שני המקרים בהם נפצעו נערים בתאונות עבודה באתרי בנייה בתל אביב ובכפר סבא בשבועיים האחרונים מעידים על תופעה מטרידה – בחסות חופשת הקיץ ומשבר הקורונה, נערים חוזרים לעבוד באתרי בניה ובעבודות מסוכנות נוספות, זאת על אף החוקים המגבילים העסקת בני נוער בעבודות המוגדרות כמסוכנות.
"אין לי ספק שעכשיו עם הקורונה יש יותר בני נוער שהולכים לעבוד בעבודה מסוכנת", אומר ל'דבר' ע', נער בן 17 מאילת שעבד ביוני האחרון בהתקנת פאנלים סולריים על גגות רעפים – עבודה בגובה בה אסור להעסיק קטינים. "הקורונה סגרה עסקים, אז אומרים – נסתכן. נעשה 15-10 שעות עבודה ביום ונביא יומית יפה".
"באילת בני נוער עובדים בדרך כלל כבר מגיל 14 בגלידריות, באטרקציות בבתי מלון בחדרי אוכל או במגבות. זה הכל דברים שסגורים עכשיו. לי דווקא הייתה קודם עבודה שלא אהבתי בשכר מינימום. חיפשתי משהו יותר מתגמל והוא (המעסיק, נ.כ) אמר לי בוא תעבוד בשיפוצים ב-40 שקל לשעה, ובשכר על בסיס יומי.
"כשהגעתי, ראיתי שזאת עבודה של התקנת פאנלים בגג. שאלתי אותו אם יש רתמות – אמר לי שלא. שאלתי אם יש ביטוח – אמר לי שאחר כך אחתום על טופס 101. אבל הבנתי שאם אני לא לוקח את זה אין לי שכר. העבודה היא על רעפים, מאוד מפחיד. אתה ממש הולך על ביצים. היה איתי עובד נוסף בן 30 שאמר לי 'תלך על הרעפים לאט, כי אם תדרוך חזק מדי זה ישבר. אבל תשתדל לעבוד כמה שיותר מהר'. על בטיחות אף אחד לא הסביר לי".
"כשלקבלן אכפת רק שהעבודה תתקדם ולא מחיי אדם לא מספיק רק לחלק קנסות"
גם ה', מנהל עבודה בבניין מצפון הארץ סיפר ל'דבר' כי בסוף חודש מרץ פוטר מעבודתו באתר בניה בקריית אתא לאחר שסירב לאפשר לקטין להיכנס לעבוד באתר. "הוא הגיע עם אבא שלו והתחיל לעבוד בפירוק פיגום זקפים. עבודה בגובה, בנעלי ספורט, בלי קסדה. ללא הנחיה ופיקוח של מפרק פיגומים מורשה.
"התווכחתי שם עם היזם שאמר לי 'הוא עם אבא שלו'. הזמנתי משטרה ואת משרד העבודה שסגרו שם את האתר וגם הטילו שני קנסות, אבל לדעתי זה לא מספיק, כשלקבלן אכפת רק שהעבודה תתקדם ולא מחיי אדם".
"הקורונה יצרה חוסר בפועלים והקבלנים מחזירים את הנערים לאתרי הבניה"
ב-2018 נחקק חוק האוסר על כניסת קטינים לאתרי הבניה בישראל, זאת לאחר שבחמש השנים קודם לכן נהרגו שישה בני נוער באתרי בניה, כולם בזמן חופשה מבית הספר. גם האירוע אותו מתאר ה', התרחש בתקופת הסגר כשבתי הספר היו סגורים. ה' סבור שלחופשת הקיץ, לתשלום הגבוה ולפיקוח הלקוי יש השפעה רבה יותר מלמצוקת הקורונה.
נדאל ענתר, קבלן פיגומים מעארבה שהיה מעורב בחקיקת החוק למניעת עבודת נוער באתרי הבניה, דווקא קושר בין המגפה לתופעה. "הקורונה יצרה חוסר בפועלים מהשטחים ומחו"ל, והאבטלה גבוהה. לכן הקבלנים מחזירים שוב את הנערים לאתרי הבניה. בנוסף, אנחנו שוב בחופשת הקיץ, ובגלל הקורונה לצעירים אין פעילויות אחרות אז הם מחפשים לעבוד. אחרי כמה שנים שאנחנו בראש שקט יותר בגלל האיסור שחל עליהם להיכנס לאתרי הבניה, אתה רואה מהתאונות שככל הנראה הם חזרו".
עם זאת, ענתר אומר שבסביבתו הקרובה בכפר ובאתרים בהם הוא עובד, לא נתקל בינתיים בקטינים שעובדים בענף.
"עליה בהיקף התאונות של בני נוער בענף השליחויות"
גם אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, מעריך כי משבר הקורונה דוחף נערים לעבודות מסוכנות יותר. "גם בימים כתיקונים כ-16% מבני הנוער שמחפשים עבודה אינם מוצאים, וכעת לאחר שמרבית ענפי התעסוקה בהם עובדים בני נוער על פי רוב נסגרו או צומצמו בשל מגיפת הקורונה, ולאור העליה גם במצוקה הכלכלית בישראל, ייתכן שנערים נדחקים גם לעבודות מסוכנות. אנחנו רואים עליה גם בהיקף התאונות של בני נוער העובדים בענף השליחויות".
מתוקי מזכיר כי בפברואר השנה, בראשית משבר הקורונה, נהרג צעיר בן 14, דוראל זכריה מהוד השרון, בתאונת דרכים שארעה בשעה שביצע שליחות על אופניו.
"רואים את התופעה, אבל לאו דווקא בשיעור דרסטי"
"אנחנו רואים את התופעה הזו, אבל לאו דווקא בשיעור דרסטי", אמר ל'דבר' יו"ר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה, חזי שוורמן. "כשאנחנו פוגשים את זה אנחנו מתייחסים לתופעה בצורה החמורה ביותר".
לדבריו, עבירות של העסקת בני נוער באתרי בניה בניגוד לחוק מנותבות ישירות למסלול הפלילי של הגשת כתבי אישום, ולא למסלול המינהלי הכולל הטלת עיצומים כספיים. "בנושא הזה אנחנו לא מפעילים אפילו שיקול דעת. אנחנו מפסיקים את ההפרה, מוציאים את בן הנוער מהאתר, סוגרים אותו ומבצעים בקרה בהמשך. לצד זאת, בכל מקרה שאנחנו מוצאים נער באתר בניה אנחנו פועלים להגשת כתב אישום".
