משרד התקשורת פרסם אתמול (שלישי) לשימוע מסמך מדיניות חדש שיקל על השקת רישיון מיוחד לאספקת תשתית אינטרנט – שירות שניתן כיום למשקי בית רק על ידי בזק, והוט בפריסה נמוכה יותר וגם אטית יותר בחלק מהיישובים. גלישה בתשתיות IBC או פרטנר, בסיבים אופטיים מהירים אפשרית רק במספר מצומצם של משקי בית, בעיקר באזורי בנייה רוויה. השימוע החדש נוצר לאחר הסקת מסקנות מניסויים טכנולוגיים שקיימו חברות מסחריות בטכנולוגיית גלים מילימטריים. עם זאת, השימוע הוא ניטרלי מבחינה טכנולוגית וספקים חדשים יוכלו לבחור בכל טכנולוגיה שמתאימה להם.

לפי מסמך המדיניות, השגת רישיון כללי מחייבת תשלום אגרה של מיליון שקלים, הוכחת הון עצמי של 15 מיליון שקלים, והעמדת ערבות בנקאית בגובה של 2 מיליון שקלים לפחות. "סכומים אלו הנדרשים במסגרת רישיון כללי, מהווים חסם כספי בפני קבלת הרישיון עבור חברות המבקשות לעשות את צעדיהן הראשונים בשוק התקשורת", נכתב בהצעת המדיניות. לעומת זאת, אגרת הוצאת רישיון מיוחד עולה 6,400 שקלים בלבד, לרוב ללא חובת הון עצמי וללא העמדת ערבות. "הנמכת חסמי הסף תיעשה באמצעות קביעת מדרג ברישוי השירות, בבחינת "הגנת ינוקא", כך שמי שמבקש לספק את השירות, יוכל לעשות זאת בשלב הראשון במתכונת של רישיון מיוחד ולא יחויב ברישיון כללי", לפי ההצעה.

תשתית פיראטית על עמוד פיראטי, כאשר הכבל שנתלה על העמוד הינו כבל של בזק, המשמש את חברת "מונטה קרלו" (צילום: בזק)

לא רוצים מאות ספקים קטנים

לפי מסמכי השימוע, בעל רישיון מיוחד יוגבל ל-36 חודשים ויורשה לחבר עד 750 לקוחות עסקיים ועד 5,000 לקוחות פרטיים, תוך שיחוייב בהפקדת ערבות של 500,000 שקלים. עם זאת, אין הכוונה של המשרד להתיר קיומם של ספקי תשתית קטנים לנצח, כך שמי שירצה להמשיך לפעול עם יותר לקוחות או לאחר שלוש שנים, יצטרך להיערך להוצאת רישיון כללי על כל חובותיו. למרות קביעה זו, מקורות בשוק התקשורת סבורים כי המשרד יגמיש את עמדתו בעתיד, בנקודה הזו. לפי לשון המסמך, הכוונה היא רק לתת הקלות מוגבלות לשלוש שנים על מי שמעוניין להפוך לספק עם רישיון כללי בעתיד, ולא לבזר את התשתיות לחלוטין. אף על פי כן, המשרד מחייב חלק מהחברות בחובת פריסה קווית ארצית (בזק) חובה כמעט כלל ארצית (הוט), חובת פריסה חלקית (IBC) והיעדר מוחלט של חובת פריסה (פרטנר). מצב מעורב זה מקשה על חישובי כדאיות כלכלית בחברות הארציות ובוודאי יקשה גם על חברות קטנות וחדשות.

מי שיזכה ברישיון לאספקת תשתית אינטרנט, ייאלץ לשמור על ההפרדה המיושנת שכבר לא קיימת ברוב מדינות העולם, בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט. המסמך מציין כי יתאפשר לספקים החדשים לגבות בתשלום אחד את העלות של שני השירותים ולהעביר תשלום לספק האינטרנט (ISP) אותו יבחר הלקוח.

האסדרה החדשה לא מחייבת רק שימוע, אלא גם תיקוני תקנות, ולכן היא תלויה בהתרת הפלונטר הפוליטי הקיים. לא ניתן לדעת האם ומתי היא תיושם, ובכל זאת היא מהווה קריאת כיוון לעתיד. במשרד התקשורת מעריכים שמדובר בתקופה של שלושה עד שישה חודשים.

בהודעה לבורסה הבוקר (רביעי) חברת בזק מציינת כי היא לומדת את מסמכי השימוע, וכי "החברה סבורה כי בנסיבות מסוימות עקרונות השימוע עלולים להביא לפגיעה אפשרית בעסקי החברה בהיקפים אשר החברה אינה יכולה להעריך בשלב זה".

מי יהיו ספקי האינטרנט החדשים?

