חברת סלקום הודיעה אתמול בערב (שלישי) לבורסה על מזכר הבנות מחייב לרכישת כלל מניות גולן טלקום מחברת אלקטרה סחר. לפי ההודעה, החברה תשלם 413 מיליון שקלים במזומן במועד השלמת העסקה, ועוד 177 מיליון שקלים בתשלומים נדחים על פני שלוש שנים. בנוסף, החברה תרכוש בערך מלא את המזומן ושווה המזומן שיהיה בקופת גולן טלקום במועד ביצוע העסקה, לצד ויתור על החוב של גולן טלקום לסלקום, בגין הלוואה של 130 מיליון שקלים שגולן קיבלה מסלקום בעבר. סך התמורה בעסקה הוא לפחות 720 מיליון שקלים, מעל 710 מיליון שקלים שהציעה חברת פלאפון. כל הצעה פרט לזו של סלקום הייתה כרוכה בקנס שגולן תחוייב לשלם לסלקום בגובה 600 מיליון שקלים, מה שלמעשה מטרפד כל אפשרות סבירה לרוכשת אחרת. מעבר לתמורות אלו, סלקום תשלם לגולן 7.58 מיליון שקלים בכל חודש עד השלמת העסקה ותישא במחויבות ההשקעה של גולן כלפי תדרי הדור ה-5.

הדרך לאישור העסקה

רכישה זו, שעשויה להפוך את סלקום לחברת הסלולר הגדולה בישראל, עם כ-3.7 מיליון לקוחות, זקוקה לאישור משרד התקשורת. גורמים בשוק מעריכים כי מיזוג זה יהיה קל יותר לאישור מהצעת חברת הוט לרכוש את פרטנר. חברת גולן טלקום רוכבת על הרשת של סלקום, והתאגידים שהוקמו לצורך "הרשת המשותפת" הם תאגידים פיקטיביים. כלומר, מיזוג חברות אלו לא משנה כמעט דבר. לפרטנר ולהוט יש תאגיד של ממש לתחזוקת הרשת הסלולרית המשותפת – PHI ולשתיהן יש חוסן פיננסי גדול יותר מלסלקום. אישור המיזוג יכול לגרום קשיים לחברת אקספון, משום שהוא יגדיל את חלקה ברשת ה"משותפת" מ-33% ל-50% ויחייב אותה בהשקעות גדולות מכפי שתכננה במכרז הדור ה-5.

הסיבוב המוצלח של אלקטרה צריכה בחסות משרד התקשורת

בינואר 2017 הודיעה חברת אלקטרה מוצרי צריכה על עסקה לרכישת השליטה בחברת גולן טלקום ממיכאל גולן בתנאים מעולים. עלות הרכישה הייתה 350 מיליון שקלים בלבד. 130 מיליון שקלים התקבלו בהלוואה מחברת סלקום, כאשר תשלומי הפירעון נועדו להתחיל רק לאחר שמונה שנים. בנוסף, אלקטרה לוותה 140 מיליון שקלים במימון בנקאי והשקיעה רק 80 מיליון שקלים של הון עצמי בעסקה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כעת, אלקטרה צפויה לרווח הון של מעל 300 מיליון שקלים. לסכומים אלו יש להוסיף את הרווחים של גולן טלקום לאורך השנים – 71 מיליון שקלים רווח תפעולי ב-2017, 92 מיליון שקלים רווח תפעולי ב-2018, וככל הנראה מעל 200 מיליון שקלים רווח תפעולי ב-2019, כאשר 118 מיליון מתוכם הם באדיבות משרד התקשורת ומכונים בדו"חות של גולן טלקום "ביטול התחייבות חוזה מכביד".

