תיקון מנגנון הקיצוץ האוטומטי בתקציב ההמשכי שיעלה היום (ראשון) לדיון בוועדת הכספים הוא צעד ראוי ומתבקש. אבל לא די לדאוג לחודשים באים: כדי למנוע פגיעה חמורה בחברה בישראל, נכון יהיה להכיל אותו גם על החודשים שעברו מתחילת השנה.

הפער בין שתי האפשרויות מוערך בכ-5 מיליארד שקלים, שנדרשים היום למערכות החברתיות והציבוריות של ישראל כמו אוויר לנשימה.

על רקע משבר פוליטי ומנהיגותי מתמשך, בלטה בשבוע שעבר ועדת הכספים, בה התגבשה הסכמה על הצורך לתקן את מנגנון הקיצוצים של תקציב "אחד חלקי 12", הנכפה על הממשלה בהיעדר תקציב מאושר. סביב תיקון זה חברי הקואליציה מאוחדים יחסית, והוא זוכה גם לתמיכת חברי כנסת מהאופוזיציה.

התיקון המוצע כעת הוא פשוט: תוספת של גידול האוכלוסייה לנוסחת התקציב ההמשכי. נכון להיום, בהיעדר תקציב מדינה, פועלת הממשלה על בסיס תקציב ההמשכי, כשבכל חודש היא רשאית להוציא סכום השווה לאחד חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת. מנגנון זה מתעלם מהעובדה שאוכלוסיית ישראל גדלה מידי שנה בכ-2%, כך שבפועל – מדובר בקיצוץ סמוי של מיליארדי שקלים בשנה.

הוצאות במיליוני שקלים עד יולי בנטרול חבילות הקורונה בהשוואה לשנים קודמות (גרפיקה: אידאה)

נקודה חשובה בשינוי המוצע היא שמדובר בתיקון קבוע, שיפחית את חומרת הקיצוץ גם בשנים הבאות, במידה ולא יעבור בהן תקציב. לא מדובר בסוגיה תאורטית: אם המשבר הפוליטי יימשך, גם שנה הבאה תפתח עם תקציב המשכי. גם בזמנים יציבים יותר, התקציב ההמשכי הוא חלק אינטגרלי מהמערכת הפוליטית בישראל. מציאת פתרון קבוע היא הכרחית.

עם זאת, יש גם חיסרון להצעה הנוכחית. בנוגע לשנת 2020, היא מתייחסת רק לארבעת החודשים שנותרו עד סוף השנה. חודשים ינואר עד אוגוסט לא יילקחו בחשבון. יש כאן סתירה: אם המנגנון נכון יותר – למה שלא יחול גם על החודשים האחרונים, בהם נאלצו משרדי הממשלה להדק את החגורה למרות שהצרכים המשיכו לגדול? כפי שמבשרות הכותרות על משבר בעמותות הרווחה, בתכנית החינוך, בתנועות הנוער ועוד – הקיצוץ כבר נתן את אותותיו. את המחיר החברתי שלו, הציבור הישראלי כבר משלם.​

מדברים במספרים

כמה זה במספרים? מגבלת התקציב ההמשכי (אחד חלקי 12 מהתקציב של שנה שעברה) עומדת על 33.3 מיליארד שקלים בחודש לשנת 2020. תוספת גידול האוכלוסייה (כ-2%) תעמיד את התקציב על כ-34 מיליארד שקלים בחודש. אם השינוי יחול רק על ארבעת החודשים הבאים – מדובר בתוספת כוללת של 2.5 מיליארד שקלים. אם תילקח בחשבון השנה האחרונה כולה – מדובר בתוספת של כ-7.5 מיליארד שקלים. הפער הוא 5 מיליארד שקלים בלבד.

לו היה למדינה תקציב מאושר, הוא היה ככל הנראה גבוה מתקציב 2019 ביותר מ-7.5 מליארד שקלים. אין תחליף להנהגה פוליטית וכלכלית יציבה, שיודעת להתוות מדיניות וליישם אותה לאורך זמן. ובכל זאת, את מנגנון הקיצוץ האוטומטי של התקציב ההמשכי יש לתקן בהקדם. את החודשים האבודים, יש להשיב.