נמשכות הצרות של חברת בזק שהודיעה לבורסה ביום שישי כי "ב-22 באוגוסט 2019 אישר דירקטוריון פלאפון את דוחותיה הכספיים של פלאפון לרבעון השני של שנת 2019 הכוללים הפחתה בשווי הפעילות של פלאפון לכ-1,214 מיליוני שקלים, הצפויה להביא למחיקה בשווי הפנקסני של פלאפון בספרי החברה בסך של כ-951 מיליון שקלים, ובהתאמה לקיטון ברווח הנקי ובהון העצמי של החברה".
חברת פלאפון מתמודדת עם מחירי רצפה בשוק הסלולר. החלטת הדירקטוריון מלמדת כי בחברה לא צופים התאוששות, אלא דווקא המשך המגמה של השחיקה בהכנסה ממוצעת מלקוח, הניכרת בכלל השוק. הציבור הרחב נהנה ממחירי סלולר זולים, לעיתים בתשלום חודשי שנמוך מעלות מנת פלאפל, אך צפוי לסבול מרשתות סלולר עמוסות יותר, ללא התקדמות לטכנולוגיות חדשות, כמו הדור ה-5.
באותו יום הודיעה בזק גם על מכתב מהרשות לניירות ערך לפיו "בהתאם לאמור בעמדה המתגבשת של סגל הרשות עולים קשיים בעמדת החברה להכרה בנכס המס". לעמדת הרשות, בזק יכולה להמשיך לרשום את הפסדי חברת YES כנכס מס רק אם יש ברשותה צפי סביר ל-3 אירועים: ביטול ההפרדה המבנית על-ידי משרד התקשורת; הארכת ההסכם עם רשות המסים עד להחלטת משרד התקשורת ורווחים בהיקף כזה שמחייב בתשלומי מסים בגובה נכס המס. כרגע, לפחות שני התנאים הראשונים, אם לא שלושתם, מוטלים בספק עמוק.
הלב של עסקת בזק-YES מתמוטט
רבות נכתב בזמן אמת על העסקה משנת 2015 בה מכר שאול אלוביץ' כמחצית ממניות YES, לבזק, שהיו קודם לכן בבעלות חברת יורוקום, אותה החזיק באופן פרטי, תמורת קרוב למיליארד שקלים, בזמן שפעילות YES הוערכה ב-200-300 מיליון שקלים לכל היותר, ואפס שקלים כיום. ההשקעות בחברת YES, בדמות הלוואות בעלים, הצטברו להפסדים בסך של מעל ל-5 מיליארד שקלים, ש-YES לעולם לא תוכל להחזיר, ואף לא להיות רווחית מספיק בכדי להזדכות על תשלומי מסים בעזרתם. בזק הייתה מוכנה לשלם סכום עצום בעסקה לא בגלל פעילות YES, אלא בזכות אותם הפסדים, ששווים לבזק הפחתות בתשלומי מסים למדינה, בתרחיש עתידי של מיזוג מלא.
בעסקת בזק-YES, בזק ביצעה הימור על ביטול ההפרדה המבנית, בכך שערכה הסכם עם רשות המסים שתוקפו עד סוף שנת 2019. לפי ההסכם, בזק שילמה 462 מיליון שקלים למס הכנסה, בעבור הסיכוי לקזז חבות מס בהיקף של 1,166 מיליון שקלים בעתיד, לאחר שתמזג את חברת YES בעלת ההפסדים לתוך חברת בזק הרווחית.
כעת, כששר התקשורת הוא מינוי זמני בממשלת מעבר, אף אחד לא מתכוון לאשר לבזק שינוי כה דרמטי ברגולציה עליה ולכן בזק צפויה לאבד את נכס המס העתידי.
בזק הוסיפה כי "מובהר בזאת, כי ככל שתבוצע המחיקה כאמור יהיה מדובר בפעולה חשבונאית בלבד ללא השפעה ישירה על תזרים החברה החזוי כיום וכי הפעולה החשבונאית לכשעצמה אינה משפיעה ישירות על הסתברות ניצול נכס המס בפועל". במלים אחרות, אם בעתיד בזק תצליח לאחד את YES לתוכה ולהאריך את ההסכם עם רשות המסים, אולי תזכה לנצל את נכס המס, אבל נכון לעכשיו, ערכו החשבונאי צפוי להתאפס.
מעללי אלוביץ' בקבוצת בזק
רכישת בזק על-ידי קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ' בשנת 2010 נעשתה בעזרת הלוואות ענק מהבנקים. הקבוצה ספגה מספר מכות עסקיות, כמו הצניחה בערך של פעילות NOKIA של יורוקום, שאיבדה את מעמדה בשוק הטלפונים וכן אובדן של שני לוויינים בחברת חלל תקשורת, שנשלטה על-ידי יורוקום. כדי להחזיר הלוואות, אלוביץ' רקם שורה של עסקאות בעלי עניין מפוקפקות, חלקן נחקרו בחשד לפלילים.
