חברת 'אובר' מסכמת רבעון בהפסד שיא, בגובה 5.2 מיליארד דולר. 4 מיליארד דולר מתוכו מיוחסים להכנסות של עובדי החברה, שמימשו זכויות בגין הנפקת החברה בבורסה. לא מדובר בנהגים, משום שאלו אינם מוכרים כעובדים, אלא כקבלנים עצמאיים. המתחרה של 'אובר', חברת 'ליפט', כבר הפרישה הוצאות אלו בשנה שעברה ולכן הפסידה 624 מיליון דולר בלבד ברבעון האחרון. המספרים הללו, הפסד של 1.2 מיליארד דולר ברבעון על הפעילות השוטפת, משקפים מבנה עלויות שלא ניתן לשאת בו לאורך זמן – העלות לנוסעים נמוכה יחסית, הכנסות הנהגים נמוכות, כאשר לחברות יש גם הוצאות משמעותיות בתחומי הפיתוח, השיווק, ניהול המידע והאפליקציה עצמה.

המידע על תרומת אפליקציות הנסיעות לפקקים בערים הגודלות נאסף עד כה על ידי מחקרים עצמאיים. כעת, מצטרף אליהם גם מחקר שמומן על ידי 'אובר' ו'ליפט', שנערך על ידי חברת יעוץ התחבורה פר ופירס. לפי המחקר, בין 62%-54% מזמן הנסיעה של נהג אפליקציה על הכביש נעשה ללא נוסעים כלל. כך, מתחוור כי שיטת ההפעלה של האפליקציות מעודד שילוב שלילי בין הכנסות ירודות לנהגים והגדלת העומס בכבישים.

הפגנה נגד אובר, מאי 2019 (AP Photo/Damian Dovarganes)

אחד הטיעונים המוצגים לטובת התרת האפליקציות היא הטענה שנהגי המוניות יש אינטרס להפחית את מספר המוניות הזמין לרמה נמוכה מדי, כדי לשמור על הכנסה גבוהה. כעת, מתברר שהיעדר מכסת רכבי ההסעה, כאשר יש חופש פעולה מלא לאפליקציות ההסעות, אינו מביא לוויסות יעיל של כמות הרכבים.

לאחרונה הודיע שר התחבורה בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) כי משרד התחבורה בוחן  את האפשרות להתיר לאובר לפעול בישראל בתחום של טרמפים בתשלום – 'אובר פול'. בראיון ל-103 FM אמר: "אנחנו עושים שורה של צעדים כדי לקדם את הנסיעות השיתופיות ולעודד נסיעות ציבוריות ולאפשר גם לגבות כסף על נסיעות שיתופיות. נכניס את הטכנולוגיה בצורה שלא תייצר עוד צפיפות על הכבישים".

האתגר שנוצר על ידי אפליקציות הנסיעות איננו רק הפקקים, אלא גם החשש שאין להן יכולת להגיע לרווחיות באף טווח זמן. מעבר לסיכון רב לכספי המשקיעים, מדובר בערעור מעמדם של נהגי המוניות, בעבור תדמית נוצצת שלא מגובה במודל כלכלי בר קיימא.

יו"ר רשות התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הביעה בעבר תמיכה בשירות המלא של 'אובר' בישראל, למרות שתפקידה למנוע מונופולים, ו'אובר' פועלת באופן מונופוליסטי ברוב מוקדי פעילותה.

השופטת ורדה וירט לבנה, נשיאת בתי הדין לעבודה, הזהירה מפני מתן היתר גורף למודל הכלכלי של 'אובר', אשר מקפח את זכויות הנהגים, כך שאינם עצמאים באמת ובמקביל אינם נהנים מהגנות וזכויות הניתנות לעובדים שכירים.

על אלו יש להוסיף את האפשרות שהמודל האגרסיבי של 'אובר', המפסיד סכומי עתק למשקיעים, עשוי להתגלות בסופו של דבר כתרמית ענקית. אמנם על הדרך, 'אובר' העניקה שירות נסיעות מוזל, אך בעיקר הצליחה להעשיר מיעוט זעיר של מייסדיה ומשקיעיה הראשונים בסכומי עתק, משום שהצליחו למכור את האשליה שמדובר בשירות חדשני, המשרת צורך אמיתי ומסוגל לשאת את עצמו כלכלית.