דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ב בתשרי תשפ"ה 14.10.24
27.4°תל אביב
  • 26.9°ירושלים
  • 27.4°תל אביב
  • 26.4°חיפה
  • 27.6°אשדוד
  • 30.8°באר שבע
  • 35.7°אילת
  • 27.7°טבריה
  • 26.4°צפת
  • 29.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

תקציב המדינה / הויכוח באוצר על הגדלת הגרעון הוא לעג לרש

בעוד שבעולם מדברים על הרחבה כמותית משמעותית כפיתרון היחיד להנעת הכלכלה העולמית, השמרנות עדיין מושלת בכיפה במשרד האוצר. 2.5% גרעון, או 2.7%? הפער מזערי, ומצביע על תפישה מוטעית

בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90
בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

בחודש האחרון שמענו את הויכוח בין הגורמים השונים לגבי גובה הגרעון הרצוי בתקציב 2017-2018. באגף התקציבים דורשים את המדיניות השמרנית ביותר ומציעים להציב יעד גרעון של 2.5% על מנת להימנע מהגדלת יחס החוב-תוצר הנמוך בו נמצאת ישראל. במשרדה של החשבת הכללית מציעים 2.8% גרעון. עדיין בתחום השמרני, אבל אצל החשבת הכללית מגלים נכונות להגדיל את הגרעון על מנת לקדם צמיחה במשק. בשבוע שעבר הציגו חוקרי מכון ון-ליר את הצעתם להגדיל את תקציב המדינה ב 4% על ידי הגדלת מיסים. בתגובה הציעו אנשי המועצה הלאומית לכלכלה (הנמצאת במשרד ראש הממשלה) להגדיל את התקציב, אבל לא על ידי הגדלת מיסים אלא דווקא על ידי הגדלת הגרעון. ד"ר אברמזון שייצג את המועצה הלאומית לכלכלה בכנס של מכון ון-ליר לא נקב במספר המהווה את יעד הגרעון הנכון לדעת המועצה הלאומית לכלכלה אבל אמר "יש מקום להגדלה זהירה של הגרעון".

מה המשמעות של הגדלת הגרעון?

הגרעון נמדד באחוז מהתוצר המקומי הגולמי שצפוי לעמוד בסוף 2016 על 292 מיליארד דולר שהם כ 1,124 מליארד ₪. כך שכל אחוז גרעון שווה כ-11 מליארד שקל. הויכוח בין אגפי האוצר על 3 עשיריות אחוז גרעון שווה ערך לכ-3.2 מליארד שקל. מדובר בסכום זעיר לעומת התקציבים שנדרשים בהגדלתם וגם לעומת הכסף שיש לממשלה בקופה ובאפשרותה להכניסו לתוך התקציב. לשם השוואה, האוצר טעה בחיזוי היקף הכנסות המדינה ממיסים ב-2015 ביותר מ-7 מליארד שקלים שהפכו לעודפי גביה. מדיניות האוצר כיום גורסת כי כל עודפי הגביה יופנו אוטומטית לכיסוי הגרעון, ולא ייכנסו לתוך התקציב השוטף.

הגדלת הגרעון לשיעור של כ-4% תוצר תאפשר את הגדלת תקציב המדינה בכ-14 מיליארד שקלים שיכולים להגדיל את תקציב החינוך, לדוגמא ב-30%.

מהו גרעון חברתי?

מזה שני עשורים מדינת ישראל מצמצמת את חלקה של הממשלה במשק. הממשלה מוציאה פחות ופחות כסף לעומת האזרחים. הממשלה הישראלית היא אחת הרזות במדינות ה OECD. על ההשפעות של צמצום חלקה של הממשלה במשק ניתן ללמוד מדו"ח ה OECD המתפרסם השבוע בדבר שירותי הבריאות הציבוריים בישראל.

כשממשלה מצמצמת את מעורבותה במשק ובחברה באופן מתמשך היא יוצרת גרעון חברתי. באוצר נוהגים להגיד שאין מתנות חינם ועל הגרעון יצטרכו ילדינו לשלם בעתיד. אך כך גם הדבר בנוגע לגרעון החברתי, אשר יוצר מחסור שיפגע בנו בעתיד, ועושה זאת כבר בהווה. לדוגמא, צמצום ההשקעה בחינוך תעלה למשק בעתיד כסף בגלל פריון נמוך, תעסוקה נמוכה, טיפול בעוני וכו'. צמצום ההשקעה בשירותי בריאות גם היא תעלה למשק כסף רב בעתיד. קצבאות נכות, אובדן כושר עבודה, טיפול במחלות קשות שיכלו להימנע ע"י גילוי מוקדם וכו'.

גם לאי השקעה בתשתיות יש מחיר מצטבר. מערכת תחבורה ציבורית יעילה בישראל הייתה יכולה לחסוך למשק הישראלי כסף שמבוזבז על תחבורה פרטית לא יעילה ושעות עבודה רבות שמבוזבזות בעמידה בפקקים.

העניין עם גרעון חברתי הוא שהוא גובה מחיר כבר עכשיו ולא רק בעתיד. בעיה נוספת עם גרעון חברתי היא שהוא מופרט לאזרחים. כל אחד צריך להתמודד עם הגרעון הזה לפי יכולתו. מי שידו משגת יכול לצמצם את ההשפעה של גרעון חברתי עליו ועל בני משפחתו. רפואה פרטית וחינוך פרטי הם מנגנוני הכיסוי של העשירים. העניים בדרך כלל מי שמושת עליהם "לצבור" את הגרעון הזה, אך "צבירה" זו היא שקופה ולא נמדדת. וזו הבעיה הקשה ביותר בגרעון חברתי, שהוא לא נצבר בבנקים אלא בחיים של האזרחים.

בזמן שהמוסדות הכלכליים המרכזיים בעולם ממליצים לממשלות להגדיל את ההוצאה הציבורית כדי להוציא את משקיהן ממיתון, בישראל מתווכחים בין עמדה שמרנית לעמדה שמרנית יותר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!