המערכת הפוליטית סוערת סביב הוויכוח על תקציב המדינה, האם הממשלה תגיש לכנסת תקציב רבעוני עד לסוף שנת 2020, או תקציב עד סוף 2021. ייתכן שהוויכוח הזה יוביל למערכת בחירות נוספת בהיעדר תקציב מאושר בכנסת. שאלות ותשובות על ויכוח פוליטי, בעל משמעויות כלכליות.

על מה הוויכוח?
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך בתקציב שנתי – עד לסוף שנת 2020. שר הביטחון, בני גנץ, תומך בתקציב דו שנתי – עד לסוף שנת 2021. למעשה מדובר בשמות מטעים: רוב שנת 2020 תחלוף עד שיאושר התקציב, כך שהפער ביניהם יעמוד על שלושה חודשים לכל היותר.

למרות שמדובר בסוגיה כלכלית, על פי הערכות המניעים למחלוקת פוליטיים: גנץ מעוניין ביציבות הממשלה עד לרוטציה, בעוד נתניהו רוצה להשאיר לעצמו את אופציית פיזור הכנסת על השולחן.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למה צריך תקציב כדי לפזר את הממשלה?
לא צריך, אבל זו אופציה נוחה מאד. את חוק התקציב לשנת 2021 חייבת הכנסת להעביר עד ה-31 בדצמבר. אם לא תצליח, היא תקבל הארכה עד לסוף מרץ. בסוף תקופה זו מתפזרת הכנסת אוטומטית. בשונה מאופציות אחרות – כמו הצבעת אי אמון או החלטת ראש הממשלה לפרקה – בהיעדר תקציב אין אפשרות להקים ממשלה חלופית. מעבר לכך, פיזור מסוג זה לא דורש צעד פירוק פעיל אלא פשוט הכשלה של דיוני התקציב. להכשלה מסוג זה לא קשה למצוא תירוץ.

אבל מה באמת עדיף מבחינה כלכלית?
רוב הכלכלנים טוענים שמבחינת יציבות המשק עדיף תקציב עד סוף 2021, בעיקר כדי להבטיח ודאות ויציבות ארוכת טווח, ולאותת לעולם שהמצב בישראל תחת שליטה. סכנה גדולה ביותר היא שאחרי אישור תקציב ל-2020 הממשלה תתפזר, ושנת 2021 תיוותר ללא תקציב. במקרה כזה ייתכן שהתקציב יאושר רק בקיץ הבא – עוד שנה כלכלית אבודה.

איך הסתדר המשק עד עכשיו בלי תקציב?
התשובה הפשוטה היא שהוא לא הסתדר. מדינת ישראל מתנהלת בחנק תקציבי שנובע מהיעדר תקציב מאושר. החנק מביא לשיתוק, הקפאת תכניות ופגיעה בעמותות ובגופים בסקטור הציבורי. למעשה, החנק התקציבי כל כך גדול שעד כה, למרות הוצאות הקורונה, התקציב לא גדל בצורה משמעותית ביחס לשנה שעברה.

אם אין תקציב איך מוציאים את כל הכסף על המאבק בקורונה?
כדי להתמודד עם השפעות מגפת הקורונה על המשק השתמשה מדינת ישראל ב"קופסאות" חוץ תקציביות. הקופסאות הן תוספות לתקציב הקיים, המתנהלות בנפרד ממנו. הן לא מתווספות לבסיס התקציב כך שבעתיד לא יישארו. עד כה אישרה הכנסת כ-80 מיליארד שקלים בקופסאות חוץ תקציביות, אך רוב הכסף עוד לא יצא.

ואיך חברות דירוג האשראי קשורות לתמונה?
חברות דירוג האשראי הן חברות פרטיות שמדרגות גופים, חברות ומדינות לפי הערכת היכולת שלהם להחזיר הלוואות. גורמים שונים במשק הביעו חשש שהיעדר תקציב עלול לגרום לחברות לפגוע בדירוג של ישראל, שנמצא היום בשיא של כל זמנים.

לכאורה אירוע מסוג זה עלול לייקר בטווח הארוך את החזרי החוב של ישראל. עם זאת, נכון לעכשיו נראה שלמרות הקורונה והגדלת הגרעון, ישראל עדיין נהנית מהתנאים הטובים ביותר אי פעם לגיוס חוב.

יש לציין שהרקורד של חברות דירוג האשראי במשברים עולמיים לא נקי. רבים רואים בהן אחראיות מרכזיות למשבר הסאב פריים ב-2008.

נתניהו אמר שתקציב דו שנתי יגרור קיצוצים כואבים. מה הקשר בין הדברים?
אין קשר ישיר בין הדברים, והרקע לאמירתם הוא ככל הנראה פוליטי. יתכן שבדברים אלה מרמז ראש הממשלה כי יש כוונה לעשות קיצוצים בתקציב 2021, והוא אינו מעוניין להקדים את הדיון עליהם.

למעשה ייתכן שהקשר הוא הפוך – תקציב דו שנתי עכשיו יקשה יותר על קיצוצים מאשר תקציב חד שנתי שיכול לעבור עד מרץ שנה הבאה. אם לא יעבור תקציב ל-2021 ישראל תכנס לשנה נוספת של קיצוץ אוטומטי בתקציב המשכי.