דמיינו שתיירים גרים אצלכם בבניין במספר דירות, יודעים את הקוד לאינטרקום, עושים מסיבות עד שעות מאוחרות ואין לכם עם מי לדבר: עבור תושבים רבים בערים הגדולות לא מדובר בתסריט דמיוני. "יש דירות שהפכו למלון לכל דבר ועניין. "על מלונות יש המון רגולציה, על שכירות גמישה, על Airbnb – אין", אומרת ל'דבר' מאיה נורי שקד, מחזיקת תיק הצעירים בעיריית תל אביב. לפי נורי שקד, המקדמת תוכנית לפתרון הבעיה, מדובר בתופעה שמצמצמת משמעותית את היצע הדירות להשכרה בעיר ומיטיבה עם פלח קטן מאוד של בעלי נכסים.

"זה מקטין את היצע הדירות למגורים. בשכונת כרם התימנים 16% מהדירות הן בפלטפורמות. צריך ליצור איזון בין תיירים לבין תושבים בעיר" היא טוענת. כיום, שואפת נורי שקד לקדם חקיקה שתגביל את השכירות קצרת טווח ל-90 ימים בשנה, לכל היותר.

יוזמה קודמת להיאבק בתופעה על ידי העלאת הארנונה על דירות מסוג זה, נכשלה בשל אי שיתוף פעולה ממשלתי, אך נורי שקד מציינת שהפעם יש להצעה תקדים מוצלח בעולם. "אנחנו יודעים שהפלטפורמות עצמן מאוד משתפות פעולה ברגע שיש רגולציה" היא אומרת, "בעולם הן מדווחות – מה שימנע מהן לפרסם את הדירות שמכסת ימי ההשכרה לגביהן הסתיימה. אנחנו נסתום את הפרצה, כך שהסך של 90 יום יהיה בכל הפלטפורמות – הן יהיו רשומות אצלנו – וככה נוכל לאכוף את החוק."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למרות הטון האופטימי, אין אפשרות לקדם את הפתרון שהיא מציעה באופן מיידי משום שמדובר בצעד שלא ניתן לבצע כחוק עזר עירוני ולכן צריך לחכות שתהיה ממשלה, ובעיקר עם מי לדבר במשרדי האוצר והתיירות.

כינונה של ממשלה יציבה בישראל ייקח עוד זמן מה, וגם הניסיון למצוא את חברי הכנסת שיהיו מוכנים להגיש את הצעת החוק ולנסות להעביר אותה מתעכב.

מלונאות שיתופית או מיזם עסקי?

ההצעות של נורי שקד מעוררות ויכוחים נוקבים ברשתות החברתיות, בעד ונגד הרצון להתערב בשוק השכירות. "אני חושבת שרוב ההתנגדות לא מגיעה מתושבי העיר, אלא מאנשים שלא גרים כאן, כמו קבוצות של ליברטריאנים" היא אומרת, "מהתושבים אני מרגישה שיש בעיקר תמיכה".

כשעלתה ההצעה להעלות את הארנונה, אמר עו"ד טל ספיר לרדיו 103 שלעמדתו "זו לא הדרך להאבק בכלכלה חופשית ובמלונאות שיתופית. אם העירייה לא רוצה את זה, היא צריכה לבדוק את המשמעויות של זה, כמו חיזוק המונופול של המלונאות הקיימת".

"למלונאים יש אינטרסים" מודה נורי שקד, אך מוסיפה כי "אני דואגת לאינטרסים של התושבים. אני יודעת שיש מחסור במלונאות מוזלת. ברור לי שיש עניין, אבל הפתרון הוא לא שכירות גמישה."

דירת airbnb. חלופה עממית לבתי המלון או תעשיית מלונאות מבוזרת? (צילום: Connie / flickr).

