המשמעות המיידית של הליכה לבחירות היא קיצוץ של כ-20 מיליארד שקלים בתקציב המדינה, ויתכן שאף יותר מכך. מערכת בחירות נוספת תביא לכך ששנת 2020 תתנהל כולה תחת משטר קיצוצים של "תקציב המשכי״, שמשמעותו היא שכפול תקציב 2019, תוך הגבלת ההוצאה הממשלתית מדי חודש ל-1/12 מהוצאות השנה שעברה. הנפגעים המרכזיים הם: עמותות וארגונים חברתיים, תנועות הנוער, ומוסדות חינוך, רווחה ותרבות.

ביטול ישיבת הממשלה הבוקר מסמן שפל נוסף במערכת היחסים המסלימה בין הליכוד וכחול לבן. אם עד ה-25 באוגוסט לא יאושר תקציב, אלא אם יעבור חוק שידחה את המועד הזה, תפוזר הממשלה באופן מיידי, ללא אפשרות להרכבת ממשלה חלופית. בתרחיש כזה, הבחירות ייערכו בחודש נובמבר 2020, ותקציב מדינה חדש יעלה להצבעה רק בתחילת 2021, לכל המוקדם.

הוצאות במיליוני שקלים עד יולי בנטרול חבילות הקורונה בהשוואה לשנים קודמות (גרפיקה: אידאה)

התקציב ההמשכי לשנת 2020 עומד על כ-400 מיליארד שקלים. סכום זה מהווה קיצוץ בפועל לעומת תקציב 2019, שכן הוא אינו לוקח בחשבו את גידול האוכלוסייה וכן תכניות מתוקצבות שכבר אושרו על ידי הממשלה.

על פי ההערכות, תקציב 2020 אמור לעמוד על כ-420 מיליארד ש"ח, להוציא את חבילות התקציב של הקורונה (המתנהלות ב"קופסאות" נפרדות). הליכה לבחירות שמשמעה סיום השנה ללא תקציב מאושר משמעה אם כן קיצוץ של כ-20 מיליארד שקלים בתקציב המדינה.

הוראת התקציב ההמשכי קובעת סדר עדיפויות נוקשה: משכורות, התחייבויות בחוזים, ורק לאחר מכן פעילויות נוספות שנכללו בתקציבי השנים הקודמות. סדר עדיפויות זה משאיר את הגופים הנתמכים בהעברות תקציביות לפגיעים ביותר, מאחר וחלק גדול מתקציבם אינו נכלל בבסיס התקציב. מדובר בעיקר בעמותות וארגונים חברתיים, מוסדות חינוך, רווחה ותרבות.

גופים שנפגעים מהקיצוץ האוטומטי של התקציב ההמשכי, רשימה חלקית:

תכנית קר"ב – 4,000 מורי התכנית המפעילים תכנית העשרה בבתי ספר, בעיקר בפריפריה, קיבלו מכתבי פיטורים; תנועות הנוער – קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים. הפגיעה בתנועות הנוער כפולה. לא רק שתקציבן קוצץ ב-30%, אלא שבשל טעות של משרד החינוך נגרעו 12 מיליון שקלים נוספים מתקציבן בתקציב ההמשכי; הספרייה הלאומית – 300 עובדי הארגון שאחראי על אוצרות התרבות של מדינת ישראל ייצאו לחל"ת בשבוע הבא, בגלל קיצוץ של כ-15 מיליון שקל בתקציב הספרייה; תכנית היל"ה – מהתכניות הוותיקות והמרכזיות  להשלמת השכלה בסיסית לנוער נושר המעסיקה כ-1,300 מורים, פיטרה את כל עובדיה ביום חמישי האחרון; האגודה להתנדבות – המפעילה מתנדבי שירות לאומי הודיעה שכ-4,000 מתנדבי שירות לאומי-אזרחי לא יוכשרו לקראת שנת הלימודים הבאה;  תוכנית אמ"ץ – המלווה תלמידים מוחלשים במבחני הבגרות; תוכנית תל"ם – המלווה צעירים אתיופים ברכישת השכלה ושילוב תעסוקתי; תכנית שח"ר – למניעת נשירה  בקרב עולים ונוער בסיכון. תכנית 360 – התכנית הלאומית לנוער בסיכון.

קריסת המגזר השלישי

בישראל פועלות כ-3,000 עמותות שתקציבן תלוי בהעברות הממשלתיות, המהוות בממוצע כשליש מתקציבן. הפרטת שירותי הרווחה גרמה לכך שעמותות רבות ממלאות היום תפקידי ליבה במערך החינוכי והחברתי.

עמותות רבות ספגו מכה כפולה: ירידה בתרומות בגלל משבר כלכלי, והפסקת העברות מהממשלה. למרות ניסיונות שונים להקים קרנות במסגרת תכנית הסיוע לקורונה, רק 3% מהכסף הגיע לארגונים עד כה, כך לפי בדיקה שערך ארגון "מנהיגות אזרחית", המאגד בתוכו עמותות רבות במגזר השלישי.

מסקר שערך הארגון בקרב מאות עמותות בחודש יולי, עולה תמונה קשה:
יותר משליש הפסיקו לחלוטין פעילות, ו-38% מהמשיבים מעריכים שיצטרכו לסגור את הארגון. 60% מהארגונים דיווחו שהוציאו עובדים לחל"ת מאז תחילת המשבר, ו-33% פיטרו עובדים.

הפתרון: יציבות פוליטית – או מעקף תקציבי

מידי שנה מתמודדים הארגונים החברתיים בישראל עם חוסר היציבות הנובע מהשיטה התקציבית הנהוגה, המותירה אותם תחת חסדי ההעברות הזמניות, שתלויות במצב הפוליטי והכלכלי. בימים כתיקונם מדובר בבעיה שצריך לתקן. בימי הקורונה זו עלולה להיות מכת מוות.

גם אם יאושר תקציב, תידרש פעולה מהירה של העברת הכסף כך שיגיע לארגונים בזמן ויאפשר להן לתקן חלק מהנזקים שכבר נגרמו. אם לא יאושר תקציב לשנת 2020, צריכה הממשלה, בדרכה לקלפי, למצוא את הדרך להעברת הכספים האלו, כך שהמבוי הסתום הפוליטי לא יביא, דווקא בימים אלו, לסתימת הגולל על מפעלים חברתיים חשובים ולפגיעה אנושה ברקמות החברתיות של ישראל.