שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר היום (חמישי) כי מתקיימים מגעים לרכישת חשמל מירדן בעבור ישראל והרשות הפלסטינית. באחרונה החלה לפעול צנרת הגז שמובילה גז ממאגר לוויתן הישראלי לירדן, המתווספת לאספקת גז בהיקף קטן למפעלי ים המלח הירדניים ולאספקת מים שנתית לירדן, במסגרת הסכמי השלום בין ישראל לירדן.

שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) השתתף היום בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב שכותרתו "מבט אל העשור הבא" והתייחס לאפשרות לרכוש חשמל מירדן: "אני לא רוצה להסגיר מגעים אבל אומר שהבענו את הנכונות שלנו לרכוש מהם חשמל, עבורנו או עבור הרשות הפלסטינית". בכנס הוזכרה ההתקדמות המהירה בירדן בנושא פיתוח שדות סולריים להפקת חשמל, והיא מהווה גורם תומך לאפשרות הזו. בירדן צפויים להגיע ב2021 ל-20% של הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות, לעומת כ-10% בלבד בישראל. אם ישראל תרכוש חשמל מירדן, יהיה מדובר בשבירה ראשונה של המציאות בה ישראל מהווה "אי חשמלי", מצב המטיל על משק החשמל בישראל אילוצים רבים.

דגל ירדן וצינורות הולכת גז במאגר תמר (צילום: AP Photo/Raad Adayleh, משה שי/פלאש 90).

להשוואה, בגרמניה, רשת החשמל מחוברת למדינות אירופאיות אחרות, מה שמאפשר לה לספק חשמל בזול, או אפילו בעלות שלילית, בשעות מסוימות בהן קיים עודף גדול של חשמל ממקורות מתחדשים וביקושים מקומיים נמוכים, ללא צורך לנתק מתקנים מהרשת או לאבד חשמל וכן לרכוש חשמל משכנותיה במצבים הפוכים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עוד אמר השר השטייניץ: "כשאמרתי ב2016, בבית המשפט העליון בתשובה לעתירות נגד מתווה הגז, ש'לא מן הנמנע שנייצא גז למצרים וירדן' הטיחו בי שאני מוליך שולל את השופטים והציבור, אבל זה כבר קורה. החל ב 1 בינואר התחלנו להזרים גז מלוויתן לירדן, וב-15 בינואר למצרים".

השר התייחס גם לנושא הפחתת העלויות החיצוניות שנגרמות כתוצאה מפליטות מזהמים במשק החשמל: "תוך ארבע שנים לא נשתמש בנפט ולא נשתמש בפחם. רק גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. המשמעות שכולנו נחיה חיים בריאים יותר. אנחנו במקום הראשון בעולם בהפחתת השימוש בנפט ופחם. שיפור איכות החיים בישראל הפחתת העומס על המערכות הציבוריות, הבריאותית והרווחתית, לא פחות חשוב".

בשבוע שעבר התפרסם בכלכליסט ראיון עם ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, שהעבירה ביקורת חריפה על משרד האנרגיה: "זה שנייצר פחות חשמל מפחם ויהיו פחות פליטות זה תוצר לוואי שזכינו בו, זה בונוס. זה לא תוצאה של מדיניות אנרגיה. כי אין פה מדיניות אנרגיה במשך שנים, אין תוכנית אב, ואין מדיניות סביבתית". עוד הזהירה נתניהו מפני השיענות מוגזמת על גז: " מדינת ישראל קשרה את עצמה בעבותות לגז, במקום להתנתק ולהבין שיש טכנולוגיות אחרות, דברים חדשים שמפציעים. היא חונקת את עצמה עם עוד ועוד תוכניות — הקמה של תחנות גזיות ברחבי הארץ, חיבור שכונות לגז. זה טירוף. אין מקום לדברים האלה"

במשרד האנרגיה ובמשרד ראש הממשלה לא אישרו את המידע שאמר השר על מגעים עם ירדן.

תגובות משרד החוץ תפורסם כאשר תתקבל.

עסקאות נושאות סיכון

עסקת הגז בין מאגר לוויתן הישראלי לחברת החשמל הירדנית זוכה להתנגדות ציבורית משמעותית בירדן וגם בפרלמנט. כחלק מההתנגדות להסכם, חבר פרלמנט בירדן פרסם את חוזה הגז בעותק הערבי, חומר הנתון לסודיות מסחרית. עם זאת, העסקה נתמכת מבית המלוכה הירדני וזוכה לתמיכה אמריקנית. היא מתווספת לאספקת גז בהיקף קטן  למפעלי ים המלח הירדניים ולאספקת מים שנתית לירדן, במסגרת הסכמי השלום בין ישראל לירדן.

רכישת חשמל מירדן עשויה להוסיף נדבך כלכלי נוסף שימלא את הסכמי השלום ב"תוכן" שעד כה נסוב בעיקר סביב שיתוף פעולה בטחוני בין המדינות ומיעוט של קשרים כלכליים ואחרים.

עסקת היצוא למצרים, נושאת משמעויות אזוריות ברמה הדיפלומטית, אך התוחלת העסקית שלה מוגבלת – מצרים היא מפיקת גז עצמאית, ולמרות שיש ברשותה שני מתקנים להנזלת גז ליצוא, מחירי הגז הנוכחיים זולים מאוד, והיא מתקשה לייצא גז במחיר כלכלי. טענה אחרת שמושמעת במצרים, היא שעסקת היצוא למצרים איננה רק כלכלית, אלא גם פוליטית. לפי טענה זו, חברת החשמל ויתרה על חוב בהיקף שמתקרב ל2 מיליארד דולר מחברות הגז המצריות, תמורת אישרו ממשלת מצרים ליבוא גז מישראל. כלומר, חלק מהכסף יחזור לציבור באופן עקיף, דרך נתח המדינה ברווחי מאגרי הגז. ההבדל במסלול זה הוא שמחיר החשמל בישראל לא יפחת ומאגר לוויתן יהפוך לנכס מסוכן פחות, שנהנה מחוזה יצוא משמעותי. מנגד, כך מוגבלת התרומה של מאגר לוויתן לחיזוק היתירות של אספקת הגז ללקוחות ישראלים, משום שרוב האספקה ממנו משוריינת ליצוא לירדן ולמצרים.​