הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון, המליצה לוועדה הארצית לבחון אפשרות לבטל את הקמת שלושה מתקנים חדשים ליצור חשמל במתחם 'אלון תבור' שליד עפולה, ולהקים במקומם מתקן אגירה בסוללות.

מאחורי ההמלצה שניתנה בשבוע שעבר מסתתר סיפור על משק החשמל הישראלי התקוע בין עידן הגז לעידן הסולרי.

מצד אחד, תכנית משרד האנרגיה למעבר לאנרגיות מתחדשות, ומצד שני הצורך לשמור על אספקת חשמל סדירה. במציאות הביניים שבין עידן תחנות הגז לעידן החשמל הנקי, ובהינתן שהקמת תחנה חדשה מקבעת את המצב עשרים או שלושים שנה לעתיד, אישור תוספת של תחנות כח למתחם אלון תבור מייצר דילמה של ממש.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במתחם אלון תבור שסמוך לעפולה פועלות היום ארבע יחידות לייצור אנרגיה. שתי תחנות גז בשיטת מחזור משולב, ושתי תחנות סולר מיושנות שנחשבות ליקרות להפעלה ולמזהמות במיוחד,  והמיועדות לשימוש רק בזמן צריכת השיא שעות ספורות בשנה – "פיקריות".

חלופה נקיה וזולה יותר

על פי התכניות שנדונות בימים אלה במועצה הארצית לתכנון ובניה, במתחם 'אלון תבור' אמורות להיבנות שלוש תחנות גז פיקריות נוספות, המיועדות גם הן לשימוש בשעות צריכת השיא. התחנות החדשות אמורות לספק בין 180 ל-230 מגהואט ולפעול גם באמצעות סולר במידת הצורך.

כיוון שתחנות פיקריות פועלות על פי רוב רק שעות בודדות ברצף, ומעט שעות בסך הכל, ניתן להחליפן בקלות יחסית באמצעות סוללות שאוגרות חשמל בשעות השפל, ומחזירות אותו לרשת בשעות ביקוש השיא. מדובר בחלופה 'נקיה' וזולה יותר.

במהלך הדיון ביום שני בשבוע שעבר דרש ארנון מצר מהמועצה האזורית עמק יזרעאל לעצור את התכנית, בטענה שהסקירה הסביבתית על מצב איכות האוויר, שהוצגה לוועדה, שגויה. אורי השילוני, שמרכז את קבוצת "מאבק 2020" הנאבקת נגד הקמת מתקנים מזהמים, קרא לתכנית "הזויה" כבר בשנת 2019,  כאשר האופציה של סוללות עלתה לדיון במפגש בין תושבים לבעלי התחנה.

גם המשרד להגנת הסביבה כבר קבע עמדה לפיה המעבר לסוללות הוא לא רק כדאי כלכלית ובריאותית, אלא שבשנים הקרובות יהיה ניתן להחליף גם את התחנות העיקריות ברשת החשמל, תחנות גז בשיטת מחזור משולב, באמצעות הפקת אנרגיה סולרית וריבוי סוללות לאגירת חשמל.

אחריות לאספקת חשמל רציפה

מנגד, ברשות החשמל, במשרד האנרגיה ובחברת החשמל לא אימצו את העמדה הזו. לשיטתם, הטכנולוגיה לאגירת חשמל בסוללות עדיין לא נבחנה מספיק בכדי להסתמך עליה במקום הקמת תחנות כח; והם אחראים קודם כל להבטחת אספקה רצופה של חשמל, ומתחשבים בשיקולים כלכליים ובריאותיים רק לאחר מכן.

ברשות החשמל דורשים לאשר את התוכניות בהקדם. בגל החום שפקד את ישראל בחודש מאי האחרון הגיעה יתרת כושר הייצור לרמה נמוכה של 70 מגהואט בלבד. אם לא ייבנו תחנות חדשות בהקדם ייתכן ובאחד מגלי החום הבאים, משק החשמל לא יוכל לעמוד בביקוש.

מצידם של היזמים, בעלי תחנת אלון תבור, חברת  MRC (שותפות בין מבטח שמיר, רפק אנרגיה וצ'יינה הארבור הסינית), אין התנגדות מהותית להסבת התחנה לסוללות וממילא הם הודיעו כי הם מתכוונים להוסיף סוללות למתחם אלון תבור בעתיד, אבל בדיון הם הציגו שתי בעיות.

הבעיה הראשונה היא היעדר אסדרה. רשות החשמל טרם קבעה את מכלול השירותים והסטנדרטים שיספקו מתקני אגירה לרשת החשמל, כמו גם התעריפים להם יזכו בעלי המתקן. הבעיה השנייה, היא הטענה שהסבת התכנית לא תאפשר לבעלים לעמוד בלוחות הזמנים אליהם התחייבו במכרז.

יש לציין כי לטענת היזמים כי בניית תחנות גז תאפשר הקמה מהירה יותר, יש מתנגדים. נועם וינר, פעיל למען אנרגיות מתחדשות מארגון "שומרי הבית", הציג ל"דבר" הצעות שונות שקיבל להתקנה של סוללות מספקים מחו"ל לאחר שפנה אליהם אישית. תאריכי האספקה עמדו על חודשים ספורים עד שנה וחצי, במקרה של רכישת הספק גדול במיוחד.

על הנייר, לסוללות יש יתרונות מוחצים. היעדר זיהום אוויר, מהירות הפעלה, יכולת ייצוב מתח ותדר בעדיפות מוחלטת על תחנות פיקריות המשתמשות בגז או סולר. לעומת כל החסרונות, לפיקריות יש יתרון בודד שחל בעת מצב חירום: ניתן להפעיל אותן ברצף יותר זמן ממושך ללא צורך בהטענה.

בינתיים, מוסדות התכנון צריכים להתמודד עם מצב אבסורדי. ייתכן ובקרוב תבנה תחנת כח מזהמת ותפעל עשרות שנים, למרות הימצאותה של טכנולוגיה נקיה יותר וזולה יותר, שמתפשטת ברחבי העולם בקצב גובר.