט במהירות 200 מגה, מה שמגביל אותה ל100 מגה בלבד. המשרד אישר להוט לספק אינטרנט במהירות 500 מגה, ולפרטנר וסלקום (כיום דרך חברת IBC) לספק אינטרנט במהירות 1,000 מגה. כלומר, מדובר במשרד ממשלתי שכופה על חברה מסחרית לספק שירות נחות מהמתחרות, תוך שהוא מודע לכך שבקרב מאות אלפי אזרחים, בזק היא בעלת תשתית האינטרנט היחידה שקיימת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למרות כל ה'אזיקים' שהוטלו עליה, בזק נהנתה מנתח של 97% מכלל הרווחים בשוק התקשורת בשנת 2015 ובשנים שחלפו מאז שמרה על נתח שאיננו נמוך בהרבה.

בתיאוריה, ההפרדה המבנית מונעת מבזק לדרוס את השוק, ומאפשרת להתחרות בה באופן הוגן. במציאות, גם השילוב בין הפרדה מבנית לשוק סיטונאי לא מצליח לאזן את השוק. עיקר הרווח בשוק התקשורת ממשיך לזרום לבזק. במשרד התקשורת מסייעים לכך מנגנון של פיקוח מחירים, שמשאיר אותם גבוהים במקום להוריד אותם, בייחוד בטלפוניה הקווית הוותיקה. ההפרדה המבנית מאלצת את בזק למערכות כפולות ומשולשות של קשרי לקוחות וגביה.

טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).

לבזק יש סיבות נוספות לרצות לבטל אותה, כדי לזכות בהפחתת תשלומי מסים של מעל מיליארד שקל בשמונה שנים, כנגד הפסדים צבורים של חברתYES . העובדה שההפרדה המבנית לא בוטלה עד סוף 2019, גרמה לבזק למחוק את נכס המס מדוחותיה וגם ערכה של YES בספרים ירד לאפס. הציבור הרחב לא מרוויח מחובת ההפרדה מבנית, אלא רק המתחרות של בזק.

עוד פגיעה בציבור היא הפיקוח על מחירי בזק. במקום להוריד אותם, המשרד מחייב את בזק לשמור אותם גבוהים, בתקווה שהלקוחות יעברו למתחרים. תקווה זו נכשלה כישלון חרוץ, וכך, הצעד שאמור לפגוע בבזק, הצליח דווקא להזרים לקופתה הרבה יותר כסף ממה שהייתה מוכנה לגבות, אם היה מותר לה להעניק הנחות וחבילות שירותים.

התערבות מסוג זה בשוק לא גורמת להספקת שירות טוב יותר ו/או זול יותר לציבור, אלא דווקא מייקרת אותו. הפרסום האחרון של משרד התקשורת כמעט מפציר בציבור להפסיק להיות לקוחות של בזק, תוך הסתמכות על נתונים מטעים.

הנסיון של המשרד לאלץ את בזק להעביר לקוחות למתחרות תוך שהם ממשיכים להשתמש באותם קווי הנחושת המוגבלים של בזק, מסיט את תשומת הלב מהאפשרות לאסדר תחרות ממשית בעזרת טכנולוגיות חדשות ושיטות רגולציה אחרות.

כך למשל, המשרד לא מתיר לרשויות מקומיות להקים רשת תקשורת יישובית מתקדמת בסיבים אופטיים ולרכוש מחברת תקשורת חיבור אינטרנט בסיב אופטי רחב-פס כלקוח עסקי. אפשרות זו חוקית רק בקיבוצים, מפני שכל קיבוץ נחשב למשק בית בודד ואין כל רגולציה על מה שנעשה "בתוך הבית". רשתות כאלו מוקמות גם בכפרים ערביים ודרוזים, אם כי ללא רישיון. את החיבור לבתים עצמם ניתן לבצע בטכנולוגיות זולות וחדישות כמו גלים מילימטריים אלחוטיים, במקום לקדוח תעלות בכל דירה. בשיטה זו ניתן לספק תקשורת מתקדמת בכל יישוב בישראל, במחיר די נמוך. למרות התועלת הפוטנציאלית הגדולה לציבור, אסדרה כזו תגרום לאזיקים הרבים שהטיל משרד התקשורת על בזק במשך שנים להפוך באחת למיותרים וגם תסכן מאוד את עתידן הכלכלי של המתחרות של בזק.