YES הוכרחה לרכוש ממירים בבלעדיות מיורוקום, בעסקת בעלי עניין שלא נחקרה מעולם. YES ביצעה שתי עסקאות ארוכות טווח לרכישת מקטעי שידור לווייני מחברת חלל תקשורת ב-2013 וב-2017, כשהעסקה מ-2017 נחקרה על-ידי הרשות לניירות ערך. עסקת בזק- YESמ-2015 היא הגדולה בהן, ובהן החשדות החמורים יותר, לפיהם אלוביץ' השפיע בדרכים אסורות על אישור העסקה בדירקטוריון בזק, וכן הורה למנהלי YES לשפר באופן מלאכותי את דו"חותיה הכספיים כדי להגדיל את היקף התשלום מבזק ליורוקום.
בנוסף לכל אלה, דחף אלוביץ' למדיניות חלוקת רווחים אגרסיבית בבזק עצמה, שהגדילה את חובותיה במיליארדי שקלים, תוך שהוא מסתייע בעקיפין ברגולציה של משרד התקשורת. אותה רגולציה, אז וגם היום, מכניסה לבזק רווחים גדולים בעבור השירות הכי מיושן – הטלפון הקווי. במשרד קיוו שקיבוע מחירי בזק בגובה גבוה יגרמו ללקוחות לרכוש קווי טלפון מחברות מתחרות, במאמץ מלאכותי לחלק את השוק. המדיניות נכשלה כמעט לחלוטין, אך הגדילה את קופתה של בזק. הרווח העודף שגבתה בזק מהאזרחים, הועבר לבעלי המניות, אך לא לאלוביץ' עצמו.
כמעט כל הכסף "נספג" אצל בעלי מניות אחרים וככיסוי לחובות של חברות אחרות דרכן שלט אלוביץ' בבזק – "אינטרנט זהב" ו"ביקום". בסופו של דבר, אלוביץ' איבד לא רק את השליטה בבזק, אלא את כל קבוצת יורוקום, תוך שהוא חשוד בפלילים, באופן שחושף את חוסר ההיגיון בעצם ההפרטה של חברה בעלות תשתיות חשובות ברמה הלאומית כמו בזק.
פרשת בזק הפכה לתיק 4000
בזק ניזוקה כלכלית באופן ממשי מהשליטה של אלוביץ' בה. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו נחשד בכך שסייע לאלוביץ' בהטבות רגולטוריות לטובת בזק, תמורת סיקור אוהד באתר "וואלה", תוך שהוא מסתיר קשרים אישיים בינו לבין אלוביץ' בעודו שר התקשורת. הרגולציה המיטיבה עם בזק, כביכול, נעשתה בדחיפת מנכ"ל המשרד דאז, שלמה פילבר, אותו מינה נתניהו, שחתם על הסכם עד מדינה. פילבר היה חשוד בכך ששיתף את צמרת בזק בטיוטות של החלטות רגולציה דרך המייל הפרטי ובכך שקיבל הערות מבזק ושילב אותן בהחלטות, תוך מידור הדרג המקצועי במשרד. ההחלטה המשמעותית ביותר היא התקדמות במתווה לקראת ביטול ההפרדה המבנית בבזק – התקדמות שנבלמה, בלחץ משותף של ועדת הכלכלה בכנסת, משרד האוצר ומבקר המדינה.
הלכה למעשה, ניתן לראות במשרד התקשורת החלטות רבות שהן "אנטי בזק" במהותן ב-5 השנים האחרונות, לפני, במהלך וגם אחרי כהונתו של נתניהו כשר התקשורת. חלק מההחלטות – דוגמת פיקוח המחירים על בזק – דווקא הועילו לבזק, בניגוד לציפיות של משרד התקשורת.
![מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/02/210218_filber.jpg "מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)")
ההליך החשוב ביותר מבחינת בזק הוא ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה, בדיוק לפי המתווה עליו החליט שר התקשורת במסמך מדיניות משנת 2012. תמצית המסמך, היא להתיר לבזק לאחד לתוכה את החברות הבנות, לאחר שתתפתח תחרות משמעותית בשוק התקשורת. בזק טוענת שעמדה מזמן בכל תנאי מסמך המדיניות, ואף תבעה את משרד התקשורת, ביחד עם הממשלה בבג"ץ בנושא. נציגי הממשלה הגיבו בבקשות דחיה חוזרות. המועד הנוכחי להגשת תגובת הממשלה הוא ה-5 בספטמבר 2019.
