המשרד להגנת הסביבה מנסה לבלום הרחבה והקמה של תחנות כח המופעלות בגז בניגוד לעמדת משרד האנרגיה. בדיון שהתקיים אתמול בות"ל (ועדת התכנון לתשתיות לאומיות), על הרחבת תחנות הכח דוראד וOPC בנגב, והקמתה של תחנת כח חדשה סמוך לכפר קאסם, הציג נציג המשרד להגנת הסביבה עמדה תקיפה וגורפת נגד הקמתן של תחנות מונעות בגז.

את עמדת המשרד להגנת הסביבה הציג ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה. פרואקטור ביסס את עמדתו על עבודת מטה מקיפה שנעשתה במשרד והשוותה בין תחנות גז 'פיקריות' לתחנות סולאריות המגובות באגירה.

"ביצענו ניתוח טכני, תפעולי וכלכלי, ובחנו גם האם בעולם מאמצים את טכנולוגיית האגירה ומייתרים תחנות כח גזיות. התוצאות של העבודה שלנו בעצם מראות – שבכל מה שקשור לתחנות כח פיקריות (תחנות בגז המיועדות להפעלה בשעות שיא הצריכה) הן נחותות בכל פרמטר לעומת אגירה".

ההשוואה עליה מדבר פרואקטור היא סוגיה מרכזית בתכנון משק האנרגיה בישראל ובעולם בכלל. המעבר לייצור חשמל סולארי מצריך הגדלה של תחנות גיבוי, כאלו הנכנסות לפעולה כשכושר הייצור הסולארי יורד והביקושים עולים. חלופה אחת היא תחנות פיקר המופעלות בגז ומיועדות להפעלה מהירה בעת הצורך. חלופה שנייה היא אגירת עודפי ייצור בצורה של סוללות ענק או בשיטה של אגירה שאובה.

לטענתו של פרואקטור "בכל שימוש למשק החשמל שפיקר מסוגל לתת, השימוש באגירה יעיל ומהיר יותר והלכה למעשה מייתרת את הצורך בפיקרים. אגירה תורמת יותר לאמינות אספקת החשמל בישראל. בנוסף, ייצור חשמל בתאים סולאריים המגובים בתחנות אגירה, כבר היום, זולה יותר משימוש בתחנות פיקר".

עמדתו של פרואקטור הופכת למעשה את העמדה של המשרד להגנת הסביבה עד כה בועדות התכנון. בדיונים קודמים טענו נציגי המשרד דווקא בזכות הקמתן של תחנות המופעלות בגז בטענה כי הן מזהמות הרבה פחות מתחנות פחמיות. כיום, המשרד לא רק מתנגד לתחנות פיקריות, אלא מתריע על סכנה גם בהקמת תחנות גז יעילות יותר, מסוג מחז"מ, אשר גם הכלכליות שלהן ביחס לאנרגיות מתחדשות נמצאת בשחיקה.

אי אנרגטי

מול עמדת המשרד להגנת הסביבה התייצב מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שטען בפני הועדה כי גם לאגירת חשמל בסוללות יש השלכות סביבתיות ובנוסף קיים חשש כי אספקת חשמל המסתמכת על אגירה תהיה פחות אמינה: "בישראל אנחנו רוצים להיות חלוצים במתחדשות, אבל אנחנו אי אנרגטי. אין הרבה מדינות כאלו. זה לא פשוט", אמר אדירי. "אין לנו אנרגיה הידרו אלקטרית ולכן רף הסיכון הוא גבוה. צריך לראות סיכון מול תועלת. הנזק מאי הספקת חשמל הוא קולוסלי".

פרואקטור התייחס גם לכך בדבריו: "כשלוקחים בחשבון שהקמת תחנה תיקח אותנו ל30 שנה, צריך לבחון האם נכון להקים אותה. צריך לבחון את האסטרטגיה, האם היא נכונה או לא. יש מדינות אי, מדינות כמו הוואי, עם יעדים של 100% מתחדשות ב2045 שתתבסס על אנרגיית שמש ורוח.

"כדי שישראל תוכל להגיע לשם ולהינות מייצור חשמל לא מזהם שמנצל את השמש, ניתן לנצל שטחים בנויים – זה סוג השטח היחיד שגדל בישראל – חניונים, כבישים ותשתיות – צריך לקחת בחשבון שכל החלטה היום או בעתיד, להקמה של תשתית פוסילית, היא איתנו ל30 שנה".

בעבודת המטה אותה הוביל פרואקטור הוערך כי משק החשמל יכול לחסוך 9 מיליארד ש"ח במעבר לאנרגיה סולארית ואגירה בסוללות, אך זאת על בסיס מחירי גז גבוהים יותר מהמחירים הנוכחיים בישראל.

סוגרים פחמיות, מקדמים גז, ולא עוצרים

אדירי הסביר לחברי הועדה כי: "בשורה התחתונה, התכנית של משרד האנרגיה ברורה, אנחנו רוצים 30% מתחדשות וזה ישים אותנו במקום הראשון בעולם באנרגיית שמש. חשוב למצות פוטנציאל בנוי ,אבל יש עם זה המון קשיים. לגבי מתקני אגירה – ההיקפים הקיימים מאוד מצומצים בסוללות. בקושי יש כאלו בעולם ונהיה חלוצים גם בזה. לדעתי התחשיבים הכלכליים שם (במסמכי המשרד להגנת הסביבה א.ר.) שגויים , אבל בסוף אגירה תהיה תחליף טוב לפיקרים".

באשר לטענה כי משרד האנרגיה מקדם תכנון עודף של תחנות גז אדירי הסביר כי "בודאות נצטרך תחנות, אבל אנחנו לא יודעים כמה. גם כשתחנה קמה, הפעלה שלה תתרחש רק שמנהל המערכת צריך. התחנות האלו יפעלו כגיבוי, היזמים לא מחליטים כמה זמן הן יפעלו. זו שאלה של כסף, תכנון וגיבוי".

בהמשך הדיון שלח אדירי עקיצה אל המשרד להגנת הסביבה כשאמר כי "אם לא נעשה כלום, אנחנו נשארים במקום. בתחום שלנו, אנחנו כל הזמן עושים כל מה שאפשר – אנחנו סוגרים פחמיות, מקדמים גז, ולא עוצרים. לצערי בתחומים אחרים עוצרים. 75% מהפסולת מוטמנת. אנחנו מתקדמים קדימה ואם עוצרים אותנו אי אפשר להתקדם".

מלבד הדיון הנקודתי על הרחבתן של תחנות דוראד וOPC בנגב, ובנייתה של התחנה החדשה סמוך לכפר קאסם שסביב אישורן נסוב הדיון אתמול, ישנן תחנות גז רגות אחרות שממתינות לאישור ממוסדות התכנון ויושפעו מההכרעה בויכוח שבין המשרדים.