חברת הכבלים הוט מנהלת משא ומתן לרכישת חלק ממניות IBC, שפורסת סיבים אופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל, כך על פי מספר פרסומים. העסקה, אם תתרחש, תעמוד בפני מכשולים רגולטוריים משמעותיים.
אתמול (ראשון) הודיע משרד התקשורת על אישור מתווה הסיבים בממשלה. על פי המתווה, שלוש חברות יפרסו סיבים בישראל: בזק, פרטנר ו-IBC (שבשליטה חלקית של סלקום). הוט, אם תבחר לפרוס תשתית סיבים, תחויב בפריסה ארצית של 30% ממשקי הבית.
כעת שואפת הוט, חברת התשתית היחידה ללא פריסת סיבים לבתים, לבצע "מעקף", ולהיות שותפה בפריסה הקיימת של IBC. להוט יש ליבת רשת בסיבים אופטיים, אך במקטע הסופי, של חיבור לבתים, החברה מחויבת לפרוס אך ורק רשת כבלים (בטכנולוגיית קואוקס). הרשת של הוט היא מיושנת, ועומדת בתקן DOCSIS 3.0, מ-2006, כך שהחברה נמצאת בבעיה.
לאחר שהבינה שמשרד התקשורת יתיר רק מיזוג אחד בתחום הסלולר, ואישר כבר לסלקום לרכוש את גולם טלקום, תכניתה לרכוש את פרטנר ירדה מסדר היום.
אם אכן תיכנס החברה להשקעה ב-IBC, פירוש הדבר צמצום התחרות בשוק התשתיות, לשתי קבוצות גדולות: בזק ושותפת הוט-סלקום. פרטנר תישאר שחקנית קטנה יותר.
אישור העסקה יחייב את משרד התקשורת לשקול כמה שיקולים מהותיים. הוט היא חלק מדואופול התשתיות הקוויות בישראל, ביחד עם בזק. במשך מספר שנים, שאף המשרד להחליש את בזק, באמצעות עשרות החלטות רגולטוריות, גדולות וקטנות, הנשענות על חזון של ארבע קבוצות תקשורת, שמציעות את מכלול השירותים ללקוחות: בזק, פרטנר, סלקום והוט, תוך צמצום "מרחב המחיה" של חברות קטנות, המציעות שירות תקשורת בודד.
מכיוון שאין, ולא יכול להיות, שוויון אמיתי בין הקבוצות, שפועלות בטכנולוגיות שונות, עם נכסי בסיס שונים מאוד זה מזה, חזון זה לא יכול להתגשם.
החברות עצמן מעדיפות לנקוט בגישה של מיזוגים ושותפויות, על פני תחרות מלאה. כך IBC, שכשלה בניסיון להיות חברת תשתית שלישית, על בסיס פריסת סיבים בתשתיות חברת החשמל, הופכת להיות פלטפורמה להשקעה של סלקום, ואולי גם הוט. לשתי האחרונות יש כוח שיווקי ומתן שירות לקוחות, שאין ל-IBC, מה שעשוי להשלים זו את החוסרים של זו.