מדובר בוויתור שני במספר של משרד התקשורת על תשלומי אגרות תדרים מצד החברה. מכיוון שגולן פירקה את רשת הסלולר שהתחייבה להקים, היא יכלה להרשות לעצמה להחזיר תדרים למשרד התקשורת, מה שהתיר לה לחדול מהתשלום עליהם. בפעם הקודמת, המשרד השיב לה החזרי אגרות תדרים בגובה 46 מיליון שקלים, בגין עמידה ביעדי מכירות. החזר זה נחשב בשוק להליך מפוקפק, משום שהוא הושג תוך כדי פירוק בלתי חוקי של רשת הסלולר שהייתה אמורה להקים. חברת פרטנר עתרה בזמנו לבג"ץ כנגד ההחזר, אך המשרד הגן על ההחזר בטענה של "תרומה לתחרות" והשופטים קיבלו את עמדתו.

על מנת לאשר את המיזוג, המשרד יצטרך למעשה לחזור בו מעמדתו בעבר ולטעון שהתחרות בשוק לא תיפגע אם גולן טלקום תירכש על ידי סלקום, בניגוד גמור לעמדתו הרשמית ב-2016. האינטרס של סלקום בעסקה הוא ודאי – להפחית את התחרות בשוק בשתי דרכים – רכישת חברת "לואו-קוסט" מוזלת ורווחית ובו זמנית להפחית את הסיכוי למיזוג בין הוט לפרטנר. התבטאויות מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן בחודשים האחרונים, רומזות כי יש לעסקה סיכוי סביר להיות מאושרת מבחינה רגולטורית, על אף הפגיעה בתחרות. ייתכן כי במשרד מבינים כי יצרו תחרות כמעט חסרת תחתית, שמוטה דווקא לטובת חברות חסרות רשת כמו גולן טלקום ולכן גם כזו שפוגעת באפשרות להשקיע בתשתיות הסלולר, השקעה שהמשרד מעוניין שתתרחש.

רווח הון לגיל שרון

במקביל, כ-59 מיליון שקלים יוענקו אישית למנכ"ל גולן טלקום גיל שרון בנוסף לשכר ובונוסים של מעל 5 מיליון שקלים ב-2018 בלבד. רווח ההון של שרון הוא בגין מכירת 10% ממניות גולן טלקום. שרון כיהן לפני כן כמנכ"ל פלאפון. כהונתו בפלאפון זכורה בשל הפרעת ההנהלה להתאגדות עובדי פלאפון ולדיון משפטי מתוקשר עם פסק דין עקרוני, שיצר תקדים לפיו למעסיק אסור לנקוט עמדה באשר להחלטת עובדיו אם להתאגד או לא. מאבק עובדי פלאפון ופסיקה זו הקלו על הקמת התאגדויות עובדים רבות בעקבותיה. העסקה הנוכחית לא סוגרת דלתות לגבי תעסוקתו העתידית של שרון בסלקום-גולן הממוזגת.

ההשלכות על מעמד העובדים

בגון טלקום עובדים כ-300 איש, רובם מאוגדים בוועד השייך להסתדרות הלאומית. לעומתה, בסלקום מועסקים כ-3,000 עובדים המאוגדים בהסתדרות הכללית, ש-450 מהם צפויים לפרוש במסגרת הסכם צמצום כוח האדם בין ההנהלה לוועד העובדים. ההסכם הושג לאחרונה לאחר משא ומתן קשוח ותעלולים לא מעטים של ההנהלה בשוק ההון תוך הפעלת לחץ גדול על הוועד. בשל מדיניות לא זהירה של חלוקת רווחים אגרסיבית לבעלי המניות בתחילת העשור האחרון, סוחבת סלקום חוב פיננסי מכביד המסתכם בכ-2.3 מיליארד שקלים נטו. הצרות של סלקום כה עמוקות, שהיה שלב בו 'אלקטרה צריכה' אפילו שקלה לרכוש את סלקום, ולמזג אותה עם גולן טלקום, ולא כפי שסוכם לבסוף, שסלקום תרכוש את גולן. לעומתה, גולן טלקום היא חברה "רזה" מאוד, בעלת פעילות אחת בלבד – שירות סלולר, ולא קבוצת תקשורת כמו סלקום, העוסקת גם במכירת ציוד קצה, שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט, ספקית אינטרנט, שירות שיחות בינלאומיות, טלפוניה קווית ועד לאחרונה גם תשתית גלישה בסיבים אופטיים – פעילות שנמכרה לחברת IBC, בעסקה בה סלקום רכשה נתח של 35% מ-IBC. ככל שסלקום תבחר למזג בין החברות, הרי שתיאלץ לדון עם הוועדים על מנגנון המיזוג, מה שצפוי לגרום בעתיד גם לביטול קיומו של אחד ההסכמים הקיבוציים.

