העסקים הפרטיים של אדם נוימן שזורים עמוק במודל העסקי של חברת WeWork, שפרצה לתודעה כסטארט-אפ בתחום חללי העבודה. החברה צמחה בזכות טרנד ה"שיתופיות", שמשמש ככסות ליוזמות מסחריות רבות: UBER בנסיעות, AIRBNB במגורים, BIRD בקורקינטים ברחבי העיר. אלו בסך הכל יוזמות מסחריות לשכירות גמישה, לעתים בעלות ערך מסחרי ממשי, אך ברובן מדובר בעיקר בתדמית.

סגידה למייסד, אדם נוימן

אליזבת' לופאטו ניתחה באתר THE VERGE את התשקיף של WeWork לקראת ההנפקה וחשפה תופעות הערצה יוצאות דופן וגם תלות עסקית בלתי רגילה בין המייסד לבין החברה. דוגמאות: שינוי השם WeWork ל-We Company בעלות של 5.9 מיליון דולר, שנרכש מידי WE Holdings השייכת לנוימן עצמו. החברה שוכרת ארבעה נכסים בבעלותו, בעודו לווה מהחברה מאות מיליוני דולרים. הראיונות שנוימן העניק לתקשורת מוזכרים כסיכון לחברה, מפני שייתכן שהם מפרים את כללי ההנפקה, המחייבים "תקופת שקט". לפי הוול-סטריט ז'ורנל, נוימן כבר מימש מניות בהיקף של 700 מיליון דולר, עוד טרם ההנפקה שמציעה אך ורק מניות נחותות מבחינת זכויות ההצבעה, כך שהשליטה האפקטיבית של נוימן בחברה תתקיים גם בעתיד. שמו של נוימן מוזכר בתשקיף למעלה מ-100 פעמים, וגם רבקה אשתו, אשר מנהלת את בית הספר המסחרי WeGrow, שהקימה החברה, שההרשמה אליו עולה בין 30,000 ל-40,000 דולר בשנה.

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork. ינואר 2018. (AP Photo/Mark Lennihan)

חברת נדל"ן מפסידה שממשיכה לצמוח במהירות

לפי התשקיף, המתחרה הגדולה של WeWork, נקראת IWG, חברת נדל"ן שמעניקה גם שירותי שכירות גמישה. החברה רווחית, אך שוויה הוא 3.7 מיליארד דולר בלבד. ניתוח כלכלי משנה שעברה בפייננשל טיימס, העריך את WeWork ב-3 מיליארד בלבד. לעומת IWG, WeWork מקווה להשיג שווי עתק של 47 מיליארד, כאשר במחצית 2019 החברה הפסידה 1.3 מיליארד דולר ועוד 1.7 מיליארד בשנה שעברה.

מבחינת תדמית, WeWork מנסה להידמות לסטארט-אפים. גם גוגל ופייסבוק הפסידו כסף בתחילת דרכן, לפני שהפכו לסוכנויות הפרסום הגדולות בהיסטוריה, ורכשו שליטה חסרת תקדים בחיינו הדיגיטליים. עם זאת, גוגל ופייסבוק הן חברות מדיה חדשה ולא עסקו בנדל"ן, שהוא עסק רגיל למדי. תקופת ההתחייבות הממוצעת של WeWork לנכסים אותם היא שוכרת היא 15 שנה, בהן כבר התחייבה לשלם סכום עצום של 47.2 מיליארד דולר. מחירי השכירות הגמישה גבוהים יותר, כמובן, אך לא בטוח שהם מפצים על הוצאות החללים הפנויים, הבלתי מושכרים. הדבר היחידי שמרשים במספרים של WeWork היא הצמיחה המהירה – הכפלת הכנסות מדי שנה בשנתיים האחרונות, ופעילות ב-111 ערים ומעל חצי מיליון לקוחות.

מי מקדם חדשנות?

הדימוי ש-WeWork שואפת לייצר לעצמה הוא של חברת סטארט-אפ, שמקדמת חדשנות, כזו שיזמים מילניאלים מעדיפים על-פני עבודה מהבית או שכירת משרד לטווח ארוך. האמת היא, שתאגידים גדולים אכן מעדיפים לשכור משרדים במתחמים של חברות כמו WeWork, כחלק מאסטרטגיית גיוס העובדים שלהם. וכן בולטת העובדה ש– WeWorkהיא חברת נדל"ן, ולא חברת טכנולוגיה. כלומר, היא תרוויח מעט יותר מתפוסה גבוהה, אך לא תראה אגורה מהטכנולוגיות והפטנטים שיומצאו במשרדים שלה.

