"התוספות לקצבאות ולמענקים בחודשים מרץ ואפריל יעלו שבעה מיליארד שקלים, מעבר לתוכניות העבודה המקוריות שלנו", אמר היום (שני) מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, בדיון הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בכנסת. לדבריו, 15.3% מתובעי דמי האבטלה בתקופת הקורונה הם משפחות בהן שני בני הזוג איבדו את עבודתם. מדובר ב-44,318 משפחות.

"המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מעיד בצורה ברורה שעדיין לא הגענו ואנו אפילו לא קרובים למה שמדינות מפותחות אחרות מציעות לאזרחים שלהן", אמרה בדיון יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). "אם לא נתנהל היטב במשבר הזה, הביטוח הלאומי עלול להיות תקוע אחרי הקורונה עם מאות אלפי מובטלים שלא יהיה להם לאן לחזור לעבודה. משרד העבודה והרווחה עלול להיתקע עם מאות אלפי משפחות שהתדרדרו לעוני כי לא נתנו להן רשת בטחון מספיקה". לדברים אלה השיב שפיגלר כי זה לא סוד שישראל משקיעה במדיניות רווחה וביטחון כלכלי פחות מיתר מדינות ה-OECD. "אם ה-OECD הוא 100, אז אנחנו 20", טען.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי (אריאל קטן – קק"ל/ ויקימדיה)

"אנחנו עם האצבע על תזרים המזומנים כך שנוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו כלפי המבוטחים", הבהיר שפיגלר. לדבריו, עומדים לרשות הביטוח הלאומי כ-23 מיליארד שקלים בעודפי גביה ואגרות חוב. "מאז שנת 1980 עוברים הכספים הללו לאוצר, אבל ברור שבמצב כזה, הכספים שנמצאים במעין פיקדון או הלוואה במשרד האוצר, יוחזרו לביטוח הלאומי לטובת המבוטחים. הביטוח הלאומי קיים בדיוק על מנת לתת מענה לציבור המבוטחים במצבים שכאלה". לדבריו צפוי האוצר לשפות את המוסד גם בגין מענק הפיצוי הייחודי שנקבע לגמלאים עובדים שהוצאו לחל"ת, שאיננו חלק מההתחייבויות הביטוחיות השוטפות של המוסד.

באשר לעצמאים אמר שפיגלר שתשלומים בסך כ-600 מיליון שקלים, מתוכם 400 מיליון לביטוח הלאומי ו-200 מיליון לביטוח רפואי, יידחו מה-15 לאפריל ל-15 במאי. "הקפאנו את האכיפה ואנחנו לא מטילים כרגע עיקולים על מי שלא עמד בתשלומים. ברור לכולם שתהיה הפחתה של החיובים, לא רק של העצמאים אלא גם של השכירים", הוסיף. שפיגלר קרא להרחיב את מקצועות העצמאים והפרילנסרים היכולים להיות מוכרים לצורך קבלת דמי אבטלה, והבהיר כי צעד זה דורש שינוי בחקיקה. כך, הבהיר, נדרש תיקון חקיקה גם במידה ומעוניינים לאפשר לעובדים מתחת לגיל 20 קבלת דמי האבטלה או לעובדים שאינם עומדים בתקופת האכשרה של שישה חודשי עבודה. עוד קרא מנכ"ל הביטוח הלאומי לתיקון חקיקה, שיקבע כי ימי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הקורונה לא יגרעו ממניין ימי הזכאות שצברו העובדים לדמי אבטלה בעתיד.

הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה בכנסת (צילום: דוברות הוועדה)

ח"כ תומא סאלימן העלתה בדיון את נושא מצבם של מקבלי קצבאות הקיום, ובהן קצבת נכות, אבטחת הכנסה, ונשים המקבלות מזונות מהביטוח הלאומי, שהשלימו הכנסתם מעבודה – וכעת נמנע מהם לקבל דמי אבטלה וקצבת קיום במקביל. "אנחנו מקבלות פניות של נשים עם מצוקות של ילדים בעוני", אמרה ד"ר ניקול דהן מקואליציית המזונות. "מדובר באוכלוסייה בעוני, שרבות מהן באמצע משבר גירושין קשה. אנחנו מדברים על פגיעה באלפי שקלים, בנשים שמגדלות ילדים לבד, בלי חסכונות". "זה עיוות שהוא כמעט בלתי נסבל מבחינתנו. זה עוול משווע, לא ראוי ולא מוצדק", אמר שפיגלר והוסיף: "אנחנו נפעל לתיקון העוול הזה – אבל בסוף מי שקובע זה המחוקק". "אני מבינה שהביטוח הלאומי הוא לא הגוף המחוקק, אבל זה הזמן לבקש ולדרוש חקיקה. יש כנסת ואנחנו נדרוש גם חקיקת בזק שתבטיח מענים", השיבה תומא סאלימן.

שפיגלר התייחס גם לחשש מפני ביטול התחבורה הציבורית, ואי יכולתן של עובדות סיעוד להגיע לבתי מטופליהן הזכאים לקצבת סיעוד. לדבריו, לביטוח הלאומי אין היום פיתרון כולל למצב שכזה, והוא עדכן בכך גם את ראש הממשלה. "אנחנו בדין ודברים עם נציגי החברות הסיעודיות לגבי החלופות אבל אין לנו כרגע מענה לכלל המבוטחים. אנחנו ממפים גם את הצרכים ואת רמת הזכאות של המטופלים. אבל אין לנו כרגע פיתרון שניתן להשיק מיידית. עובדות הסיעוד מוגדרות כעובדות חיוניות. כרגע יש 25% תחבורה ציבורית והן מסתדרות", אמר. "אנחנו נישא בעלות של עזרים שאמורים להגן עליהן – מסיכה, מדחום, סינר, אלכוג'ל, כדי לוודא שהן לא יהיו בסכנה לא ביחס לעצמן ולא ביחס למטופלים".