פרשת גולן טלקום מתקרבת לסיום

כניסתה של גולן טלקום לשוק הסלולר ב-2012 בישראל הכניסה היגיון תמחור חדש שטרף את השוק כולו, בעזרת מחיר אחיד, סופי ופשוט, בעבור חבילת שירותים, כחלופה לעסקאות המסובכות שכללו פעימות מונה וספירת כל הודעת טקסט שהיו מקובלות עד אז. שיטה זו הגבירה את ההוגנות בשוק, משום שהקלה על הלקוחות להשוות בין תנאי העסקאות של חברות הסלולר השונות.

במקביל, גולן טלקום רימתה את המתחרות ואת משרד התקשורת, כאשר החלה לפרק את רשת הסלולר שלה, במקום להשלים את בנייתה וזאת בניגוד לחוק ולרישיון שלה. בעקבותיה, גם חברות סלולר אחרות הורידו את כמות האתרים הסלולריים שלהן. בשיטה זו הצליחה גולן לשווק קווים מוזלים ולרכוש מאות אלפי לקוחות. איכות השירות ללקוחות בגולן טלקום הייתה נמוכה מאוד, כפי שעולה מסקר משרד התקשורת באוגוסט 2017, בו ההמתנה הממוצעת לנציג שירות בחברה ארכה מעל 15 דקות, נושא שהוביל לקנס לא מאוד משמעותי בגובה 181,500 שקלים בשנת 2018.

מתוך דו"ח משרד התקשורת על זמני המתנה בחברות הסלולר, אוגוסט 2017

 

 

 

הפגיעה בתשתיות בשוק כולו ניכרת כיום, כאשר ישראל הדרדרה למקום ה-82 בעולם במהירות הגלישה ברשתות הסלולר, לפי אתר ספידטסט. הירידה במהירות הגלישה איננה רק ביחס למדינות אחרות, אלא גם ירידה מוחלטת, ביחס למהירות הממוצעת בישראל לפני כשבעה חודשים.

מהירות הגלישה הממוצעת בישראל ומדינות נוספות (מתוך אתר ספידטסט)

משרד התקשורת נהג בחברה בסלחנות. למרות מסמך מסמר שיער משנת 2017 בחתימת שר התקשורת לשעבר איוב קרא (הליכוד), המתאר במילים חריפות מאוד את התנהלות החברה והשפעתה על השוק כולו, המשרד לא ביטל את רישיונה. "ההפרה מצד החברה גרמה נזק לאינטרס הציבורי וערערה את הציות לרגולציה בשוק התקשורת. המשרד רואה בחומרה רבה את התנהלות החברה לעניין פירוק מתקנים ואת הנזק שגרמה", כתב השר לשעבר קרא, והוסיף ש"התנהלותה של חברת גולן ערערה את הציות לרגולציה ועלולה להביא למצב בו בעלי רישיונות מכוח חוק התקשורת יבחרו לאילו מהכללים החלים עליהם יצייתו, ומאילו הוראות יבחרו להתעלם כשנוח ומשתלם להם מטעמים שונים", כאילו כל זה עדיין לא התרחש. בסוף המסמך הטיל קרא על החברה חילוט ערבות של 28 מיליון שקלים, רק חודש לפני שאישר לשלם לה החזרים של 46 מיליון שקלים, תוך שהוא מהלל את החברה על תרומתה לתחרות ולהורדת המחירים.