ביקור במתחם OPEN VALLEY ברמת ישי, יכול להמחיש את ההבדל. בכדי לעודד יזמות, המקום מסנן את הלקוחות ומי שנכנס מקבל הרבה יותר מנדל"ן: ליווי עסקי, גישה נוחה למשקיעים, ולעיתים גם השקעה ממש מבעלי המקום. השכירות יקרה, אבל הערך המוסף גבוה הרבה יותר. המידע ש-WeWork אוספת על הלקוחות שלה, כן עשוי להיות בעל ערך מסחרי כלפי החלוקה הפנימית והעיצוב של המתחמים שהיא שוכרת, אך היבט זה לא מעניק לה "סילומיות" כמו חברות טכנולוגיה – מונח שפירושו יכולת התמודדות במספר סדרי גודל. למשל, לאינסטגרם היו 5 עובדים והוצאות אפסיות כשנמכרה לפייסבוק, אבל ל-WeWork יש כבר מעל 10,000 עובדים. כדי לצמוח, היא צריכה לשכור עוד ועוד נכסים בעלות גבוהה ולשכור עובדים נוספים כדי לנהל אותם.

מי מממן את זה?

WeWork גייסה עד כה כ-6.5 מיליארד דולר, חלק גדול מהם מקרן ההשקעות SOFTBANK, אשר מממנת גם את UBER. מדובר בקרן הון הסיכון הגדולה בעולם, בפער עצום ממתחרותיה, ובה מעל 100 מיליארד דולר, כאשר חלק גדול ממנה מקורו בכספים סעודיים. מרבית ההשקעות של הקרן הן בחברות טכנולוגיה וזאת בעיקר בסבבי גיוס פרטיים. האסטרטגיה של סופטבנק היא להעניק לחברות שהיא משקיעה בהן שפע עצום של כסף, שיסייע להן בשני תחומים – לצמוח מהר תוך דחיקת המתחרים מהשוק ולגייס עוד כסף ממשקיעים לפי שווי מוגדל.

למרות הגידול העצום בהערכות השווי שלUBER ו-WeWork בין סבבי גיוס הון, סופטבנק לא מכרה את כלל אחזקותיה ואף הוסיפה עליהן. לכן, מדובר בהשקעות בסיכון עצום.

WeWork מהווה מתיחה של האסטרטגיה הזו לקצה – לא מדובר בחברת חדשנות, השליטה בחברה משועבדת למייסד נוימן כמעט בכל תרחיש, בעוד הוא מרוויח מעסקאות בעלי עניין בין עסקיו הפרטיים לבין WeWork עצמה.

אובר (צילום: Editorial credit: MikeDotta / Shutterstock.com).

ככה לא עושים שיתוף

טרנד "הכלכלה השיתופית" נושא לשווא את השם "שיתופי" כאשר הוא מבצע את הפעולה הפוכה לשיתוף – מסחור. בפשטות, להציע טרמפ ברכב היא פעולה שיתופית, אבל זו בדיוק הפעולה שנחדל לבצע אם נחשוב על המקומות הפנויים ברכב כהזדמנות עסקית מבוזבזת. במקביל, המודלים העסקיים של חברות ה"שיתוף" נוטים להסתיר כמה חלקים לא נעימים לגבי ההשלכות השליליות שלהן:

כך למשל, UBER מצליחה להיות גם חברה בעלת הפסדי עתק, גם כזו שמשלמת שכר נמוך לנהגים וגם מגבירה את פקקי התנועה.

חברות הקורקינטים העירוניים כמו BIRD, משתמשות במשאב ציבורי – המדרכות – ולעתים מקשות על התנועה להולכי רגל. כל זאת ללא הסדרה מראש, ומבלי לשלם.

חברות "כלכלה שיתופית" (צילום: דבר ראשון).

אלו הם פניה של הכלכלה הנזילה, שמשתמשת בטכנולוגיה כדי לערער את המוסכמות לגבי מהו המרחב הציבורי, מהו מקום עבודה, מהן זכויות עובדים ומי בכלל נחשב לעובד.