יואב לודמר, מנכ"ל חברת SMBIT, המספקת פתרונות תקשורת אלחוטית בעזרת גלים מילימטריים, סבור שהכיוון החדש הוא מצוין: "בעקבות העובדה שהחברות הגדולות מתקשות בחלקן להגיע לאזורי פריפריה ויש בארץ המון קהילות שלא מקבלות שירות ראוי, החליטו לצאת בשימוע, כדי לתת לשחקנים כמו SMBIT לנסות את מזלם ולהביא פתרון לאוכלוסיות מודרות", אמר בשיחה עם "דבר".

החברה עובדת כיום מול רשויות מקומיות שאמורות להחזיק ברישיון ניסוי טכנולוגי, או ברישיון קבוע ממשרד התקשורת. טכנולוגיית הגלים המילימטריים של SMBIT, איננה רק פתרון של חיבור "המייל האחרון" מארון התקשורת השכונתי אל הדירה. "בעיר רחובות כל מבני הציבור מקבלים חיבור אינטרנט של אלפי מגהביט באוויר, במרחקים של קילומטרים רבים. בירושלים אנחנו בונים את הפרויקט הכי גדול בעולם של גלים מילימטריים מכיכר ספרא עד ירושלים המזרחית, הספק של 900 מגהביט סימטרי", אומר לודמר. הצורך בחברות ארציות לא נעלם. גם אם הספק הקטן פורס רשת תקשורת מקומית גדולה, היא עדיין צריכה חיבור לקו עסקי רחב פס, שמחבר בין הרשת המקומית לרשת האינטרנט העולמית – שירות שעדיין מסופק רק על ידי חברות ארציות.

לודמר מסביר כי "הכדאיות הכלכלית של אספקת אינטרנט במגזר פרטי בכל טכנולוגיה היא מאוד בעייתית בתחום של אספקה למשקי בית. זה גבולי, אלא אם כן הדרישה המקומית היא לחיבור מהיר וסימטרי, שלא קיים כמעט בישראל. משקי בית מחברים בדרך כלל ארבעה עד שישה מכשירים שצורכים רוחב פס להורדה וזה אפשרי בטכנולוגיה הקיימת של בזק". 'חיבור סימטרי' הוא חיבור זהה במהירות ההורדה וההעלאה של תכנים לרשת וממנה. לכן, הוא שימושי בעיקר למגזר העסקי, בשונה מהמגזר הביתי שצורך בעיקר תכנים מהאינטרנט וממעט יחסית לשלוח תכנים. "כדי להגיע להחזר השקעה צריך מסה קריטית של לקוחות. אין שום אפשרות כלכלית להתחרות במקומות שבהם יש פריסה להוט ולבזק. זה טוב במקומות שבהם אין כלום – יישובים באיו"ש או יישובים בספר", אומר לודמר ומדגיש כי יש מקומות בהם נוצר כשל שוק, למשל ביישובים ערביים, בהם מחלוקות לגבי חלוקת האדמות ומחסור בקרקע ציבורית מקשה על חברות תשתית קווית לפעול, ומפעילים בטכנולוגיה אלחוטית יכולים להתגבר על הקשיים יותר בקלות.

טכנולוגיית תקשורת בגלים מילימטריים (צילום: יח"צ SMBIT)

האם הפיראטים יזכו לחנינה?

בכפרים דרוזיים ובדואים בצפון הארץ קיימת תופעה של מפעילי תשתיות אינטרנט קוויים מקומיים שפועלים בצורה דומה – רוכשים קו עסקי מחברה ארצית, ומספקים אינטרנט למשקי הבית. בשנה האחרונה חלקם נותקו משירות של בזק ועברו להוט. היום (רביעי) יתקיים דיון משפטי בעניין חברת "מונטה קרלו תקשורת" מכפר מג'אר, שנותקה מבזק, ונותקה גם מהוט – חיבור שהושב באופן זמני בצו בית משפט, עד להכרעה בעתירה. המפעילים המקומיים שואפים לעבור הליך 'הלבנה' שיעניק להם רישיון מסודר, או יפתור אותם מרישיון, כשם שיישובים שמאוגדים כאגודה שיתופית – מושבים וקיבוצים – רשאים להקים איזו רשת תקשורת קווית שירצו בתוך גבולות היישוב. במשרד התקשורת יש מחלוקת האם לפעול למיגור התופעה או דווקא להציע מסלול של רישוי, כך שהמפעילים יוכלו להפוך לחוקיים. עד כה המשרד בעיקר העלים עין ממנה. תופעת המפעילים המקומיים יוצרת קשיים משמעותיים לבזק, שמחוייבת לספק תשתית עד הבית לכל משק בית, כך שהחזר ההשקעה שלה נפגע על ידי מפעילים שאין להם רישיון מתאים. אם הדרישות של המשרד בשימוע יישארו כפי שהן, מפעילים מקומיים חסרי רישיון יתקשו לעמוד בהן, לרבות חובת התשלום ל-ISP, וכן מגבלת שלוש השנים. כיום המפעילים הללו מתפרנסים כספקים קטנים, שמספקים הכל ללא רישיון – אינטרנט, ISP ושידורים מערוצים לוויניים באותו החיבור.