לטענתה, מידע שנאסף בעירייה מראה שמספר מצומצם של אנשי עסקים חולש על נתח גדול מהשוק. "4%, בקירוב, מבעלי הדירות בשכירות גמישה מחזיקים 40% מהדירות", היא אומרת, "וזה משקף את זה שמדובר במיזם עסקי – כולל שכירת מנקים וחדרנים – שעדיין משתלם. תושבים לא רוצים את התופעה הזו בעיר. היא משרתת דווקא את אותם 4%. גם בעלי דירות שגרים בנכס שלהם לא רוצים את זה כשממול מתחלפים דיירים כל יומיים."

האיזון הופר

מספר הדירות בשכירות גמישה בתל-אביב הוא בין הגבוהים בעולם באופן יחסי, ומוערך בכ-12.5 אלף נכסים בסוף 2019, מהם מעל 10,000 דירות שלמות והמספר במגמת עלייה. לשם ההשואה, מספר חדרי המלון בתל אביב עומד 8,800 בלבד.

"זה יכול להגיע למצב כמו בברצלונה שממש שונאים תיירים ולא רוצים שהם יגיעו", אומרת נורי שקד. בברצלונה יש דירה בשכירות קצרת טווח על כל 78 תושבים, כאשר בתל-אביב היחס הוא סביב דירה לכל 45 תושבים. המגבלה המוצעת של 90 יום בשנה אמורה לחסום רק את המלונאות הבלתי מוסדרת ולא שכירות משנה בדירה בה יש דיירי קבע. "תעשו סאבלט, או שכירות גמישה וזה בסדר, זה ישמור על איזון בינם לבין המלונות" היא מסבירה, "אבל לייצר דירות שלמות ולגרום להן להיות מלון? אנחנו רוצים להפסיק את התופעה הזו."

תיירים בשוק לה בוקריה בברצלונה. כבר לא מתקבלים בברכה (alionabirukova / Shutterstock.com)

התאחדות המלונות הציגה בפני העירייה רשימה של מאה נכסים שכלל הדירות בהם מושכרות במסגרת –Airbnb. לפי פרסום בגלובס של נתוני Airdna, חברה שאוספת ומנתחת נתונים על נכסים להשכרה מהפלטפורמות השונות ברשת, מספר הנכסים לשכירות גמישה בכלל ישראל טיפס מ-22.5 אלף נכסים בדצמבר 2018 ל-26 אלף בדצמבר 2019, כשהפלטפורמות העיקריות הן Airbnb, HomeAway/Vrbo ו-Booking.

בעיה תל אביבית או בעיה ישראלית?

"אף עיר בישראל לא נמצאת במצב כל כך מוצף, עם השפעה כזו ניכרת על המחירים והאופי, כמו תל אביב" אומרת נורי שקד, "כך שעיריית תל אביב היא הראשונה להתמודד איתה", והיא זו שצריכה להוביל את ההסדרה בנושא. אנחנו מודעים לבעיות ולדרכים לפתור אותן".

חברת מועצת עיריית ת"א יפו מאיה נורי שקד (צילום: רונן אקרמן)

ייתכן שבעת הזו, בתקופה בה העולם מתמודד עם משבר הקורונה וכל ענף התיירות נמצא בצניחה, גם בתל אביב ינשמו יותר לרווחה. מצד שני, אם את התיירים יחליפו ישראלים שאמורים להימצא בבידוד, ייתכן שהזעם על בעלי הדירות המשכירים לטווח קצר והפלטפורמות שמאפשרות זאת רק יגבר.

כלכלת הפלטפורמות נוטה ברובה שלא להתבסס באמת על טכנולוגיה חדשנית או תועלת חברתית, אלא על מציאת פרצה ברגולציה שמאפשרת לשבש ענף עסקי קיים. כך קרה שלא רק הדירות להשכרה של תל אביב הפכו ל"ניסוי כלכלי", אלא גם המדרכות שלה.

עד היום, בחרה המדינה שלא לקבל שום החלטה מהותית בכל מה שנוגע לכלכלת הפלטפורמות, כך שבינתיים היא צפויה להמשיך לשגשג.